סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דילמון

מַדָד דילמון

Sar, Bahrain בבחריין, הנחת החוקרים היא שהשרידים הם מתקופת דילמון דילמוּן או טילמוּן הייתה תרבות עתיקה שהתקיימה באזור המפרץ הפרסי והוזכרה בתרבויות המסופוטמיות כתרבות שהייתה שותפה לסחר באזור מסופוטמיה, הייתה מקור לנחושת ונקודת יציאה למסלול הסחר עם תרבות עמק האינדוס. [1]

70 יחסים: מסופוטמיה, מצודת בחריין, מיתולוגיה מסופוטמית, אמורים, אנליל, אנכי, אספלט, ארך, אשור, אונסק"ו, אור (עיר), אותנפישתים, אכד, אכדית, איננה, נחושת, נהריים (חבל), ניפור, סנחריב, סרגון השני, ערב הסעודית, עלילות גילגמש, עומאן, עילם, פנינה, פקיסטן, צמר, קרנליאן, שמן זית, שם תואר, שנהב, שומר, שומשום, תקופת איסין-לרסה, תרבות עמק האינדוס, תרבות חומרית, תילי הקבורה של תרבות דילמון, לאפיס לאזולי, לגש (עיר), לותאל, טביעת חותם, טופז, זהב, חצי האי ערב, חרס, בריאת העולם, בחריין, בבל, בדיל, בורנבוריאש השני, ..., גן עדן, גרזן, גוג'ראט, המאה ה-14 לפנה"ס, המפרץ הפרסי, המוזיאון הלאומי של בחריין, האראפה, האלף ה-1 לפנה"ס, האי פילכה, השושלת השלישית של אור, התקופה הבבלית הקדומה, הודו, כסף (יסוד), כשים, כתב יתדות, כורש, כותנה, כווית, יעקב קליין (אשורולוג), יד יצחק בן-צבי. להרחיב מדד (20 יותר) »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: דילמון ומסופוטמיה · ראה עוד »

מצודת בחריין

מצודת בחריין (בערבית: قلعة البحرين - "קלעת אלבחרין") היא אתר ארכאולוגי בצפונו של האי בחריין השוכן בסמוך לחוף המפרץ הפרסי ממערב לבירה מנאמה.

חָדָשׁ!!: דילמון ומצודת בחריין · ראה עוד »

מיתולוגיה מסופוטמית

המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.

חָדָשׁ!!: דילמון ומיתולוגיה מסופוטמית · ראה עוד »

אמורים

קישור.

חָדָשׁ!!: דילמון ואמורים · ראה עוד »

אנליל

אֶנְלִיל (מילולית: אדון הרוח-EN.LÍL) הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.

חָדָשׁ!!: דילמון ואנליל · ראה עוד »

אנכי

אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית.

חָדָשׁ!!: דילמון ואנכי · ראה עוד »

אספלט

פיסות ביטומן נוצרות באופן טבעי בים המלח אַסְפַלְט (asphalt; בעברית גם: חֵמָר) הוא נוזל צמיג המופיע באופן טבעי בנפט גולמי.

חָדָשׁ!!: דילמון ואספלט · ראה עוד »

ארך

שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.

חָדָשׁ!!: דילמון וארך · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: דילמון ואשור · ראה עוד »

אונסק"ו

משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.

חָדָשׁ!!: דילמון ואונסק"ו · ראה עוד »

אור (עיר)

באלף השלישי לפנה"ס הזיגוראת הגדול באור (2006). אוּר (בשומרית: אור.

חָדָשׁ!!: דילמון ואור (עיר) · ראה עוד »

אותנפישתים

ג'ורג' סמית'. אוּתְנַפִּישְׁתִים (מאכדית, תרגום לעברית: "מצא/מצאתי חיים") הוא דמות המופיעה באפוס של גילגמש.

חָדָשׁ!!: דילמון ואותנפישתים · ראה עוד »

אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.

חָדָשׁ!!: דילמון ואכד · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: דילמון ואכדית · ראה עוד »

איננה

במיתולוגיה השומרית, איננה היא מלכת השמיים והארץ, אלת האהבה, המין, הפריון והמלחמה, אחראית על כוכב השחר, פטרונית הזונות ופטרוניתה של העיר ארך.

חָדָשׁ!!: דילמון ואיננה · ראה עוד »

נחושת

נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

חָדָשׁ!!: דילמון ונחושת · ראה עוד »

נהריים (חבל)

#הפניה מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: דילמון ונהריים (חבל) · ראה עוד »

ניפור

יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק).

חָדָשׁ!!: דילמון וניפור · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: דילמון וסנחריב · ראה עוד »

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: דילמון וסרגון השני · ראה עוד »

ערב הסעודית

צילום לווין של חצי האי ערב מלכה של ערב הסעודית איור משנת 1750 של מסגד הנביא במדינה ומסגד אל-חראם במכה, שני המסגדים הראשונים בחשיבותם באסלאם, הנמצאים בתחומי ערב הסעודית הממלכה הערבית הסעודית (בערבית חג'אזית:, אַלְמַמְלַכַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סֻּעוּדִּיַּה; בקיצור: ٱلسَّعُودِيَّة, (אל)סַּעוּדִיַּה; שם חוץ רשמי: ערב הסעודית, العرب السّعوديّة) היא תאוקרטיה אסלאמית והמדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: דילמון וערב הסעודית · ראה עוד »

עלילות גילגמש

עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: דילמון ועלילות גילגמש · ראה עוד »

עומאן

דקלי קוקוס על קו החוף של העיר הדרומית סלאלה (صلالة) סופת חול בעומאן, צילום לוויין סולטנות עוּמאן (בערבית: سلطنة عُمان, סַלְטנת עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרומי-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: דילמון ועומאן · ראה עוד »

עילם

מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

חָדָשׁ!!: דילמון ועילם · ראה עוד »

פנינה

חשיפת פנינה מצדפה פנינים וצדפה פנינה (וכן מרגלית) היא אבן חן הנוצרת לעיתים ברכיכות ממחלקת הצדפות וכן לעיתים בקונכיות חלזונות.

חָדָשׁ!!: דילמון ופנינה · ראה עוד »

פקיסטן

המאוזולאום של רנג'יט סינג בעיר לאהור, 2005 אנדרטת פקיסטן הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן (באורדו:, תעתיק: אִסְלַאמי גָ'מְהוּרִיָאִי פַּאכִּסְתַּאן) היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי.

חָדָשׁ!!: דילמון ופקיסטן · ראה עוד »

צמר

צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.

חָדָשׁ!!: דילמון וצמר · ראה עוד »

קרנליאן

טבעת חותם של רעמסס השני ואשתו נפרטרי. זהב וקרנליאן קרנליאן (וכן קרניאול וקרניול) הוא אבן חן אדמדמה אחת מצורות המינרל כלקדון (סוג של קוורץ), המכיל כמויות קורט של ברזל.

חָדָשׁ!!: דילמון וקרנליאן · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: דילמון ושמן זית · ראה עוד »

שם תואר

בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).

חָדָשׁ!!: דילמון ושם תואר · ראה עוד »

שנהב

חפצי נוי מגולפים משנהב ארמון הישאם, מוצג במוזיאון רוקפלר סינטרה שנהב הוא חומר קשה ואטום בגוון לבן צהבהב שממנו עשויים חטיהם של פילים, היפופוטמים, ניבתנים, ממותות וחיות נוספות.

חָדָשׁ!!: דילמון ושנהב · ראה עוד »

שומר

לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.

חָדָשׁ!!: דילמון ושומר · ראה עוד »

שומשום

שֻׁמְשֹׁם (בשין ימנית, בשפת הדיבור: סוּמְסוּם; שם מדעי: Sesamum indicum) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת השומשומיים.

חָדָשׁ!!: דילמון ושומשום · ראה עוד »

תקופת איסין-לרסה

#הפניה שומר#תקופת איסין-לרסה.

חָדָשׁ!!: דילמון ותקופת איסין-לרסה · ראה עוד »

תרבות עמק האינדוס

אזור התפוצה של תרבות עמק האינדוס שרידי העיר האראפה בפקיסטן תרבות עמק האינדוס הייתה תרבות עתיקה שפרחה לאורך נהר האינדוס ו, בשטח שהיום שייך לפקיסטן ומערב הודו, והתקיימה בין השנים 3300 לפנה"ס עד 1300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: דילמון ותרבות עמק האינדוס · ראה עוד »

תרבות חומרית

אזמלים וכלים להברקה. בארכאולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המונח תרבות חומרית (מהמילה חומר) מתייחס להיבט המוחשי-מעשי של תרבות מסוימת, בניגוד לתרבות הרוחנית שאינה חומרית.

חָדָשׁ!!: דילמון ותרבות חומרית · ראה עוד »

תילי הקבורה של תרבות דילמון

קיר היקפי עם עיטור. מעליו נראים ראשיהם של התילים אחד התילים המלכותיים תילי הקבורה של תרבות דילמון (ערבית مدافن دلمون) הם אתר מורשת עולמית מאז שנת 2019.

חָדָשׁ!!: דילמון ותילי הקבורה של תרבות דילמון · ראה עוד »

לאפיס לאזולי

#הפניה לפיס לזולי.

חָדָשׁ!!: דילמון ולאפיס לאזולי · ראה עוד »

לגש (עיר)

בתקופת חמורבי לגש הייתה קרובה יותר למפרץ. שבר חרס, כתובת הקדשה לאורוקגינה: "הוא (אורומינגינה) חפר (...) התעלה לעיר של נינה. בהתחלה, הוא בנה את אנינו; לבסוף הוא בנה את אסירארן (מוצג במוזיאון הלובר בפריז) פסל של שליט לגש, גודאה לַגַש הייתה עיר-מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל אשר שכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: דילמון ולגש (עיר) · ראה עוד »

לותאל

היקף האתרים העיקריים של תרבות עמק האינדוס. מצפון-מערב ללותאל שוכן חצי האי קוץ', שהיה חלק מהים הערבי עד לאחרונה ממש בהיסטוריה. בשל כך, וקרבתו של מפרץ חמבט, איפשר הנהר של לותאל גישה ישירה לנתיבי בים. אף על פי שכעת אין לה קשר לים, הטופוגרפיה והגאולוגיה של לוטל משקפות את עברה הימי. תוכנית העיירה כלי חרס מלותאל הבאר העתיקה בלותאל מבנה שירותים-אמבטיה בלותאל האתר הארכאולוגי של לותאל המחסן של לותאל קבר כפול בלותאל חותמות מלותאל המוזיאון הארכאולוגי של לותאל, העתק של חותם. שברי חרס אדומים מלותאל באר מים המרכזית בלותאל המספנה, עם פתח תעלה המאפשר למים לזרום לנהר, ובכך לשמור על מפלס מים יציב. שרידי הכניסה לתעלה, בנויים בלבנים שרופות. שרידי העיר התחתית גוש לבנים שהונח בתעלת הניקוז הראשית ובו ארבעה חורים, בהם הותקנה הרשת לסינון פסולת מוצקה לותאל (בגוג'ראטית: લોથલ) הוא אתר ארכאולוגי השוכן באזור בהאל (Bhāl region) במדינת גוג'ראט בהודו.

חָדָשׁ!!: דילמון ולותאל · ראה עוד »

טביעת חותם

אבידוס מימי השושלת השנייה, מציינת את שמו של אחד מפרעוני מצרים. הכתובת על הטביעה היא: "הוא איחד את שתי הארצות לבנו". טביעת חותם היא סימן שנשאר על גבי טין רך אחרי שהוחתם בחותם מגולף.

חָדָשׁ!!: דילמון וטביעת חותם · ראה עוד »

טופז

טופז הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) המכיל אלומיניום ופלואור השייך לקבוצת הסילימניט.

חָדָשׁ!!: דילמון וטופז · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: דילמון וזהב · ראה עוד »

חצי האי ערב

חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: דילמון וחצי האי ערב · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: דילמון וחרס · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: דילמון ובריאת העולם · ראה עוד »

בחריין

גורדי שחקים בבירה מנאמה ממלכת בחריין (בערבית: مملكة البحرين, ממלכת אלבחרין – ממלכת שני הימים) היא מדינת אי מזרח תיכונית, הממוקמת בארכיפלג במפרץ הפרסי, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: דילמון ובחריין · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: דילמון ובבל · ראה עוד »

בדיל

בדיל (בלטינית: Stannum, באנגלית: Tin) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Sn ומספרו האטומי 50.

חָדָשׁ!!: דילמון ובדיל · ראה עוד »

בורנבוריאש השני

בּוּרנַבּוּריָאש השני (בחלק מהמסמכים נקרא בורבוריש) היה מלך בבל הכשית.

חָדָשׁ!!: דילמון ובורנבוריאש השני · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: דילמון וגן עדן · ראה עוד »

גרזן

ערכת גרזנים המשמשת לכריתת עצים וליערנות גרזן (צורת הרבים: גַּרְזִנִּים) הוא כלי בעל להב בולט, המשמש ככלי עבודה, כלי מטבח, כלי לכריתת עצים וככלי נשק קר עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

חָדָשׁ!!: דילמון וגרזן · ראה עוד »

גוג'ראט

גוג'ראט היא המדינה המערבית ביותר בהודו.

חָדָשׁ!!: דילמון וגוג'ראט · ראה עוד »

המאה ה-14 לפנה"ס

המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: דילמון והמאה ה-14 לפנה"ס · ראה עוד »

המפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.

חָדָשׁ!!: דילמון והמפרץ הפרסי · ראה עוד »

המוזיאון הלאומי של בחריין

העתק אבן דוראנד המוזיאון הלאומי של בחריין (בערבית: متحف البحرين الوطني) הוא המוזיאון הגדול ביותר בבחריין ומהמוזיאונים הוותיקים שלה.

חָדָשׁ!!: דילמון והמוזיאון הלאומי של בחריין · ראה עוד »

האראפה

הָארָאפָּה (באורדו/פנג'אבי: ہڑپّہ) הוא אתר ארכאולוגי בפנג'אב, פקיסטן, כ-24 קילומטרים מערבית לעיר סאהיוואל.

חָדָשׁ!!: דילמון והאראפה · ראה עוד »

האלף ה-1 לפנה"ס

האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: דילמון והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

האי פילכה

האי פילכה (בערבית: جزيرة فيلكا; ג'זירת פילכא) הוא אי הממוקם כעשרים קילומטרים מחופי כווית סיטי שבמפרץ הפרסי, ומשתייך לכווית.

חָדָשׁ!!: דילמון והאי פילכה · ראה עוד »

השושלת השלישית של אור

#הפניה תקופת אור 3.

חָדָשׁ!!: דילמון והשושלת השלישית של אור · ראה עוד »

התקופה הבבלית הקדומה

#הפניה בבל#התקופה הבבלית הקדומה.

חָדָשׁ!!: דילמון והתקופה הבבלית הקדומה · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: דילמון והודו · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: דילמון וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כשים

מאה ה-13 לפנה"ס לערך. מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס שרידי הזיגוראט של דור-כוריגלזו בירת הכשים. (1915) מכתב א"ע 9, מכתבו של בורנבוריאש מלך בבל הכשית לתות ענח' אמון, אוסף המוזיאון הבריטי הכשים (בכתיב אכדי: ka-aš-šu.

חָדָשׁ!!: דילמון וכשים · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: דילמון וכתב יתדות · ראה עוד »

כורש

כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: דילמון וכורש · ראה עוד »

כותנה

שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.

חָדָשׁ!!: דילמון וכותנה · ראה עוד »

כווית

מפת כווית מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت, בתעתיק מדויק: דולת אלכוית) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת בעיראק מצפון ובערב הסעודית מדרום.

חָדָשׁ!!: דילמון וכווית · ראה עוד »

יעקב קליין (אשורולוג)

יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: דילמון ויעקב קליין (אשורולוג) · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: דילמון ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דילמון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »