גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
73 יחסים: מנהג (יהדות), מסכת ברכות, מעריב ערבים, משנה, מזמור קכ"א, מזרחים, מוצאי שבת, ארץ ישראל, אתה חוננתנו, אחרונים, איטליה, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, ספירת העומר, סבוראים, עלינו לשבח, עיראק, פסח, צאת הכוכבים, צבי שכטר, קריאת שמע, קדושה דסידרא, קדיש, קורבן התמיד, רב נטרונאי גאון, רבן גמליאל דיבנה, רבא, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע, שקיעת החמה, שבת, שוק הפשפשים (יפו), שים שלום, שיר המעלות, תנאים, תפילת מנחה, תפילת עמידה, תפילת ערבית של שבת, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תל אביב-יפו, תלמוד, תהלים, תהלים ס"ז, תהילים, תהילים צ"א, תהילים קמ"ד, ..., תהילים קל"ד, תכלאל, לשם ייחוד, חסידות חב"ד, חסידים, חזרת הש"ץ, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת השכיבנו, ברכה מעין שבע, ברכו, ברכות קריאת שמע, ברייתא, בין הערביים, גאורגיה, דאורייתא, הבדלה, ויתן לך, כגוונא, יעקב, יהדות איראן, יהודי תימן, יום חול, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון). להרחיב מדד (23 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומסכת ברכות · ראה עוד »
מעריב ערבים
#הפניה ברכות קריאת שמע.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומעריב ערבים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומשנה · ראה עוד »
מזמור קכ"א
#הפניה תהילים קכ"א.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומזמור קכ"א · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומזרחים · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ומוצאי שבת · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וארץ ישראל · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ואחרונים · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ואיטליה · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וספירת העומר · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וסבוראים · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ועלינו לשבח · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ועיראק · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ופסח · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צבי שכטר
הרב צבי (הרשל) שכטר (Hershel Schachter; נולד בד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) הוא ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן) בניו יורק, ויועץ הלכתי למחלקת הכשרות ב-OU. נחשב אחד הפוסקים הבכירים של זרם האורתודוקסיה המודרנית ביהדות ארצות הברית. הרב שכטר היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ובגיל 22 התמנה לעוזרו האישי. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26 ובמקביל סיים תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי בספרות עברית. בשנת תשכ"ז (1967) הוא מונה להיות ראש ישיבה (מקביל לתפקיד ר"מ בישיבות אחרות), הצעיר ביותר עד אז בישיבת רבנו יצחק אלחנן, וב-1971, עם עלייתו לארץ של ראש הכולל הקודם הרב אהרן ליכטנשטיין, הפך לראש הכולל.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וצבי שכטר · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וקריאת שמע · ראה עוד »
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וקדושה דסידרא · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וקדיש · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וקורבן התמיד · ראה עוד »
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ורבא · ראה עוד »
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »
רבי יהושע
#הפניה רבי יהושע בן חנניה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ורבי יהושע · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ושקיעת החמה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ושבת · ראה עוד »
שוק הפשפשים (יפו)
250px סחורה בשוק הפשפשים ביפו 250px מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »
שים שלום
#הפניה ברכת שים שלום.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ושים שלום · ראה עוד »
שיר המעלות
#הפניה שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ושיר המעלות · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותנאים · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת עמידה
#הפניה תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת עמידה · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותלמוד · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהלים · ראה עוד »
תהלים ס"ז
#הפניה תהילים ס"ז.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהלים ס"ז · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהילים · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהילים צ"א · ראה עוד »
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהילים קמ"ד · ראה עוד »
תהילים קל"ד
תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותהילים קל"ד · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ותכלאל · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ולשם ייחוד · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וחסידים · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכת השכיבנו
ברכת השכיבנו היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת לאחר קריאת שמע בתפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברכת השכיבנו · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברכה מעין שבע · ראה עוד »
ברכו
ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברכו · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וברייתא · ראה עוד »
בין הערביים
#הפניה אחר הצהריים.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ובין הערביים · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וגאורגיה · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ודאורייתא · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית והבדלה · ראה עוד »
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וויתן לך · ראה עוד »
כגוונא
כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית וכגוונא · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ויעקב · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ויהדות איראן · ראה עוד »
יהודי תימן
#הפניה יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ויהודי תימן · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ויום חול · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תפילת ערבית ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תפילת_ערבית
