סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בר יוחאי (פיוט)

מַדָד בר יוחאי (פיוט)

"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי. [1]

43 יחסים: מועצה אזורית מרום הגליל, אתר הפיוט והתפילה, אליעזר הורוביץ, פנחס ספקטור, קרקוב, קבלת שבת, רבי שמעון בר יוחאי, שמעון לביא, שבת, תנאים, תפילת ערבית, תר"פ, תרגום, ל"ג בעומר, זמירות ופיוטים לשבת, חסידות קרלין, חסידות רופשיץ, חסידות באבוב, חסידות בעלז, חסידות בויאן, חסידות דז'יקוב, חסידות ויז'ניץ, חתונה, חגי ישראל ומועדיו, בן ציון הלברשטאם, בר מצווה, בר יוחאי (יישוב), ברית מילה, בית (שירה), המצודות, הספרייה הלאומית, הבעל שם טוב, ואמרתם כה לחי, כרוב, ירושלים, יגדל, יהדות מזרח אירופה, יהדות איראן, יהדות תוניסיה, יהדות תימן, יהדות לוב, יהודה ליבס, יוון.

מועצה אזורית מרום הגליל

מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ומועצה אזורית מרום הגליל · ראה עוד »

אתר הפיוט והתפילה

#הפניה הזמנה לפיוט.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ואתר הפיוט והתפילה · ראה עוד »

אליעזר הורוביץ

רבי אליעזר הורוביץ (ה'תק"ן, 1789/1790 - ג' בחשוון ה'תרכ"א, אוקטובר 1860) היה בנו של הרב נפתלי צבי הורוביץ, מייסד שושלת חצר החסידות רופשיץ.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ואליעזר הורוביץ · ראה עוד »

פנחס ספקטור

פנחס ספקטור או בכינויו העממי פיניע חזן (י"ז בתמוז ה'תרל"ב, 1872 – כ"ח באלול ה'תשי"א, 1951) היה חזן ומלחין מפורסם באוקראינה ובחצר רבי יצחק פרידמן מבויאן ובניו.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ופנחס ספקטור · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וקרקוב · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וקבלת שבת · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

שמעון לביא

רבי שמעון לביא (לפני גירוש ספרד - ה'שמ"ה) היה משורר ומקובל מדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ושמעון לביא · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ושבת · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ותנאים · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ותפילת ערבית · ראה עוד »

תר"פ

#הפניה ה'תר"ף.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ותר"פ · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ותרגום · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ול"ג בעומר · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות רופשיץ

חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות רופשיץ · ראה עוד »

חסידות באבוב

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות באבוב · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות בויאן

ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות בויאן · ראה עוד »

חסידות דז'יקוב

חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג).

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות דז'יקוב · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחתונה · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

בן ציון הלברשטאם

רבי בן-ציון הלברשטאם (מכונה ה"קדושת ציון" על שם ספרו; י' באייר ה'תרל"ד, 1874 – ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב, ומקים רשת ישיבות עץ חיים בגליציה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ובן ציון הלברשטאם · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ובר מצווה · ראה עוד »

בר יוחאי (יישוב)

בַּר יוֹחַאי הוא יישוב קהילתי דתי לאומי השוכן באזור הצפון ליד הר מירון ושייך למועצה אזורית מרום הגליל ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ובר יוחאי (יישוב) · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וברית מילה · ראה עוד »

בית (שירה)

בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ובית (שירה) · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) והמצודות · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) והבעל שם טוב · ראה עוד »

ואמרתם כה לחי

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי" הוא פיוט אשר נכתב ככל הנראה על ידי הרב יוסף חיים מבגדאד, הפיוט עוסק בדמותו של רבי שמעון בר יוחאי שנחשב לאבי תורת הנסתר ושעל פי המסורת מייחסת לו את ספר הזוהר.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וואמרתם כה לחי · ראה עוד »

כרוב

כרוב (כרוב הגינה, Brassica oleracea capitata; מיוונית: Κραμβη, 'קְרָאמְבֶּה') הוא אגד עגלגל וצפוף של עלי צמח 'כרוב הגינה' ממשפחת המצליבים המשמש כירק מאכל נפוץ.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וכרוב · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) וירושלים · ראה עוד »

יגדל

#הפניה יגדל אלוהים חי.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויגדל · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהדות לוב · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויהודה ליבס · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בר יוחאי (פיוט) ויוון · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בר_יוחאי_(פיוט)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »