גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
130 יחסים: מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, מסורת (יהדות), משלי, מדרש, מכס נורדאו, א. ליטאי, אנתולוגיה, אנגלית, אל הציפור, אלתר דרויאנוב, אלדד ומידד, אליעזר שטיינמן, אחד העם, אביגדור המאירי, אגדה (יהדות), אהל שם (מפעל תרבות), אודסה, איזידור אלישיב, איוב, נחום גוטמן, נורית גוברין, ספר האגדה, ספריית בית אריאלה, סופר, עריכה, עיתונאי, פרדס (מאסף ספרותי), פרויקט בן-יהודה, פתח תקווה, פלשתינה (א"י), פובליציסטיקה, פיליטון, צפנת פענח (על הרמב"ם), צרפתית, ציונות מעשית, ציונות רוחנית, קלונימוס בעל הנס, רוסית, ש. אנ-סקי, ש. בן ציון, ש. בן-ציון, שמעון פרוג, שמחה בן-ציון, שמואל מוהליבר, שם עט, שלמה שבא, שלום אש, שלום עליכם, שלום קרמר, ..., תקופת התחייה, תר"ץ, תרנ"א, תרנ"ט, תרנ"ח, תרס"ז, תרס"ד, תרס"ו, תרע"א, תרע"ט, תרע"ב, תרפ"ט, תרפ"ז, תרפ"ב, תרפ"ג, תרפ"ו, תרצ"א, תרצ"ח, תרצ"ג, תרצ"ד, תרצ"ה, תרצ"ו, תרי"ט, תש"ד, תשט"ז, תשכ"א, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תהילים, לב טולסטוי, חז"ל, חובבי ציון, חיים נחמן ביאליק, באין משפחה, בני משה (אגודה ציונית), בעל מחשבות, בעל-מחשבות, ברק בן אבינעם, ביקורת ספרות, בית ביאליק, גצל קרסל, גרמנית, גוונים (הוצאה לאור), דביר (הוצאת ספרים), המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המליץ, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הקטור מלו, השילוח (כתב עת), הוצאת אמנות, הוצאת אחיאסף, הוצאת ספרים, הוצאת דביר, י"א באייר, י"ל פרץ, י"ד באלול, יעקב פיכמן, ישיבה, יוסף ברלין, יידיש, 13 בספטמבר, 1859, 1879, 1890, 1891, 1892, 1893, 1898, 1900, 1901, 1905, 1911, 1913, 1916, 1944, 4 במאי. להרחיב מדד (80 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומשלי · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומדרש · ראה עוד »
מכס נורדאו
#הפניה מקס נורדאו.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ומכס נורדאו · ראה עוד »
א. ליטאי
#הפניה אהרן ליטאי (רבינוביץ).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וא. ליטאי · ראה עוד »
אנתולוגיה
אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואנתולוגיה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואנגלית · ראה עוד »
אל הציפור
אֶל הַצִּפּוֹר הוא שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק שהתפרסם.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואל הציפור · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אלדד ומידד
אֶלְדָּד וּמֵידָד הם שתי דמויות מקראיות המוזכרות בפרשת בהעלותך שבספר במדבר בתורה (-כ"ט).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואלדד ומידד · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואחד העם · ראה עוד »
אביגדור המאירי
אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואביגדור המאירי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אהל שם (מפעל תרבות)
שמואל בלום נואם בוועידת היסוד של 'אוהל שם' בתל אביב, לצד י"ח רבניצקי (ראשון מימין) וחיים נחמן ביאליק (שלישי מימין) אהל שם הוא מרכז תרבות יהודית-עברית ברחוב בלפור 30 בתל אביב, שנוסד על ידי הנדבן שמואל בלום.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואהל שם (מפעל תרבות) · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואודסה · ראה עוד »
איזידור אלישיב
#הפניה בעל-מחשבות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואיזידור אלישיב · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ואיוב · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ונחום גוטמן · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ונורית גוברין · ראה עוד »
ספר האגדה
ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה סֵפֶר הָאַגָּדָה הוא לקט של אגדות, שנערך וסודר על ידי חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי החל משנת 1903.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וספר האגדה · ראה עוד »
ספריית בית אריאלה
ספריית שער ציון – בית אריאלה היא הספרייה הציבורית הגדולה בישראל, והמרכזית מבין 22 ספריות עירונית הפועלות בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וספריית בית אריאלה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וסופר · ראה עוד »
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ועריכה · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ועיתונאי · ראה עוד »
פרדס (מאסף ספרותי)
"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופרדס (מאסף ספרותי) · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופתח תקווה · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ופיליטון · ראה עוד »
צפנת פענח (על הרמב"ם)
הספר צפנת פענח על משנה תורה לרמב"ם הוא אחד מספריו של הרב יוסף רוזין, שרבים מהם נקראו "צפנת פענח".
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וצפנת פענח (על הרמב"ם) · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וצרפתית · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות רוחנית
ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וציונות רוחנית · ראה עוד »
קלונימוס בעל הנס
רבי קלונימוס בעל הנס היה רב שחי בירושלים בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וקלונימוס בעל הנס · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ורוסית · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וש. אנ-סקי · ראה עוד »
ש. בן ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וש. בן ציון · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמעון פרוג
שמעון פרוג חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי שמעון (סמיון) שמואל פְרוּג (ברוסית: Семён Григорьевич (Шим‘он Шмуэль) Фруг; 15 בנובמבר 1860, בּוֹבּרוֹבי-קוּט, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1916, אודסה, שם) היה משורר יהודי שכתב בעיקר ברוסית ויידיש אך גם בעברית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושמעון פרוג · ראה עוד »
שמחה בן-ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושמחה בן-ציון · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושם עט · ראה עוד »
שלמה שבא
שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושלמה שבא · ראה עוד »
שלום אש
שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושלום אש · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושלום עליכם · ראה עוד »
שלום קרמר
שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ושלום קרמר · ראה עוד »
תקופת התחייה
מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותקופת התחייה · ראה עוד »
תר"ץ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותר"ץ · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרנ"א · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרנ"ט · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרנ"ח · ראה עוד »
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרס"ז · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרס"ד · ראה עוד »
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרס"ו · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרע"א · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרע"ט · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרע"ב · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרפ"ב · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרפ"ו · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"ח · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"ג · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"ד · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"ה · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרצ"ו · ראה עוד »
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותרי"ט · ראה עוד »
תש"ד
#הפניה ה'תש"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותש"ד · ראה עוד »
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותשט"ז · ראה עוד »
תשכ"א
#הפניה ה'תשכ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותשכ"א · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותלמוד תורה · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ותהילים · ראה עוד »
לב טולסטוי
טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו. לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й,; 9 בספטמבר 1828 – 20 בנובמבר 1910) היה סופר והוגה רוסי, שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ולב טולסטוי · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וחז"ל · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
באין משפחה
באין משפחה (בתרגומים אחרים: בלי משפחה/רמי - ילד של אף אחד, בצרפתית: Sans Famille) הוא ספר ילדים מאת הסופר הצרפתי הֶקטוֹר מָלוֹ שנכתב בשנת 1878.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ובאין משפחה · ראה עוד »
בני משה (אגודה ציונית)
יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »
בעל מחשבות
#הפניה בעל-מחשבות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ובעל מחשבות · ראה עוד »
בעל-מחשבות
כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ובעל-מחשבות · ראה עוד »
ברק בן אבינעם
איור משנת 1553 כביעל מראה לברק את סיסרא המת. הדפס הנמצא ברשות ספריית אוניברסיטת אוקלהומה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, מנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים –) ומי שפעל יחד עם דבורה הנביאה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וברק בן אבינעם · ראה עוד »
ביקורת ספרות
ביקורת ספרות עוסקת בסקירתם של ספרים, בדרך כלל ספרים חדשים, שיצאו לאור במהלך השנה שקדמה לפרסום הסקירה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וביקורת ספרות · ראה עוד »
בית ביאליק
בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ובית ביאליק · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וגרמנית · ראה עוד »
גוונים (הוצאה לאור)
הוצאת גוונים הייתה הוצאת ספרים ישראלית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וגוונים (הוצאה לאור) · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והמליץ · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הקטור מלו
הֶקטוֹר מָלוֹ (בצרפתית: Hector Malot; 20 במאי 1830 – 17 ביולי,1907) היה סופר צרפתי יליד לה בויה הסמוכה לרואן.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והקטור מלו · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והוצאת אמנות · ראה עוד »
הוצאת אחיאסף
#הפניה אחיאסף.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והוצאת אחיאסף · ראה עוד »
הוצאת ספרים
הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והוצאת ספרים · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי והוצאת דביר · ראה עוד »
י"א באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וי"א באייר · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וי"ל פרץ · ראה עוד »
י"ד באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וי"ד באלול · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי וישיבה · ראה עוד »
יוסף ברלין
יוסף אברהם ברלין (23 בספטמבר 1877, מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 18 ביולי 1952, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, מן האדריכלים הבולטים בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ויוסף ברלין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ויידיש · ראה עוד »
13 בספטמבר
13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו13 בספטמבר · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1859 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1879 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1892 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1893 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1898 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1900 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1901 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1905 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1911 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1913 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1916 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו1944 · ראה עוד »
4 במאי
4 במאי הוא היום ה-124 בשנה (125 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע חנא רבניצקי ו4 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_חנא_רבניצקי
