גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: מסכת עירובין, מבוי (הלכה), אביי, איסור טלטול בין רשויות היחיד, ערב שבת, עיר של יחיד, עירוב חצירות, רצח, רש"י, רבא, רבנו תם, רבי יוחנן, שמואל (אמורא), שמואל אליעזר הלוי איידלס, שבת, שכירת רשות, שיתופי מבואות, תקנת חכמים, תוספות, לא פלוג רבנן, חופה, ביטול רשות, ביטול רשות מחצר לחצר, גוי, דיעבד, השאלה, הלכה.
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ומסכת עירובין · ראה עוד »
מבוי (הלכה)
#הפניה מבוי (רחוב).
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ומבוי (הלכה) · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ואביי · ראה עוד »
איסור טלטול בין רשויות היחיד
בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ואיסור טלטול בין רשויות היחיד · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי וערב שבת · ראה עוד »
עיר של יחיד
עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ועיר של יחיד · ראה עוד »
עירוב חצירות
#הפניה עירוב חצרות.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ועירוב חצירות · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ורצח · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ורש"י · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ורבא · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ורבנו תם · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ורבי יוחנן · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ושבת · ראה עוד »
שכירת רשות
בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ושכירת רשות · ראה עוד »
שיתופי מבואות
#הפניה שיתוף מבואות.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ושיתופי מבואות · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ותקנת חכמים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ותוספות · ראה עוד »
לא פלוג רבנן
לא פלוג רבנן (בעברית: לא חילקו חכמים) הוא כלל הלכתי לפיו, גזירות חז"ל תקפות אף במקרה שסיבת התקנה אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ולא פלוג רבנן · ראה עוד »
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי וחופה · ראה עוד »
ביטול רשות
בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת (לדוגמה מבוי, חצר, חדר מדרגות ובית מגורים).
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי וביטול רשות · ראה עוד »
ביטול רשות מחצר לחצר
מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי וגוי · ראה עוד »
דיעבד
#הפניה לכתחילה ובדיעבד.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי ודיעבד · ראה עוד »
השאלה
270x270 פיקסלים השאלה היא העברת חפץ לשם שימוש זמני וללא תשלום מאדם אחד לאחר.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי והשאלה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי והלכה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אם_כן_ביטלת_תורת_עירוב_מאותו_מבוי
