תוכן עניינים
46 יחסים: מערב, מרוקו, משה, מחזור ויטרי, מדרש, מוצאי שבת, אשרי יושבי ביתך, אברהם בן נתן הירחי, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח פרובנס, נוסח צרפת, נוסח הספרדים, ספר המנהיג, עלינו לשבח, עזרא הסופר, פרשת השבוע, צידוק הדין, קריאת התורה, קדושה דסידרא, ראשי תיבות, שליח ציבור, תנ"ך, תפילת מנחה, תפילת שבע, תפילת העמידה, תלמוד, תחנון, תהילים, תכלאל, חזרת הש"ץ, בריך שמיה, גאונים, גאורגיה, גיהנום, דוד, הפטרה, כניסת שבת, ימי חול, ישעיהו, יהדות תוניסיה, יהדות תימן, יהדות לוב, יום חול, יוסף.
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומערב
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומרוקו
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומשה
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומחזור ויטרי
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומדרש
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ומוצאי שבת
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ואשרי יושבי ביתך
אברהם בן נתן הירחי
#הפניה אברהם בן נתן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ואברהם בן נתן הירחי
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח אשכנז
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח איטליה
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח ספרד
נוסח פרובנס
#הפניה נוסח פרובאנס.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח פרובנס
נוסח צרפת
נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס".
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח צרפת
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ונוסח הספרדים
ספר המנהיג
ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וספר המנהיג
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ועלינו לשבח
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ועזרא הסופר
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ופרשת השבוע
צידוק הדין
צידוק הדין הוא שמה של תפילה שהאבלים נוהגים לומר בבית הקברות אחרי קבורת הנפטר, ובה הם מקבלים עליהם את הדין, ומצדיקים את אשר נגזר עליהם.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וצידוק הדין
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וקריאת התורה
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וקדושה דסידרא
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וראשי תיבות
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ושליח ציבור
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותנ"ך
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותפילת מנחה
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותפילת שבע
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותפילת העמידה
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותלמוד
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותחנון
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותהילים
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ותכלאל
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וחזרת הש"ץ
בריך שמיה
בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ובריך שמיה
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וגאונים
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וגאורגיה
גיהנום
ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וגיהנום
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ודוד
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת והפטרה
כניסת שבת
מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וכניסת שבת
ימי חול
#הפניה יום חול.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וימי חול
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת וישעיהו
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ויהדות תוניסיה
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ויהדות תימן
יהדות לוב
כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ויהדות לוב
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ויום חול
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
לִרְאוֹת תפילת מנחה של שבת ויוסף