גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
91 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מתרגם, מלצ'ט, מחוז וילנה, אנתולוגיה, אספנות, אתנוגרפיה, אלכסנדר מאכט, אבא יעקב הכהן בורוכוב, אברהם יעקב ברור, אגודת הסופרים העברים, אד"ם הכהן, אוניברסיטת תל אביב, אודסה, ספר הבדיחה והחידוד, ספרות עברית, סופר, עלייה לארץ ישראל, עורך, עיריית תל אביב, עיתונאי, פלורנטין, פולקלור, צבי קרול, ציונות, קופישוק, ראשי תיבות, רשומות (מאסף), רוסית, שמות רחובות בישראל, שחמט, שולמית לסקוב, תר"ל, תל אביב-יפו, תחום המושב, תיאטרון, לוח הנצחה, ליטא, ט' באייר, ז' בתמוז, חובבי ציון, חיים נחמן ביאליק, בלארוס, בדיחה, בית הקברות טרומפלדור, בית התפוצות, ג. קרסל, דני קרמן, דרזדן, דרויה, ..., דביר (הוצאת ספרים), דוד קלעי, דוינסק, ה'תרצ"ח, המנדט הבריטי, האקדמיה ללשון העברית, הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העולם (שבועון), הקדמה, הקיסרות הגרמנית, התאחדות האיכרים, הבימה, ההסתדרות הציונית העולמית, הומור יהודי, הוצאת אמנות, הוצאת ראובן מס, הוצאת תושיה, הוצאת דביר, הוועד האודסאי, ולדימיר קורולנקו, וילנה, יעקב דוד אברמסקי, יעל דרויאנוב, ישיבת וולוז'ין, יהדות מזרח אירופה, יהושע חנא רבניצקי, יהודה לייב פינסקר, 10 במאי, 1870, 1903, 1906, 1909, 1914, 1918, 1919, 1921, 1938, 2010, 6 ביולי. להרחיב מדד (41 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ומתרגם · ראה עוד »
מלצ'ט
#הפניה אלפרד מונד.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ומלצ'ט · ראה עוד »
מחוז וילנה
מחוז וילנה (בליטאית: Vilniaus apskritis) הוא אחד מעשרת מחוזות ליטא.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ומחוז וילנה · ראה עוד »
אנתולוגיה
אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואנתולוגיה · ראה עוד »
אספנות
שוש" משנת 1996 שבלולים במוזיאון טבע אספנות היא סוג של תחביב או עיסוק פנאי בו האספן עוסק באגירת פריטים שונים, בדרך כלל תוך התמקדות בתחום ואף בתת-תחום מסוים.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואספנות · ראה עוד »
אתנוגרפיה
אֶתְנוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ἔθνος "אתנוס" - אומה, עם ו-γράφω "גראפו" - אני כותב) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואתנוגרפיה · ראה עוד »
אלכסנדר מאכט
אלכסנדר מאכט (בליטאית: Aleksandras Machtas; 6 באוקטובר 1892 – 14 בינואר 1973) היה שחמטאי ובנקאי יהודי ליטאי, אלוף ליטא בשחמט, המנהל הראשון של הבנק לתעשייה, מחלוצי הבנקאות הישראלית ומראשוני הבנקאים בתל אביב הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואלכסנדר מאכט · ראה עוד »
אבא יעקב הכהן בורוכוב
הרב אַבָּא יַעֲקֹב הַכֹּהֵן בּוֹרוֹכוֹב (נכתב גם: באָרוכוו; טבת תר"ח, 1848-ה' באייר תרצ"ו, 1936) היה רבה של וולקוביסק, ולפני כן בקהילות אחרות.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואבא יעקב הכהן בורוכוב · ראה עוד »
אברהם יעקב ברור
ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »
אגודת הסופרים העברים
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואגודת הסופרים העברים · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ואודסה · ראה עוד »
ספר הבדיחה והחידוד
ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וספרות עברית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וסופר · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ועורך · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ועיריית תל אביב · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ועיתונאי · ראה עוד »
פלורנטין
סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008 פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, שעד שנת 1948 הייתה חלק מיפו.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ופלורנטין · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ופולקלור · ראה עוד »
צבי קרול
צבי קְרוֹל (13 באפריל 1907, כ"ט בניסן תרס"ז, קלינקוביץ, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – כ"ב בטבת תש"ח, 4 בינואר 1948, תל אביב) היה משורר, עורך, מבקר והומוריסטן עברי וחוקר הסוציאליזם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וצבי קרול · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וציונות · ראה עוד »
קופישוק
קוּפּישוק (מיידיש: קופּישאָק; בליטאית:, קוּפּישקיס; בפולנית: Kupiszki) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בירת מחוז המשנה קופישוק, השוכנת על גדות הנהרות לבואו (Lėvuo) וקופה (Kupa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וקופישוק · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וראשי תיבות · ראה עוד »
רשומות (מאסף)
רשומות (שם מלא: רשומות - מאסף לדברי זכרונות, לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל) הוא כתב עת עברי שיצא לאור בשנים 1918-1953, אשר שם לו למטרה לבטא את ההוויה והמסורת של כל תפוצות ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ורשומות (מאסף) · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ורוסית · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שחמט
מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ושחמט · ראה עוד »
שולמית לסקוב
שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ושולמית לסקוב · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ותר"ל · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ותחום המושב · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ותיאטרון · ראה עוד »
לוח הנצחה
#הפניה לוחית זיכרון.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ולוח הנצחה · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וליטא · ראה עוד »
ט' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וט' באייר · ראה עוד »
ז' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וז' בתמוז · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ובלארוס · ראה עוד »
בדיחה
בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ובדיחה · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ובית התפוצות · ראה עוד »
ג. קרסל
#הפניה גצל קרסל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וג. קרסל · ראה עוד »
דני קרמן
נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין ורעייתו מבקרים בתערוכה המציגה 60 שנות יצירה של דני קרמן ברעננה, יולי 2015 דני קֶרמן (נולד ב-11 בינואר 1940) הוא מאייר, סאטיריקן ומעצב ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודני קרמן · ראה עוד »
דרזדן
פראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו ונכון ל-2021, היא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודרזדן · ראה עוד »
דרויה
דרויה (בבלארוסית: Друя, בפולנית: Druja) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודרויה · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודוד קלעי · ראה עוד »
דוינסק
#הפניה דאוגבפילס.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ודוינסק · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וה'תרצ"ח · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והעולם (שבועון) · ראה עוד »
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והקדמה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
התאחדות האיכרים
#הפניה התאחדות האיכרים בישראל.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והתאחדות האיכרים · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והבימה · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הומור יהודי
#הפניה הומור בתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והומור יהודי · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והוצאת אמנות · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והוצאת תושיה · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והוצאת דביר · ראה עוד »
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב והוועד האודסאי · ראה עוד »
ולדימיר קורולנקו
ולדימיר גַלַקְטיונוביץ' קוֹרוֹלֶנְקוֹ (באוקראינית: Володимир Галактіонович Короленко, ברוסית: Влади́мир Галактио́нович Короле́нко; 15 ביולי (ע"פ הלוח הגריגוריאני: 27 ביולי) 1853, ז'יטומיר – 25 בדצמבר 1921, פולטאבה) היה סופר רוסי ממוצא אוקראיני, עיתונאי, מהפכן ופעיל ציבור בתחום זכויות האזרח במשטר הצאר, בעת מלחמת האזרחים ברוסיה ובשנות השלטון הסובייטי.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וולדימיר קורולנקו · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ווילנה · ראה עוד »
יעקב דוד אברמסקי
יעקב דוד אברמסקי (י"ד אברמסקי; ה' באדר תרע"ד, מרץ 1914, סמוליאני, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ד באב תשל"ט, אוגוסט 1979, ירושלים) היה סופר עברי, מתרגם, ביבליוגרף, בלשן ופולמוסן.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ויעקב דוד אברמסקי · ראה עוד »
יעל דרויאנוב
יעל דרויאנוב (2 בנובמבר 1939 – 12 באוקטובר 1998) הייתה שחקנית התיאטרון הלאומי "הבימה" ופעילה חברתית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ויעל דרויאנוב · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
10 במאי
10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו10 במאי · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1870 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1903 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1906 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1909 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1914 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1919 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1921 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו1938 · ראה עוד »
2010
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו2010 · ראה עוד »
6 ביולי
6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אלתר דרויאנוב ו6 ביולי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלתר_דרויאנוב
