סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קוואס

מַדָד קוואס

מוכרת קוואס מחבית בקייב שבאוקראינה קוואס ביתי במהלך תסיסה קְווַאס (ברוסית: квас; בפולנית: kwas chlebowy) הוא משקה מוגז, מיוצר מתסיסה של חיטה ושעורה, בעל אחוזי אלכוהול נמוכים מאוד (עד 1.2% ולרוב משמעותית פחות), צבעו חום עד שחור וטעמו מתוק עם חמיצות. [1]

34 יחסים: מעדנייה, מרווה, מרכול, משקה מוגז, מוטל בן פייסי החזן, אחוז אלכוהול, אוקראינה, נס בעיירה, נענע, פוסק, פולנית, פולין, צימוק, קאוואס, קידוש, רונית ורד, רוסית, רוסיה, שעורה תרבותית, שלום עליכם, שחור, תלמוד בבלי, טעם, חמר מדינה, חבר המדינות, חיטה, ברכת המזון, ברית המועצות, בלארוס, הלכה, הבדלה, יהדות אשכנז, יין, ייבוא.

מעדנייה

חנות מעדנייה ברומא מעדנייה (משם העצם: "מעדן") היא חנות מזון המתמחה במוצרים מיוחדים, נדירים או יוקרתיים.

חָדָשׁ!!: קוואס ומעדנייה · ראה עוד »

מרווה

מרווה (שם מדעי: Salvia) היא סוג צמחים ממשפחת השפתניים.

חָדָשׁ!!: קוואס ומרווה · ראה עוד »

מרכול

מרכול, סופרמרקט (מאנגלית: Supermarket) ובקיצור סופר הוא חנות לממכר מזון ומוצרי מכולת שונים בשיטת שירות עצמי.

חָדָשׁ!!: קוואס ומרכול · ראה עוד »

משקה מוגז

משקאות מוגזים בסופרמרקט בארצות הברית משקאות מוגזים (לעיתים גזוז, מילה שאולה מטורקית שנגזרה מהמילה האיטלקית: gaseosa; משקה מוגז או סודה מוגזת) הוא שם כללי למגוון משקאות קלים המכילים פחמן דו-חמצני מומס.

חָדָשׁ!!: קוואס ומשקה מוגז · ראה עוד »

מוטל בן פייסי החזן

עטיפת הספר בשפת המקור"מוטל בן פייסי החזן" (ביידיש: מאׇטל פייסע דעם חזנס) הוא הרומן האחרון של קלאסיקון ספרות יידיש שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: קוואס ומוטל בן פייסי החזן · ראה עוד »

אחוז אלכוהול

#הפניה כוהל בנפח.

חָדָשׁ!!: קוואס ואחוז אלכוהול · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: קוואס ואוקראינה · ראה עוד »

נס בעיירה

נס בעיירה או טופלה טוטוריטו (בגרסה האנגלית: Topelle) הוא סרט מוזיקלי ישראלי, סרט לכל המשפחה, משנת 1968 בבימויו של ליאו פילר ובהפקתו של מנחם גולן.

חָדָשׁ!!: קוואס ונס בעיירה · ראה עוד »

נענע

נַעְנַע (שם מדעי: Mentha, שם לועזי נפוץ: מִנְתָּה או מנטה בעברית נקראת יועזר) הוא סוג צמחים ריחניים ממשפחת השפתניים, המונה 43–44 מינים ו-10 תת-מינים של עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים ארומטיים הנפוצים כמעט בכל העולם ובמיוחד באזורים הממוזגים-הצפוניים ובאזור הים-תיכון.

חָדָשׁ!!: קוואס ונענע · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: קוואס ופוסק · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: קוואס ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: קוואס ופולין · ראה עוד »

צימוק

צימוקים שמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים צימוק הוא ענב המשומר על ידי יבושו.

חָדָשׁ!!: קוואס וצימוק · ראה עוד »

קאוואס

קאוואסים ברחבת כנסיית הקבר הרברט סמואל ולפניו שני קאוואסים, 1923 ארבעה קאוואסים של ארבעה קונסולים בקבלת פנים ליום הולדתו של מלך בלגיה בבית הקונסול הבלגי בירושלים, 1941 קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: קוואס וקאוואס · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: קוואס וקידוש · ראה עוד »

רונית ורד

רונית ורד (נולדה ב-6 באוקטובר 1973) היא עיתונאית וחוקרת אוכל ישראלית.

חָדָשׁ!!: קוואס ורונית ורד · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: קוואס ורוסית · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: קוואס ורוסיה · ראה עוד »

שעורה תרבותית

שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: קוואס ושעורה תרבותית · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: קוואס ושלום עליכם · ראה עוד »

שחור

עורב שחור אישה לבושה בבגדים שחורים שחור הוא הצבע הכהה ביותר.

חָדָשׁ!!: קוואס ושחור · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קוואס ותלמוד בבלי · ראה עוד »

טעם

טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים.

חָדָשׁ!!: קוואס וטעם · ראה עוד »

חמר מדינה

בירה נחשבת לחמר מדינה חמר מדינה הוא ביטוי הלכתי למשקה חשוב ששתייתו היא לשם הנאה ולא רק להרוות את הצימאון.

חָדָשׁ!!: קוואס וחמר מדינה · ראה עוד »

חבר המדינות

בירוק כהה חבר המדינות, בירוק בהיר מדינה נילוות (טורקמניסטן) מפגש ראשי המדינות החברות בחבר המדינות בסוצ'י, 2017 הבנק הבין מדינתי של חבר המדינות העצמאיות סמל המטה ללוחמה בטרור של חבר המדינות העצמאיות חבר המדינות או בתרגום מדויק חבר המדינות העצמאיות (בראשי תיבות: חמ"ע; ברוסית: Содружество НезависимыхГосударств, СНГ; באנגלית: Commonwealth of Independent States, CIS, בבלארוסית: Член НезалежныхДзяржаў; לעיתים משתמשים בשם "חבר העמים", אך זוהי טעות) הוא ארגון המאגד 9 מדינות דוברות-רוסית, מתוך 15 מדינות ברית המועצות לשעבר, שהיו כלולות בברית המועצות וזכו לעצמאות ושלטון חופשי לאחר התפרקות השלטון הסובייטי.

חָדָשׁ!!: קוואס וחבר המדינות · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חָדָשׁ!!: קוואס וחיטה · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: קוואס וברכת המזון · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: קוואס וברית המועצות · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: קוואס ובלארוס · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: קוואס והלכה · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: קוואס והבדלה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: קוואס ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: קוואס ויין · ראה עוד »

ייבוא

#הפניה יבוא.

חָדָשׁ!!: קוואס וייבוא · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קבאס.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קוואס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »