אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אהרן קמינקא

מַדָד אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי. [1]

תוכן עניינים

  1. 137 יחסים: מ. סתר, מאמר, מסורה, מעצר, מרא דאתרא, מרקוס אורליוס, מרגוט קלאוזנר, משה אונגרפלד, משורר, מתרגם, מחזה, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מדעי המחשב, מדיאה, מהדורה מוערת, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, א' צ'ריקובר, אנציקלופדיה יודאיקה, אנשלוס, אנטיגונה, אפיפיור, ארמנית, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, אריסטו, אלתר יצחק לוין, אליעזר לובראני, אברהם אריה עקביא, אברהם כהנא, אבל רבתי, אדריכל, אהרן אברהם קבק, אהרן ליבושיצקי, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת ברלין, אוסטריה, אוסייק, אוקראינה, אוריפידס, אייסכילוס, אייל קמינקא, אייזיק הירש וייס, נ"ה טורטשינר, סמיכה לרבנות, סאפפו, סנקה, ... להרחיב מדד (87 יותר) »

מ. סתר

#הפניה מרדכי סתר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומ. סתר

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומאמר

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומסורה

מעצר

מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומעצר

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומרא דאתרא

מרקוס אורליוס

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus; 26 באפריל 121 – 17 במרץ 180) היה קיסר רומא משנת 161 עד ליום מותו בשנת 180 ופילוסוף ומהוגי הדעות הבולטים בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומרקוס אורליוס

מרגוט קלאוזנר

לוחית זיכרון על ביתה של מרגוט קלאוזנר בשדרות בן-גוריון 2 בתל אביב מַרְגוֹט קלאוזנר (בגרמנית: Margot Klausner; 2 בנובמבר 1905 – 12 בנובמבר 1975 הרצליה) הייתה ממקדמי התיאטרון והקולנוע בישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומרגוט קלאוזנר

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומשה אונגרפלד

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומשורר

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומתרגם

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומחזה

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומגילת אסתר

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומגילת איכה

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומגילת קהלת

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומגילת רות

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומדעי המחשב

מדיאה

'''מדיאה''', ציור של אז'ן דלקרואה משנת 1862 Medea (1969 film) משנת 1969 מדיאה (יוונית: Mήδεια) היא דמות מן המיתולוגיה היוונית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומדיאה

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומהדורה מוערת

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומוסד ביאליק

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ומוסד הרב קוק

א' צ'ריקובר

#הפניה אביגדור צ'ריקובר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וא' צ'ריקובר

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואנציקלופדיה יודאיקה

אנשלוס

אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואנשלוס

אנטיגונה

אנטיגונה (ביוונית: Αντιγόνη; מילולית – "זו שנועדה להתנגד") היא דמות מהמיתולוגיה היוונית ומחזה מאת סופוקלס.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואנטיגונה

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואפיפיור

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וארמנית

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וארץ ישראל

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואריסטו

אלתר יצחק לוין

#הפניה אלתר לוין.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואלתר יצחק לוין

אליעזר לובראני

אליעזר לובראני (10 בפברואר 1898 - 29 במאי 1965) היה איש רדיו, פעיל ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, סופר, מחנך ואיש הנחלת הלשון.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואליעזר לובראני

אברהם אריה עקביא

אברהם אריה לייב עקביא (יעקבוביץ; ה'תרמ"ב, 25 בפברואר 1882 – ה'תשכ"ד, 29 בינואר 1964) היה סופר ומתרגם עברי, כרונולוג, חוקר הלוח העברי ותוכן.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואברהם אריה עקביא

אברהם כהנא

אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואברהם כהנא

אבל רבתי

אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואבל רבתי

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואדריכל

אהרן אברהם קבק

שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואהרן אברהם קבק

אהרן ליבושיצקי

אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואהרן ליבושיצקי

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוניברסיטת ברלין

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוסטריה

אוסייק

אוסייק (בקרואטית: Osijek) היא העיר הרביעית בגודלה בקרואטיה, והגדולה ביותר בחבל סלאבוניה, ובמחוז אוסייק-ברניה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוסייק

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוקראינה

אוריפידס

אֶוּריפִּידֶס (ביוונית עתיקה: Εὐριπίδης) 480 עד 406 לפנה"ס בקירוב, היה אחד משלושת המחזאים הטראגיים הגדולים באתונה העתיקה, יחד עם אייסכילוס וסופוקלס והצעיר מביניהם.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואוריפידס

אייסכילוס

אַייסכילוֹס (ביוונית: Αίσχύλος; 525 לפנה"ס – 456 לפנה"ס) היה מחזאי יווני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואייסכילוס

אייל קמינקא

אייל קמינקא (נולד ב-14 בינואר 1974) הוא סופר ומשורר ישראלי, מומחה בחשיבה תוצאתית, מרצה ויועץ לארגונים ומנהלים בכירים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואייל קמינקא

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ואייזיק הירש וייס

נ"ה טורטשינר

#הפניה נפתלי הרץ טור-סיני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ונ"ה טורטשינר

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסמיכה לרבנות

סאפפו

סַאפְּפוֹ (ביוונית: Σαπφώ, בניב האַיְאוֹלִי שדובר באזורה, נהגה: "פסַאפְּפו", Ψάπφω) הייתה משוררת לירית בת המאה השביעית לפני הספירה, תקופת יוון הארכאית, שחייתה באי לסבוס אשר ביוון, ככל הנראה בפוליס מִיטִילֶנֶה, שהיווה את המרכז התרבותי של המאה השביעית לפנה"ס.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסאפפו

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (בלטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסֶנֶקָה (Seneca) או סנקה הצעיר (4 לפנה"ס בערך – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסנקה

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וספר ישעיהו

ספר יובל

ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וספר יובל

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וספרות חז"ל

סלאבוניה

סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה סלאבוניה (בקרואטית Slavonija; בסרבית Славонија; בהונגרית Szlavónia) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי במזרח קרואטיה, הגובל בחלקו בנהרות דראווה מצפון, סאווה מדרום ובדנובה ממזרח.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסלאבוניה

סופוקלס

סופוקלס בגלריית אופיצי סופוקלס סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλής) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסופוקלס

סורבון

אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסורבון

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסורית

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וסיני (כתב עת)

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ועזריאל הילדסהיימר

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ועברית

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופראג

פרנקפורט על האודר

בית העירייה, 2009 פרנקפורט על האוֹדֶר (בגרמנית: Frankfurt (Oder), בעבר Frankfurt an der Oder; בעברית מקובל גם פרנקפורט דאודר) היא עיר במדינת ברנדנבורג, גרמניה הממוקמת מערבית לנהר האודר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופרנקפורט על האודר

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופרס טשרניחובסקי

פרעות קישינב

ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופרעות קישינב

פרשני המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופרשני המקרא

פרומתאוס הכבול

הפייסטוס כובל את פרומתאוס לסלע פרומתאוס הכבול או פרומתאוס האסיר (ביוונית: Προμηθεύς Δεσμώτης) היא טרגדיה יוונית המיוחסת לאייסכילוס.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופרומתאוס הכבול

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופריז

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופילוסופיה

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופילוסופיה יהודית

פיוס ה-11

#הפניהפיוס האחד עשר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ופיוס ה-11

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וציונות

קתרסיס (כתב עת)

קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וקתרסיס (כתב עת)

קישינב

קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וקישינב

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ורב

רומן היסטורי

רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ורומן היסטורי

רובוטיקה

Kismet רובוט שפותח ב-MIT, מסוגל להביע טווח של הבעות אנושיותרובוטיקה היא תחום עיסוק ומחקר מולטידיסיפלינארי המתמקד בתכנון, עיצוב ובנייה של רובוטים - מכונות היכולות לנוע ולהגיב בהתאם למידע מהסביבה הנרכש באמצעות חיישנים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ורובוטיקה

ריגה

ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וריגה

ש. שרברק

שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וש. שרברק

שמעון גינצבורג

שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושמעון גינצבורג

שמואל קרויס

הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושמואל קרויס

שאילתות דרב אחאי

#הפניה שאילתות דרב אחא.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושאילתות דרב אחאי

שלמה בונפיד

שלמה בן ראובן בּוֹנָפֵיד (נולד בשליש האחרון של המאה ה-14 – נפטר אחרי שנת 1445) היה מאחרוני המשוררים העבריים שפעלו בספרד הנוצרית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושלמה בונפיד

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושיר השירים

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ושירה

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ותנ"ך

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ותל אביב-יפו

תחכמוני (ספר)

המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ותחכמוני (ספר)

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ולטינית

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וחמש מגילות

חזון עזרא

עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וחזון עזרא

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וחובבי ציון

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וחיפה

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וחיים נחמן ביאליק

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וברלין

ברדיצ'ב

ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וברדיצ'ב

ברוך שוחטמן

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וברוך שוחטמן

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ובזל

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ובית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בווינה

בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד  לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ובית המדרש לרבנים בווינה

בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות

#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ובית המדרש הגבוה ללימודי יהדות

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ובית הקברות נחלת יצחק

גאודזיה

היטל של כדור הארץ גֵּאוֹדֶזְיָה היא תחום במתמטיקה שימושית העוסק במדידה של פני כדור הארץ, מיפוי והתוויה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וגאודזיה

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וגניזת קהיר

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וגצל קרסל

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וגרמנית

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וגרמניה הנאצית

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ודעת (אתר אינטרנט)

דרשן

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ודרשן

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ודביר (הוצאת ספרים)

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ודוקטור

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והמבורג

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

"מרכז סטטה," בניין ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארצות הברית, עוצב על ידי פרנק גרי בנין "כיפה הגדולה", הבניין הכי מפורסם ב-MIT. ישנה מסורת ב-MIT לפיה סטודנטים מנסים להניח חפצים שונים על הכיפה הגדולה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והאקדמיה ללשון העברית

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והאימפריה הרוסית

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והספרים החיצוניים

הספרייה הלאומית של גרמניה

הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek או DNB) היא ארכיון ביבליוגרפי מרכזי וספרייה לאומית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והספרייה הלאומית של גרמניה

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והעלייה החמישית

הפרסים

הפרסים (ביוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והפרסים

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והקונגרס הציוני הראשון

הלל ברזל

הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והלל ברזל

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והלכה

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והוצאת ראובן מס

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא והוצאת דבר

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ווינה

ויקטור אפטוביצר

#הפניה אביגדור אפטוביצר.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וויקטור אפטוביצר

כלכלה פוליטית

ז'אן-ז'אק רוסו, ''Discours sur l'oeconomie politique'', 1758 כלכלה פוליטית חוקרת, כיצד קשרי הגומלין בין מערכות כלכליות (השוק, כלכלה לאומית/גלובלית, בנקים מרכזיים) ומערכות פוליטיות (מוסדות, פרלמנטים/ממשלות והחוק) משפיעות ותלויות אחת בשנייה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא וכלכלה פוליטית

יעקב ישראל דינסטג

#הפניה ישראל יעקב דינסטאג.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ויעקב ישראל דינסטג

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ויצחק ליב ברוך

יהודה אלחריזי

יהודה בן שלמה אלחריזי (נקרא גם יהודה חריזי, בערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا; בספרדית: Yehudá al-Harizí; 1165, טולדו, ממלכת קסטיליה – 3 בדצמבר 1225, כ"ד בכסלו ד'תתקפ"ה, חלב, הסולטנות האיובית) היה נוסע, משורר, יוצר ומתרגם יהודי-ספרדי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ויהודה אלחריזי

12 במרץ

12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו12 במרץ

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו1896

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו1903

1912

הטיטאניק.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו1912

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו1944

1950

ירושלים - בירת ישראל.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו1950

22 בספטמבר

22 בספטמבר הוא היום ה-265 בשנה (266 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו22 בספטמבר

5 במאי

5 במאי הוא היום ה-125 בשנה (126 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת אהרן קמינקא ו5 במאי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_קמינקא

, ספר ישעיהו, ספר יובל, ספרות חז"ל, סלאבוניה, סופוקלס, סורבון, סורית, סיני (כתב עת), עזריאל הילדסהיימר, עברית, פראג, פרנקפורט על האודר, פרס טשרניחובסקי, פרעות קישינב, פרשני המקרא, פרומתאוס הכבול, פריז, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, פיוס ה-11, ציונות, קתרסיס (כתב עת), קישינב, רב, רומן היסטורי, רובוטיקה, ריגה, ש. שרברק, שמעון גינצבורג, שמואל קרויס, שאילתות דרב אחאי, שלמה בונפיד, שיר השירים, שירה, תנ"ך, תל אביב-יפו, תחכמוני (ספר), לטינית, חמש מגילות, חזון עזרא, חובבי ציון, חיפה, חיים נחמן ביאליק, ברלין, ברדיצ'ב, ברוך שוחטמן, בזל, בית המדרש לרבנים בברלין, בית המדרש לרבנים בווינה, בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, בית הקברות נחלת יצחק, גאודזיה, גניזת קהיר, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה הנאצית, דעת (אתר אינטרנט), דרשן, דביר (הוצאת ספרים), דוקטור, המבורג, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה הרוסית, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית של גרמניה, העלייה החמישית, הפרסים, הקונגרס הציוני הראשון, הלל ברזל, הלכה, הוצאת ראובן מס, הוצאת דבר, וינה, ויקטור אפטוביצר, כלכלה פוליטית, יעקב ישראל דינסטג, יצחק ליב ברוך, יהודה אלחריזי, 12 במרץ, 1896, 1903, 1912, 1944, 1950, 22 בספטמבר, 5 במאי.