גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
95 יחסים: ASOR, ממלכת אמורו, מסכת אהלות, מצרים העליונה, מצרים התחתונה, מקדש, מלחמת לבנון הראשונה, מחצבה, מוסד ביאליק, מוסול, מכתבי אל-עמארנה, מכתבי תענך, ארץ כוש, ארץ ישראל, אתר ארכאולוגי, אגם קרעון, אוניברסיטת מיינץ, אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אובל, נסטוריאניזם, נקרופוליס, נינוה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, סורית, סולטאן יעקוב, עמקו, ענג'ר, עפירו, ערבית, עזה, עבר הירדן, פרסית אמצעית, פרת, פיניקים, צלב, צבא סוריה, צבי אילן, צה"ל, צומת, צומור, צור (סלע), ציפורה כוכבי-רייני, צידון, קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס), קרב סולטאן יעקוב, רצועת הביטחון, רומא העתיקה, שקד מצוי, תקופת הברונזה המאוחרת, ..., תרביץ, תל, תל מגידו, תחותמס השלישי, לבנון, זארבריקן, ח'ליפה, חפירה ארכאולוגית, חלב (עיר), בקאע, בקעת הירדן, ביריאווזה, בירידיה, בית אומיה, בית שאן, ג'וב ג'נין, גבל, גובה פני הים, דמשק, דובדבן, דיפתונג, המהפכה הנאוליתית, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה החתית, האימפריה הביזנטית, העת העתיקה, הרמן גותה, הרי מול הלבנון, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הפלאוליתית, התקופה ההלניסטית, וליד הראשון, כתב יתדות, כתובת (ארכאולוגיה), כורדיסטן, ינועם, יפו, יד בן צבי, יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יוחנן אהרוני, 1897, 1934, 1969, 1982, 1985. להרחיב מדד (45 יותר) »
ASOR
#הפניה האיגוד האמריקאי למחקר מעבר לים.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וASOR · ראה עוד »
ממלכת אמורו
המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וממלכת אמורו · ראה עוד »
מסכת אהלות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומסכת אהלות · ראה עוד »
מצרים העליונה
מפה של מצרים העליונה ומצרים התחתונה הכתר הלבן, סמלה של מצרים העליונה מצרים העליונה, או פתרוס (באכדית: pa-tú-ri-si; בימינו בערבית: صعيد مصر, "צעיד מצר"), היא אזור במצרים המשתרע משני צדי עמק הנילוס בין אסואן בדרום, עד לאזור שבין אל-עיאט ודהשור הנמצאת מדרום לקהיר.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומצרים העליונה · ראה עוד »
מצרים התחתונה
מפה של מצרים העליונה ומצרים התחתונה מצרים התחתונה, הוא אזור במצרים המשתרע באזור הדלתא של הנילוס עד הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומצרים התחתונה · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומקדש · ראה עוד »
מלחמת לבנון הראשונה
יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומלחמת לבנון הראשונה · ראה עוד »
מחצבה
מחצבת סלעים געשיים בהר אודם מחצבת אבן בנייה מחצבה באדלייד, אוסטרליה, שתחתיתה התמלאה במי תהום מחצבה היא סוג של מכרה בור-פתוח דרכה סלעים ומינרלים מוצאים מהאדמה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומחצבה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסול
מוֹסוּל (בערבית: الموصل, תעתיק מדויק: אלמוצל, בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומוסול · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מכתבי תענך
מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ומכתבי תענך · ראה עוד »
ארץ כוש
#הפניה ממלכת כוש.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וארץ כוש · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וארץ ישראל · ראה עוד »
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »
אגם קרעון
אגם קרעון (בערבית: بحيرة قرعون בחירת קרעון) הוא אגם הנמצא בחלקה המרכזי של בקעת הלבנון, בתחומי מחוז מערב הבקאע, ושטחו כ-11 קמ"ר.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואגם קרעון · ראה עוד »
אוניברסיטת מיינץ
אוניברסיטת מיינץ על שם יוהאן גוטנברג (בגרמנית: Johannes Gutenberg-Universität Mainz) היא אוניברסיטה במיינץ, בירת מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואוניברסיטת מיינץ · ראה עוד »
אוניברסיטת פרייבורג
בניין המכללות, חזית הבניין הראשי של האוניברסיטה, שנבנה בשנת 1911 אוניברסיטת פרייבורג, בשמה המלא אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג (בגרמנית: Albert-Ludwigs Universität Freiburg) היא אוניברסיטה ציבורית להוראה ומחקר בעיר פרייבורג, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות של גרמניה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואוניברסיטת פרייבורג · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אובל
למעלה: אובל (הצורה הכהה), הבנוי מקשתות של מעגלים. למטה: אובל (בכחול) לעומת אליפסה (באדום), שלהם אותם צירי סימטריה. אובל או סְגַלְגַּל הוא שמן של צורות מישוריות אחדות, הדומות למעגל פחוס (אך אינן אליפסה).
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ואובל · ראה עוד »
נסטוריאניזם
נֶסְטוֹרְיאניזם הוא כינויה בספרות הכנסייה הנוצרית של השקפה, המבדלת בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו עד כדי פיצולו לשתי ישויות נבדלות.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ונסטוריאניזם · ראה עוד »
נקרופוליס
הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ונקרופוליס · ראה עוד »
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ונינוה · ראה עוד »
ספריית האנציקלופדיה המקראית
#הפניה אנציקלופדיה_מקראית#ספריית_הבת_של_האנציקלופדיה קטגוריה:סדרות ספרים בעברית קטגוריה:סדרות ספרי עיון קטגוריה:חיבורים בחקר המקרא.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וספריית האנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וסורית · ראה עוד »
סולטאן יעקוב
א-סולטאן יעקוב (בערבית: السلطان يعقوب) הוא כפר לבנוני הנמצא במחוז אל-בקאע בנפת מערב הבקאע.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וסולטאן יעקוב · ראה עוד »
עמקו
עַמקוּ (גם עַמְקִי, במכתבי אל-עמארנה בתעתיק עַמְקֻ ו-עַמְקִ) היה אזור בדרום הבקאע בקעה במזרח לבנון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ועמקו · ראה עוד »
ענג'ר
ענג'ר (בערבית: عنجر, בצרפתית: Anjar, בארמנית: Անճար), הידועה גם בשם חאוש מוסא (حوش موسى), היא עיירה השוכנת בגובה של 950 מטר בבקאע שבלבנון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וענג'ר · ראה עוד »
עפירו
רמת הפעילות של העפירו במזרח הקדום לפי עדויות אפיגרפיות מימי אל־עמארנה עפירו או עֲפֵרִים (באוגריתית: 𐎓𐎔𐎗𐎎 – עפרם, במצרית קדומה: 𓂝𓊪𓂋𓅱𓀀𓏥 – עפרו), הידועים גם בהגייה האכדית חַֿבִּירוּ או ח'בירו (באכדית: 𒄩𒁉𒊒 – ḫa-bi-ru, בשומרוגרמות: – SA.GAZ), הם אנשים מסטטוס חברתי שהיה קיים במזרח הקרוב הקדום ובעיקר בכנען בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, המאה ה־18 עד המאה ה־12 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ועפירו · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וערבית · ראה עוד »
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ועזה · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ועבר הירדן · ראה עוד »
פרסית אמצעית
פרסית אמצעית, הידועה גם כ"פהלוי" (שם המציין, ביתר דיוק, את מערכת הכתיבה), היא שפה/אתנולקט איראנית תיכונה דרום־מערבית שהפכה לניב היוקרתי במהלך התקופה הסאסאנית (224–654 לספירה) ולכן הפכה להיות דבורה באזורים אחרים גם כן.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ופרסית אמצעית · ראה עוד »
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ופרת · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ופיניקים · ראה עוד »
צלב
יווניים''' (כל הזרועות שוות בגודלן), ישר ומסובב ב-45 מעלות (סלטיר). צלב הוא צורה המורכבת משני קווים המאונכים זה לזה, וחוצים זה את זה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצלב · ראה עוד »
צבא סוריה
#הפניה הכוחות המזוינים של סוריה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצבא סוריה · ראה עוד »
צבי אילן
צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצבי אילן · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצה"ל · ראה עוד »
צומת
פיליפינים מסילות רכבת צומת (לשון זכר; הת"ו שורשית: צ־מ־ת) הוא מפגש בין שתי דרכים או יותר.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצומת · ראה עוד »
צומור
צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצומור · ראה עוד »
צור (סלע)
אבני צור צוֹר הוא סלע משקע כימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצור (סלע) · ראה עוד »
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וציפורה כוכבי-רייני · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וצידון · ראה עוד »
קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)
קרב מגידו הוא קרב שנערך במאה ה-15 לפנה"ס בין תחותמס השלישי פרעה מצרים וברית של ערי-מדינה כנעניות בלבנט בראשות מלך קדש, אשר שכנה על גדות נהר האורונטס, ובתמיכת ממלכת מיתני.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וקרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) · ראה עוד »
קרב סולטאן יעקוב
קרב סולטאן יעקוּבּ הוא קרב שריון שנערך בלילה ובבוקרו של 11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב, יומו השישי של מבצע שלום הגליל שעות ספורות בטרם הוכרזה הפסקת אש.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וקרב סולטאן יעקוב · ראה עוד »
רצועת הביטחון
רצועת הביטחון בדרום לבנון. רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל, שבו שהו צה"ל וצד"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבין-לאומי ב-24 במאי 2000.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ורצועת הביטחון · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ורומא העתיקה · ראה עוד »
שקד מצוי
שָׁקֵד מָצוּי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ושקד מצוי · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ותרביץ · ראה עוד »
תל
בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ותל · ראה עוד »
תל מגידו
שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ותל מגידו · ראה עוד »
תחותמס השלישי
תחותמס השלישי (1490 לפנה"ס – 1425 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ותחותמס השלישי · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ולבנון · ראה עוד »
זארבריקן
זַארבְּרִיקֵן היא עיר בגרמניה, בירת המדינה הפדרלית חבל הסאר.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וזארבריקן · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וח'ליפה · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וחלב (עיר) · ראה עוד »
בקאע
אגם קרעון זחלה מראה בקאב איליאס הבקאע (בערבית: البقاع, בעברית: "העמק" - מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון (ממערב לסוריה), 30 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות).
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ובקאע · ראה עוד »
בקעת הירדן
סיבה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ובקעת הירדן · ראה עוד »
ביריאווזה
ביריאווזה (תעתיק Biryawaza; באכדית MBir5-ia-wa-za) בנו של שוטרנה (Šutarna), היה שליט דמשק בסביבות אמצע המאה ה-14 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וביריאווזה · ראה עוד »
בירידיה
מכתב א"ע 365, מכתבו של בירידיה בירידיה היה שליט מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת ב (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), קיומו ידוע ממכתבי אל-עמארנה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ובירידיה · ראה עוד »
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ובית אומיה · ראה עוד »
בית שאן
בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ובית שאן · ראה עוד »
ג'וב ג'נין
ג'וב ג'נין (בערבית: جب جنين) היא עיירה, בת כ-12,000 תושבים, במחוז אל-בקאע שבלבנון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וג'וב ג'נין · ראה עוד »
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וגבל · ראה עוד »
גובה פני הים
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו אבן הסימון הירדנית במקום גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וגובה פני הים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ודמשק · ראה עוד »
דובדבן
וושינגטון (ברקע אנדרטת וושינגטון) דובדבן (שם מדעי: Prunus subgenera Cerasus) הוא תת-סוג של פרונוס, סוג הכולל בין השאר את השקד המצוי, את האפרסק ואת המשמש.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ודובדבן · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ודיפתונג · ראה עוד »
המהפכה הנאוליתית
כלים נאוליתיים המהפכה הנאוליתית (המוכרת גם בשם "המהפכה החקלאית") היא תהליך שאפיין את התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה): המעבר ההדרגתי של בני אדם מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות, החל כ־12,000 שנים לפני זמננו (דהיינו, כ־10000 לפני הספירה) באזור הסהר הפורה, ובתקופות שונות ומאוחרות יותר בשאר העולם.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והמהפכה הנאוליתית · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והאימפריה החתית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והעת העתיקה · ראה עוד »
הרמן גותה
הרמן גוּתֶה (בגרמנית: Hermann Guthe; 10 במאי 1849, וסטרלינדה - 11 באוגוסט 1936 לייפציג) היה חוקר ארץ ישראל וחוקר מקרא גרמני.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והרמן גותה · ראה עוד »
הרי מול הלבנון
#הפניה מול הלבנון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והרי מול הלבנון · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הפלאוליתית
תקופה הפלאוליתית התיכונה אבני יד כלי האבן האופייני של התרבות האשלית, התקופה הפלאוליתית התחתונה ניאנדרטלים (צהוב) ומיני אדם קדומים אחרים (ירוק), וכן יישבו אזורים חדשים (לבן). בארכאולוגיה, התקופה הפלאוליתית (או תקופת האבן הקדומה) (מקור השם מיוונית; παλαιός פלאיוס.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והתקופה הפלאוליתית · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
וליד הראשון
מסגד אומיה בדמשק, נבנה על ידי וליד הראשון בין השנים 706 ל-715 קסר עמרה בירדן. נבנתה על ידי וליד הראשון, ככל הנראה בין 711 ל-715 אל-וליד אבן עבד אל-מַלִכּ (בערבית: الوليد بن عبد الملك; 668-715) היה הח'ליף השישי מבני אומיה, שלט בין השנים 705-715.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ווליד הראשון · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וכתב יתדות · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
כורדיסטן
מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וכורדיסטן · ראה עוד »
ינועם
מצבת סתי הראשון בבית שאן, שבה מצוינת העיר ינועם ינועם (ינעמ במצרית קדומה) הוא שמה של עיר בכנען המופיעה בכתובות עתיקות ובטקסטים מתקופת הברונזה המאוחרת, על גבי פפירוסים במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז וינועם · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ויפו · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ויד בן צבי · ראה עוד »
יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)
יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ו1897 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ו1934 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ו1969 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ו1982 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: כאמד א-לוז ו1985 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כאמד_א-לוז
