גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מנחת שלמה, מסכת שבת, משנה, משה פיינשטיין, מלאכת מחשבת, מלאכת מבשל, מכון צומת, מים, מיקרוגל, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, ארץ ישראל, ארבע מיתות בית דין, אש, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אגרות משה, אגלי טל, איסור לאו, נפקא מינה, נודע ביהודה, פרי חדש, צבע (חומר), קל וחומר, קורבן פסח, קושיה, קולט שמש, רש"י, רבן שמעון בן גמליאל, רבי יוסי, שלמה לוריא, שבת, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד הירושלמי, תלמוד ירושלמי, ל"ט אבות מלאכה, חמי טבריה, חז"ל, ברוך גיגי, בשר בחלב, בבל, גמרא, גזירת חכמים, גוף חימום, דאורייתא, דרבנן, דבר שאינו מתכוון, דוד שמש, המשכן, השמש, ..., הגר"א, ישיבת הר עציון, יוסף שלום אלישיב, יוסף חיים מבגדאד, יורה דעה. להרחיב מדד (5 יותר) »
מנחת שלמה
#הפניה שלמה זלמן אוירבך.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומנחת שלמה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומסכת שבת · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומשנה · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
מלאכת מחשבת
מלאכת מחשבת הוא שם כולל לַתְנָאִים בהם ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהם אסורים להיעשות מדאורייתא בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומלאכת מחשבת · ראה עוד »
מלאכת מבשל
בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומלאכת מבשל · ראה עוד »
מכון צומת
לוגו חדש 2017 הלוגו הישן של מכון צומת מכון צומת - צוותי מדע ותורה, הוא מלכ"ר שהוקם בשנת תשל"ז (1977), מתוך מגמה לפעול בצמתי המיפגש שבין דרישות ההלכה והתפתחויות הטכנולוגיה, ולבנות חברה מודרנית על פי התורה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומכון צומת · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומים · ראה עוד »
מיקרוגל
הספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ. תנור מיקרוגל שימושו בקרינת המיקרו גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ומיקרוגל · ראה עוד »
אמוראי ארץ ישראל
אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »
אמוראי בבל
אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואמוראי בבל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואש · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואגרות משה · ראה עוד »
אגלי טל
אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואגלי טל · ראה עוד »
איסור לאו
#הפניה מצוות לא תעשה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ואיסור לאו · ראה עוד »
נפקא מינה
נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ונפקא מינה · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ונודע ביהודה · ראה עוד »
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ופרי חדש · ראה עוד »
צבע (חומר)
צבע ירוק שהתייבש צבע הוא כינוי למשפחה של חומרים שמכסים בהם גופים (על ידי משיחה, ציפוי וכדומה) כדי שישנו את צבעם.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וצבע (חומר) · ראה עוד »
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וקל וחומר · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וקורבן פסח · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וקושיה · ראה עוד »
קולט שמש
קולטי שמש על גג רעפים קולט שמש היברידי לאספקת חשמל ומים חמים לבית, בנוי מפאנל פוטו-ולטאי BIFACIAL PV אליו מחוברת שכבת זכוכית וביניהם עוברים מים שמקררים את הפאנל ומייעלים את נצילות ייצור החשמל, והמים החמים עוברים לדוד שמש קולט שמש הוא חלקו של דוד שמש המשמש להמרת אנרגיית האור לחום, לחימום מים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וקולט שמש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ורש"י · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ורבי יוסי · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ושבת · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד הירושלמי
#הפניה תלמוד ירושלמי.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
חמי טבריה
מעיינות חמי טבריה המחודשים מעיינות חמי טבריה - מבט מהמסעדה בריכה תרמו-מינרלית חיצונית המרחצאות. איור מספרו של ויקטור גרן משנות ה-80 של המאה ה-19 חברת „חמי טבריה בע"מ“. שנות ה-30 חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וחמי טבריה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וחז"ל · ראה עוד »
ברוך גיגי
שיעור כללי של הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז הרב ברוך גיגי (נולד ב־1957) הוא אחד מראשי ישיבת הר עציון, רב בית הכנסת הספרדי באלון שבות ומראשי פורום תקנה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וברוך גיגי · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ובשר בחלב · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ובבל · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וגמרא · ראה עוד »
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וגזירת חכמים · ראה עוד »
גוף חימום
גוף חימום של מכונת אספרסו גוף חימום הוא רכיב במכשירים חשמליים ההופך אנרגיה חשמלית (אלקטרו-מגנטית) לאנרגיית חום.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וגוף חימום · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ודרבנן · ראה עוד »
דבר שאינו מתכוון
דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לתוצאה שמבחינת עצמה אסורה, אך נגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, תוצאה שלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ודבר שאינו מתכוון · ראה עוד »
דוד שמש
דוד שמש דוד שמש הוא דוד חימום המשתמש באנרגיה סולארית לחימום מים.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ודוד שמש · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה והמשכן · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה והשמש · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה והגר"א · ראה עוד »
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).
חָדָשׁ!!: בישול בחמה וישיבת הר עציון · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: בישול בחמה ויורה דעה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בישול_בחמה
