תוכן עניינים
20 יחסים: משפחת שור, אפרים זלמן שור, אלכסנדר סנדר שור, אב"ד, סטנוב, סדר קדשים, רמ"א, רב, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שולחן ערוך, תלמוד, ט' בטבת, בלז, גליציה, התלמוד הבבלי, הלכה, כתב יד (כתב), יהדות גליציה, יואל סירקיש, יוסף בכור שור.
משפחת שור
משפחת שור היא משפחה יהודית עתיקה ומיוחסת, בת כאלף שנים, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ומשפחת שור
אפרים זלמן שור
הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)) היה מגדולי הרבנים בפולין.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ואפרים זלמן שור
אלכסנדר סנדר שור
אלכסנדר סנדר שור (סביבות ה'תל"ג, 1673-כ"ז בשבט ה'תצ"ז, 1737), רב ופוסק הלכה פולני, נודע על שם ספרו תבואות שור, מספרי היסוד של הלכות שחיטה וטרפות.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ואלכסנדר סנדר שור
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ואב"ד
סטנוב
סטנוב (באוקראינית: Сатанів, סטניב; ברוסית: Сатанов; בפולנית: Satanów; ביידיש: סטאנאוו) היא עיירה במחוז משנה חמלניצקי באובלסט חמלניצקי שבאוקראינה.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור וסטנוב
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור וסדר קדשים
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ורמ"א
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ורב
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ושמואל אליעזר הלוי איידלס
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ושולחן ערוך
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ותלמוד
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור וט' בטבת
בלז
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ובלז
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור וגליציה
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור והתלמוד הבבלי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור והלכה
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור וכתב יד (כתב)
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ויהדות גליציה
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ויואל סירקיש
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת אברהם חיים שור ויוסף בכור שור