גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
160 יחסים: מן, מנחם המאירי, מנהג (יהדות), מסכת פסחים, מסכת ברכות, מצוות עשה שהזמן גרמה, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות לא תעשה, מצווה, משנה ברורה, משקה חריף, מלוא לוגמיו, מזרחים, מחלוקת הלכתית, מג"א, מגן אברהם, מדרש תנחומא, מוסד הרב קוק, מי שברך, מים, מיץ ענבים, אפייה, ארמית, ארץ ישראל, ארבעה טורים, אתנול, אתה בחרתנו, אחרונים, אורח חיים (שולחן ערוך), נסכים, נרות שבת, נטרונאי גאון, נטילת ידיים, סעודת פורים, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, סברי מרנן, סדר עמרם גאון, סדר קדימה בברכות, סוכר, ענבים, ערב שבת, ערוך השולחן, עשרת הדיברות, פסטור, פרשת ואתחנן, פורס מפה ומקדש, צפון אפריקה, קטן (הלכה), קורבן (יהדות), ..., קושיה, קידושא רבא (אירוע), ר"ן, ר"י הזקן, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש השנה, ראשונים, רש"י, רשב"ם, רב האי גאון, רבנו תם, רבנו יונה, רבי עקיבא, רביעית, רי"ף, ש"ס וילנא, שמואל וואזנר, שמות, שמיני של פסח, שאור, שעת הדחק, שלמה קרליבך, שלוש רגלים, שליח ציבור, שבת, שביעי של פסח, שהכל נהיה בדברו, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תנ"ך, תסיסה, תפילת עמידה, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית של שבת, תקנת חכמים, תלמוד בבלי, תוניסיה, תוספות, לשון סגי נהור, לחם, לחם משנה, ט"ז, טקס, טל, זמירות ופיוטים לשבת, זכר ליציאת מצרים, זכרון יעקב, חמר מדינה, חסידות חב"ד, חסידים, חלה, חז"ל, חכמים, בר מצווה, ברכת שהחיינו, ברכה, ברכה לבטלה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), בחירת עם ישראל, בדיעבד, בורא פרי הגפן, ביסולפיט, בירה, בית המקדש, בית כנסת, בית יוסף, גאונים, גביע (כלי), גבירותי ורבותי, דניאל גולדשמידט, דרבנן, דוד אבודרהם, המאה ה-2, המשנה ברורה, המגן אברהם, המגיד משנה, העיטור, הר"ן, הרא"ש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הבדלה, הגאונים, הכנסת אורחים, היקש (הלכה), הידברות (ארגון), ויכולו, כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, כלבו (ספר), כזית, כבוד שבת, כוס של ברכה, יצחק אבן גיאת, יציאת מצרים, יקה, יקום פורקן, ישראל מ' תא-שמע, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות גרמניה, יהודי אוברלנד, יהודי גאורגיה, יום טוב, יוסף שלום אלישיב, יין, יין אדום, 1999, 2009. להרחיב מדד (110 יותר) »
מן
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש ומן · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: קידוש ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: קידוש ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: קידוש ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמה
#הפניה מצוות עשה שהזמן גרמן.
חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות עשה שהזמן גרמה · ראה עוד »
מצוות קידוש השבת בדברים
מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש ומצווה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: קידוש ומשנה ברורה · ראה עוד »
משקה חריף
אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).
חָדָשׁ!!: קידוש ומשקה חריף · ראה עוד »
מלוא לוגמיו
כמלוא לוגמיו (לעיתים 'מלוא לוגמיו') הוא אחד משיעורי תורה, המשמש בהלכה לצורך שיעור שתיית משקים, כגון השותה ביום כיפור אינו מתחייב כרת אלא אם שתה לכל הפחות 'כמלוא לוגמיו', פחות מכאן אף שהוא אסור מדין חצי שיעור אינו ענוש כרת.
חָדָשׁ!!: קידוש ומלוא לוגמיו · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: קידוש ומזרחים · ראה עוד »
מחלוקת הלכתית
#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש ומחלוקת הלכתית · ראה עוד »
מג"א
#הפניה אברהם אבלי הלוי גומבינר.
חָדָשׁ!!: קידוש ומג"א · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: קידוש ומגן אברהם · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מי שברך
מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומי שברך · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: קידוש ומים · ראה עוד »
מיץ ענבים
בקבוק של מיץ ענבים מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.
חָדָשׁ!!: קידוש ומיץ ענבים · ראה עוד »
אפייה
אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטה להכנת מזון על ידי חימומו בתנור אפייה.
חָדָשׁ!!: קידוש ואפייה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: קידוש וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: קידוש וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: קידוש וארבעה טורים · ראה עוד »
אתנול
אֶתָנוֹל (באנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O (מקובל גם בקיצור EtOH).
חָדָשׁ!!: קידוש ואתנול · ראה עוד »
אתה בחרתנו
#הפניה אתה בחרתנו מכל העמים.
חָדָשׁ!!: קידוש ואתה בחרתנו · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: קידוש ואחרונים · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: קידוש ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
נסכים
#הפניה נסכים (קורבן).
חָדָשׁ!!: קידוש ונסכים · ראה עוד »
נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: קידוש ונרות שבת · ראה עוד »
נטרונאי גאון
#הפניה רב נטרונאי גאון.
חָדָשׁ!!: קידוש ונטרונאי גאון · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: קידוש ונטילת ידיים · ראה עוד »
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
חָדָשׁ!!: קידוש וסעודת פורים · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: קידוש וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: קידוש וסעודה שלישית · ראה עוד »
סברי מרנן
סָבְרֵי מָרָנָן (בארמית: הקשיבו, רבותי - הצורה מרנן מורכבת מתיבת מר בתוספת כינוי חבור לגוף ראשון רבים) היא פנייה של מברך ברכה אל ציבור השומעים שיוצאים על ידו ידי חובתם, ומשמעותה היא פנייה לשומעים להקשיב לברכה.
חָדָשׁ!!: קידוש וסברי מרנן · ראה עוד »
סדר עמרם גאון
#הפניה סדר רב עמרם גאון.
חָדָשׁ!!: קידוש וסדר עמרם גאון · ראה עוד »
סדר קדימה בברכות
סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.
חָדָשׁ!!: קידוש וסדר קדימה בברכות · ראה עוד »
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
חָדָשׁ!!: קידוש וסוכר · ראה עוד »
ענבים
#הפניה עינב.
חָדָשׁ!!: קידוש וענבים · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: קידוש וערב שבת · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: קידוש וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: קידוש ועשרת הדיברות · ראה עוד »
פסטור
פִסטור הוא תהליך שבו מחומם נוזל כדוגמת חלב במהירות, עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה ומקורר במהירות.
חָדָשׁ!!: קידוש ופסטור · ראה עוד »
פרשת ואתחנן
שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: קידוש ופרשת ואתחנן · ראה עוד »
פורס מפה ומקדש
פורס מפה ומקדש הוא כינוי להלכה הקובעת, שאם במהלך סעודה שהתחילה בערב שבת, נכנסה שבת והגיע זמן חובת קידוש של שבת, אין צורך להפסיק את הסעודה, אלא ניתן לפרוס מפה על החלות, לעשות קידוש, ולהמשיך בסעודה.
חָדָשׁ!!: קידוש ופורס מפה ומקדש · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: קידוש וצפון אפריקה · ראה עוד »
קטן (הלכה)
קטן הוא ילד שטרם נעשה מבחינה הלכתית כגדול.
חָדָשׁ!!: קידוש וקטן (הלכה) · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: קידוש וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: קידוש וקושיה · ראה עוד »
קידושא רבא (אירוע)
קידושא רבא (או בקיצור: קידוש) הוא מנהג של אירוח וכיבוד קל הנערכים לכבוד הולדתה של בת, בשבת שלאחר יום הבר-מצווה, או לכבוד שבת חתן ("אופרוף").
חָדָשׁ!!: קידוש וקידושא רבא (אירוע) · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: קידוש ור"ן · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: קידוש ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: קידוש ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: קידוש ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש ורא"ש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: קידוש וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: קידוש וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: קידוש ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: קידוש ורשב"ם · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: קידוש ורב האי גאון · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: קידוש ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: קידוש ורבנו יונה · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש ורבי עקיבא · ראה עוד »
רביעית
רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.
חָדָשׁ!!: קידוש ורביעית · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: קידוש ורי"ף · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: קידוש וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמואל וואזנר
#הפניה שמואל הלוי וואזנר.
חָדָשׁ!!: קידוש ושמואל וואזנר · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: קידוש ושמות · ראה עוד »
שמיני של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: קידוש ושמיני של פסח · ראה עוד »
שאור
#הפניה מחמצת שאור.
חָדָשׁ!!: קידוש ושאור · ראה עוד »
שעת הדחק
שעת הדחק הוא מושג הלכתי לתיאור מצב שבו יש קושי לקיים את ההלכה, על פי שורת הדין שנפסק, ובמקרים מסוימים ניתן להקל בדין במצבים אלו.
חָדָשׁ!!: קידוש ושעת הדחק · ראה עוד »
שלמה קרליבך
הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: קידוש ושלמה קרליבך · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: קידוש ושלוש רגלים · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: קידוש ושליח ציבור · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: קידוש ושבת · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: קידוש ושביעי של פסח · ראה עוד »
שהכל נהיה בדברו
#הפניה ברכת שהכל נהיה בדברו.
חָדָשׁ!!: קידוש ושהכל נהיה בדברו · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: קידוש ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: קידוש ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: קידוש ותנ"ך · ראה עוד »
תסיסה
כתיב הכימי תסיסה כהלית מאפשרת הפקת משקאות חריפים תסיסת חומצה לקטית מאפשרת הפקת גבינה כרוב כבוש מתקבל מתסיסה לקטית של כרוב. זהו אחד המאכלים המזוהים ביותר עם גרמניה יוגורט, תוצר נוסף של תסיסה לקטית עששת נגרמת כתוצאה מתסיסה לקטית של הסוכרים שאנו צורכים במזון תסיסה (בלועזית: פרמנטציה, Fermentation) היא תהליך כימי המשמש להפקת אנרגיה בחלק מהיצורים החיים.
חָדָשׁ!!: קידוש ותסיסה · ראה עוד »
תפילת עמידה
#הפניה תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת עמידה · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת שחרית של שבת
תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.
חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: קידוש ותקנת חכמים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: קידוש ותוניסיה · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: קידוש ותוספות · ראה עוד »
לשון סגי נהור
לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.
חָדָשׁ!!: קידוש ולשון סגי נהור · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: קידוש ולחם · ראה עוד »
לחם משנה
שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.
חָדָשׁ!!: קידוש ולחם משנה · ראה עוד »
ט"ז
#הפניה דוד הלוי סגל#טורי זהב.
חָדָשׁ!!: קידוש וט"ז · ראה עוד »
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.
חָדָשׁ!!: קידוש וטקס · ראה עוד »
טל
טיפות טל על דשא. טל על רשת קורי עכביש טל הוא משקע מימי המצטבר בעיקר במשך הלילה על גבי עצמים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח.
חָדָשׁ!!: קידוש וטל · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: קידוש וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
זכר ליציאת מצרים
#הפניה זכירת יציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: קידוש וזכר ליציאת מצרים · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש וזכרון יעקב · ראה עוד »
חמר מדינה
בירה נחשבת לחמר מדינה חמר מדינה הוא ביטוי הלכתי למשקה חשוב ששתייתו היא לשם הנאה ולא רק להרוות את הצימאון.
חָדָשׁ!!: קידוש וחמר מדינה · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: קידוש וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: קידוש וחסידים · ראה עוד »
חלה
חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).
חָדָשׁ!!: קידוש וחלה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: קידוש וחז"ל · ראה עוד »
חכמים
#הפניה חז"ל.
חָדָשׁ!!: קידוש וחכמים · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: קידוש ובר מצווה · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: קידוש וברכת שהחיינו · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: קידוש וברכה · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: קידוש וברכה לבטלה · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: קידוש ובריאת העולם · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: קידוש ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בחירת עם ישראל
רעיון מרכזי ביהדות הוא בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו.
חָדָשׁ!!: קידוש ובחירת עם ישראל · ראה עוד »
בדיעבד
#הפניה לכתחילה ובדיעבד.
חָדָשׁ!!: קידוש ובדיעבד · ראה עוד »
בורא פרי הגפן
#הפניה ברכת בורא פרי הגפן.
חָדָשׁ!!: קידוש ובורא פרי הגפן · ראה עוד »
ביסולפיט
ביסולפיט (באנגלית: Bisulfite) הוא האניון HSO_3^-.
חָדָשׁ!!: קידוש וביסולפיט · ראה עוד »
בירה
כוס בירה בהירה כוס בירה כהה נהוג להגיש את הבירה בכוסות זכוכית בעלות תחתית עבה, ציור משנת 1878 בירה היא שם המתאר מספר משקאות חריפים שונים המיוצרים בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של שעורה, חיטה, שיבולת-שועל או דגנים אחרים.
חָדָשׁ!!: קידוש ובירה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קידוש ובית המקדש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: קידוש ובית כנסת · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: קידוש ובית יוסף · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: קידוש וגאונים · ראה עוד »
גביע (כלי)
גביע זכוכית גביע הוא כוס בעלת רגל דקה וארוכה.
חָדָשׁ!!: קידוש וגביע (כלי) · ראה עוד »
גבירותי ורבותי
#הפניה גבירותיי ורבותיי.
חָדָשׁ!!: קידוש וגבירותי ורבותי · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: קידוש ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: קידוש ודרבנן · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: קידוש ודוד אבודרהם · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: קידוש והמאה ה-2 · ראה עוד »
המשנה ברורה
#הפניה ישראל מאיר הכהן.
חָדָשׁ!!: קידוש והמשנה ברורה · ראה עוד »
המגן אברהם
#הפניה אברהם אבלי הלוי גומבינר.
חָדָשׁ!!: קידוש והמגן אברהם · ראה עוד »
המגיד משנה
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: קידוש והמגיד משנה · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: קידוש והעיטור · ראה עוד »
הר"ן
#הפניה ר"ן.
חָדָשׁ!!: קידוש והר"ן · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: קידוש והרא"ש · ראה עוד »
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
חָדָשׁ!!: קידוש והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: קידוש והבדלה · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: קידוש והגאונים · ראה עוד »
הכנסת אורחים
שלושת המלאכים, איור מהמאה ה-16הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות, הנוגע לאירוח אדם שהזדמן לבית או מקום שאינו שלו.
חָדָשׁ!!: קידוש והכנסת אורחים · ראה עוד »
היקש (הלכה)
במסגרת התלמוד, היקש הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.
חָדָשׁ!!: קידוש והיקש (הלכה) · ראה עוד »
הידברות (ארגון)
הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".
חָדָשׁ!!: קידוש והידברות (ארגון) · ראה עוד »
ויכולו
וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: קידוש וויכולו · ראה עוד »
כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו
כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הוא כלל הלכתי בתלמוד הקובע עיקרון מהותי לחלק מהמצוות.
חָדָשׁ!!: קידוש וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: קידוש וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: קידוש וכזית · ראה עוד »
כבוד שבת
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.
חָדָשׁ!!: קידוש וכבוד שבת · ראה עוד »
כוס של ברכה
אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.
חָדָשׁ!!: קידוש וכוס של ברכה · ראה עוד »
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
חָדָשׁ!!: קידוש ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: קידוש ויציאת מצרים · ראה עוד »
יקה
יֶקֶה הוא כינוי שמתייחס ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: קידוש ויקה · ראה עוד »
יקום פורקן
יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: קידוש ויקום פורקן · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: קידוש וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהודי אוברלנד
#הפניה יהדות אוברלנד.
חָדָשׁ!!: קידוש ויהודי אוברלנד · ראה עוד »
יהודי גאורגיה
#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.
חָדָשׁ!!: קידוש ויהודי גאורגיה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: קידוש ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: קידוש ויין · ראה עוד »
יין אדום
כוס יין אדוםיין אדום הוא סוג של יין, אשר מופק מענבים שחורים או אדומים.
חָדָשׁ!!: קידוש ויין אדום · ראה עוד »
1999
חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.
חָדָשׁ!!: קידוש ו1999 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קידוש ו2009 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קידוש
