גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
122 יחסים: ממתק, מנחם המאירי, מנהג (משפטים), מנהג המדינה, מסכת סופרים, מצווה, מרא דאתרא, מרדכי יפה, מרכז זלמן שזר, משנה, משנה ברורה, מחזור ויטרי, מהרי"ל, מוסד הרב קוק, מימונה, מיימון הדיין, אפר מקלה, ארמית, ארחות חיים (לוניל), אליהו רחמים זייני, אגוז, אוצר דינים ומנהגים, איסור אכילת קטניות בפסח, נדר (יהדות), נהרא נהרא ופשטיה, נידה, ספר המנהגים חב"ד, ספר החילוקים, ספרד, סופגנייה, ערב פסח, עברית מקראית, עבירה (יהדות), עוגייה, פאות, פדיון הבן, פוק חזי מאי עמא דבר, פול, פירות יבשים, פיוט, צפון אפריקה, צרפת, צימוק, קריאת ההלל, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש חודש, ..., רס"ג, רש"י, רשב"א, רשב"ץ, רב נטרונאי גאון, רב עמרם גאון, רב האי גאון, רב יהודאי גאון, רבנו תם, רבי אלעזר ברבי צדוק, רבי יוחנן, רבינו נסים, רי"ף, רי"ץ גיאת, שאלות ותשובות, שניאור זלמן מלאדי, שקד (מאכל), שרגא אברמסון, שלמה לוריא, שבועות, שורש (שפות שמיות), שולחן ערוך הרב, תמר (עץ), תפילת ערבית, תרגום אונקלוס, תשעה באב, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לשון חז"ל, ליל הסדר, זכר לחורבן, חנוכה, חת"ם סופר, חלאקה, חבטת ערבה, חג המים, חומרא דרבי זירא, חיטה, חיבוט ערבה, חידושי הריטב"א, בנימין בראון, בעל העיטור, בהמה, בית כנסת, דאורייתא, דניאל שפרבר, דעת (אתר אינטרנט), דת, דברי קבלה, דיני ממונות, האקדמיה ללשון העברית, העת החדשה, הפטרה, השילוח (כתב עת ישראלי), הלכה, הלכות גדולות, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת מאגנס, הושענא רבה, כפרות, ימות המשיח, ימי הביניים, יעקב משה טולידאנו, יצחק אייזיק מטירנא, ישראל מ' תא-שמע, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהודה לייב גרונר, יהודה דב זינגר, יהודים, יום טוב שני של גלויות, יוסף קארו. להרחיב מדד (72 יותר) »
ממתק
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וממתק · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנהג (משפטים)
למנהג, כפי שהתגבש בישראל, יש תוקף מחייב במשפט בישראל, ובתי המשפט מסתמכים עליו, זאת מכוח סעיפים 36 עד 45 של המג'לה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג (משפטים) · ראה עוד »
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומנהג המדינה · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומסכת סופרים · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומצווה · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומרדכי יפה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומשנה ברורה · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומהרי"ל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומימונה · ראה עוד »
מיימון הדיין
רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ומיימון הדיין · ראה עוד »
אפר מקלה
אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואפר מקלה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וארמית · ראה עוד »
ארחות חיים (לוניל)
#הפניה אהרון הכהן מלוניל#ספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וארחות חיים (לוניל) · ראה עוד »
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »
אגוז
אגוז עם קליפה סנאי אוכל אגוז ציור של אגוזים משנת 1932 אֱגוֹז, בבוטניקה, הוא פרי יבש פשוט בעל זרע יחיד (לעיתים נדירות זרע כפול) שקליפתו החיצונית הופכת קשה מאוד בבשלות, ואינה נפתחת באופן טבעי לשחרור הזרע הנמצא בתוכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואגוז · ראה עוד »
אוצר דינים ומנהגים
250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואוצר דינים ומנהגים · ראה עוד »
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונדר (יהדות) · ראה עוד »
נהרא נהרא ופשטיה
נהרא נהרא ופשטיה הוא ביטוי שבא להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונהרא נהרא ופשטיה · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ונידה · ראה עוד »
ספר המנהגים חב"ד
#הפניה ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון#מנהגי חב"ד קטגוריה:ספרי מנהגים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר המנהגים חב"ד · ראה עוד »
ספר החילוקים
ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספר החילוקים · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וספרד · ראה עוד »
סופגנייה
סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וסופגנייה · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וערב פסח · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועברית מקראית · ראה עוד »
עבירה (יהדות)
ביהדות, עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועבירה (יהדות) · ראה עוד »
עוגייה
עוגיות המכילות שבבי שוקולד ("עוגיית שוקולד צ'יפס") מגוון ביסקוויטים ועוגיות הולנדיים צ'כיות לחג המולד עוגייה היא מאפה המורכב מבצק פריך וניתן להוסיף לו תוספות כגון פצפוצי שוקולד,אבקת סוכר שבבי אגוזים וסוכריות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ועוגייה · ראה עוד »
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופאות · ראה עוד »
פדיון הבן
קערה מכסף להנחת התינוק בטקס מגש הכסף להנחת התינוק בטקס ולידו כוס יין וסלעי כסף לפדיון עוגה שהוכנה לפדיון הבן של ילד בשם עידן, המשלבת אלמנטים מהטקס פדיון הבן (או פדיון בכורות) הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופדיון הבן · ראה עוד »
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופוק חזי מאי עמא דבר · ראה עוד »
פול
דוכן פול בשוק פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופול · ראה עוד »
פירות יבשים
דוכן פירות יבשים בשוק בפירנצה עוגת פירות יבשים פירות יבשים בשוק מחנה יהודה פירות מיובשים (נקראים גם פירות יבשים) הם פירות או אגוזים שיובשו באופן טבעי על ידי ייבוש בשמש למשך כמה שעות או כמה ימים, או באמצעות מיכון והוספת חומרים משמרים, בצורה מודרנית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופירות יבשים · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ופיוט · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וצפון אפריקה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וצרפת · ראה עוד »
צימוק
צימוקים שמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים צימוק הוא ענב המשומר על ידי יבושו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וצימוק · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וקריאת ההלל · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ור"ן · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורא"ש · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וראש חודש · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורשב"א · ראה עוד »
רשב"ץ
#הפניה שמעון בן צמח דוראן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורשב"ץ · ראה עוד »
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »
רב עמרם גאון
רב עמרם גאון (ובשמו המלא: רב עמרם בר רב ששנא) (810 בקירוב – ד'תרל"ה 875 בערך) אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בין השנים 853–872.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורב עמרם גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורב האי גאון · ראה עוד »
רב יהודאי גאון
#הפניה יהודאי גאון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורב יהודאי גאון · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורבנו תם · ראה עוד »
רבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורבי אלעזר ברבי צדוק · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבינו נסים
#הפניה רב ניסים גאון.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורבינו נסים · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורי"ף · ראה עוד »
רי"ץ גיאת
#הפניה יצחק אבן גיאת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ורי"ץ גיאת · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שקד (מאכל)
שקדים בדרגות קילוף שונות שקדים (מכונים גם שקדים מתוקים) הם מאכל המבוסס על פרי עץ השקד המצוי המתורבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושקד (מאכל) · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושרגא אברמסון · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושבועות · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תמר (עץ)
#הפניה תמר מצוי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותמר (עץ) · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותפילת ערבית · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ולשון חז"ל · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וליל הסדר · ראה עוד »
זכר לחורבן
#הפניה אבלות על החורבן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וזכר לחורבן · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחנוכה · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחת"ם סופר · ראה עוד »
חלאקה
מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחלאקה · ראה עוד »
חבטת ערבה
#הפניה חיבוט ערבה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחבטת ערבה · ראה עוד »
חג המים
שנות ה-90 חג המים הוא כינוי עממי לחג השבועות על שם מנהג יהודי צפון אפריקה לשפוך מים על חברי הקהילה במהלך החג.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחג המים · ראה עוד »
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחיטה · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחיבוט ערבה · ראה עוד »
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וחידושי הריטב"א · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובנימין בראון · ראה עוד »
בעל העיטור
#הפניה יצחק בן אבא מרי.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובעל העיטור · ראה עוד »
בהמה
#הפניה ביות בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובהמה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ובית כנסת · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודאורייתא · ראה עוד »
דניאל שפרבר
הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודניאל שפרבר · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודת · ראה עוד »
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודברי קבלה · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ודיני ממונות · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והעת החדשה · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והפטרה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והלכה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והלכות גדולות · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) והושענא רבה · ראה עוד »
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וכפרות · ראה עוד »
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וימות המשיח · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב משה טולידאנו
הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודה לייב גרונר
הרב יהודה לייב גרונר (מכונה לייבל או הריל"ג; ח' באייר תרצ"א, 24 באפריל 1931 – י"ד בניסן ה'תש"ף, 7 באפריל 2020) היה חסיד חב"ד בולט, ששימש אחד ממזכיריו של רבי מנחם מנדל שניאורסון במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודה לייב גרונר · ראה עוד »
יהודה דב זינגר
הרב יהודה דב זינגר (י' באלול תרס"ז, 20 באוגוסט 1907 -י"ט בשבט תשל"א, 14 בפברואר 1971) היה רב חרדי, מראשי הקהילה החרדית בבודפשט לפני השואה, רבן של קהילת וויצן בהונגריה בשנות ה-40 של המאה-20 ומושב בית מאיר וגבעת שמואל.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודה דב זינגר · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויהודים · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: מנהג (יהדות) ויוסף קארו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנהג_(יהדות)
