תוכן עניינים
45 יחסים: ממלכת פולין (1385–1569), מאיר מלובלין, משפחת קלונימוס, משה בן יצחק בונמש, משורר, מזרחים, מהר"ל מפראג, אחרונים, אגדה (יהדות), אוסטרואה, נתן נטע שפירא, עזרא עטיה, עילוי (לימוד), פורת יוסף, צפון אפריקה, קרני ראם, קז'ימייז', קינה, ראשי תיבות, ראובן מרגליות, רש"י, רב, ש"ס וילנא, שמ"ה, שם הגדולים, שלמה לוריא, תלמוד, תוספות, לובלין, לובומל, טיקטין, חלם, חיים יוסף דוד אזולאי, ברסט ליטובסק, בית הכנסת המהרש"א, גמרא, גנאלוגיה, גופן, דוד, הספרייה הלאומית, החזון איש, ועד ארבע ארצות, ירוסלב, ילד פלא, יידיש.
- ילידי 1555
- נפטרים ב-1631
- קרקוב: רבנים
ממלכת פולין (1385–1569)
ממלכת פולין (1385–1569) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1385–1569, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, מולדובה, בלארוס, ואוקראינה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וממלכת פולין (1385–1569)
מאיר מלובלין
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומאיר מלובלין
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשפחת קלונימוס
משה בן יצחק בונמש
רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים, 1600 - 15 בנובמבר 1668, בקירוב) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא, היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין, חתנו של המהרש"א.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשה בן יצחק בונמש
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשורר
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומזרחים
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ומהר"ל מפראג
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ואחרונים
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ואגדה (יהדות)
אוסטרואה
#הפניה אוסטרוה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ואוסטרואה
נתן נטע שפירא
רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ונתן נטע שפירא
עזרא עטיה
#הפניה עזרא עטייה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ועזרא עטיה
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ועילוי (לימוד)
פורת יוסף
#הפניה ישיבת פורת יוסף.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ופורת יוסף
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וצפון אפריקה
קרני ראם
#הפניה אהרן משה טויבש.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וקרני ראם
קז'ימייז'
קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא רובע היסטורי חשוב של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וקז'ימייז'
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וקינה
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וראשי תיבות
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וראובן מרגליות
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ורש"י
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ורב
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וש"ס וילנא
שמ"ה
#הפניה ה'שמ"ה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ושמ"ה
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ושם הגדולים
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ושלמה לוריא
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ותלמוד
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ותוספות
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ולובלין
לובומל
לובומל (ברוסית ובאוקראינית: Лю́бомль - ליובומל, בגרמנית ובפולנית - Luboml, ביידיש: לובאמל או ליבעוונע, בספרות התורנית לובמלא או לומבלא, וכן במקורות נוספים לובמלה, ליבוונה) היא עיירה במערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ולובומל
טיקטין
בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וטיקטין
חלם
חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וחלם
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וחיים יוסף דוד אזולאי
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וברסט ליטובסק
בית הכנסת המהרש"א
פנים בית הכנסת המהרש"א בתפארתו גלויה מ-1912 בית הכנסת המהרש"א 2015 - גג בית הכנסת מהרש"א בסכנת קריסה בית הכנסת המהרש"א הוא בית הכנסת העתיק של שמואל אליעזר הלוי איידלס, המהרש"א בעיר אוֹסטרוֹהְ בית הכנסת נבנה לפני 600 שנה ואילו המהרש"א הרחיב אותו לצדדיו.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ובית הכנסת המהרש"א
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וגמרא
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וגנאלוגיה
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וגופן
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ודוד
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס והספרייה הלאומית
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס והחזון איש
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וועד ארבע ארצות
ירוסלב
בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וירוסלב
ילד פלא
רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 דניאל בארנבוים בגיל 11 עם המנצח איתן לוסטיג ותזמורת הגדנ"ע, 1953 ילד פלא או ילדת פלא הוא כינוי לילד או ילדה שהפגינו יכולת או מומחיות נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס וילד פלא
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת שמואל אליעזר הלוי איידלס ויידיש
ראה גם
ילידי 1555
- אדוארד קלי
- אליהו לואנץ
- אנטוניו טמפסטה
- דונג צ'יצ'אנג
- יהושע פלק כץ
- לודוביקו קראצ'י
- פרנסואה דה מאלרב
- פרנסואה, דוכס אנז'ו
- שמואל אליעזר הלוי איידלס
נפטרים ב-1631
- ג'ון דאן
- ג'ון סמית'
- טוביאס ורהאכט
- מומתאז מהאל
- מייקל דרייטון
- מריה מגדלנה, ארכידוכסית אוסטריה
- ניקולו קונטאריני
- סופיה ממקלנבורג-גיסטרו
- פדריקו בורומאו
- שמואל אליעזר הלוי איידלס
קרקוב: רבנים
- אלעזר רוקח (רב)
- השיל מקראקא
- חיים נתן דמביצר
- יהונתן אייבשיץ
- יום-טוב ליפמן הלר
- יוסף כץ
- יעקב יהושע פלק
- ישראל מאיר פריימן
- מנחם מנדל קרוכמל
- משה איסרליש
- נתן נטע שפירא
- ראובן פלדמן
- שמואל אליעזר הלוי איידלס
- שמעון סופר (מכתב סופר)
אזכור
ידוע גם בשם מהרש"א.