אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

חומרא דרבי זירא

מַדָד חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי. [1]

תוכן עניינים

  1. 51 יחסים: מן התורה, מנהג (יהדות), מסכת נידה, מסכת ברכות, אמוראים, אליעזר מלמד, אחרונים, אברהם דב אוירבך (ירושלים), אברהם יצחק הכהן קוק, אביי, איסור משכב עם נידה, נידה, עם הארץ, עקרות הלכתית, פניני הלכה, פוסק, צאת הכוכבים, צוואר הרחם, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, ראב"ן הירחי, ראב"ד השלישי, רבנו יונה, רבי זירא, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שלמה זלמן אוירבך, שבעה נקיים, שומרת יום כנגד יום, תנאים, תקנת חכמים, תלמוד בבלי, טבילת נידה, טהרת המשפחה, זבה, זבה קטנה, זבה גדולה, חז"ל, חומרא, בעלי הנפש, ביוץ, דאורייתא, דוד מנובהרדוק, דוד ביגמן, הלכה, וסת, ישראל זאב גוסטמן, יחסי אישות, ... להרחיב מדד (1 יותר) »

  2. הלכות אישות
  3. טומאה וטהרה
  4. מיניות ביהדות

מן התורה

#הפניה דאורייתא.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ומן התורה

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ומנהג (יהדות)

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ומסכת נידה

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ומסכת ברכות

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואמוראים

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואליעזר מלמד

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואחרונים

אברהם דב אוירבך (ירושלים)

הרב אברהם דב אוירבך (כונה: ר' ברל; תרפ"ו, 1925 – כ"ה באדר ב' תשס"ח, 1 באפריל 2008) היה רבה של שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואברהם דב אוירבך (ירושלים)

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואברהם יצחק הכהן קוק

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואביי

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ואיסור משכב עם נידה

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ונידה

עם הארץ

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ועם הארץ

עקרות הלכתית

"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ועקרות הלכתית

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ופניני הלכה

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ופוסק

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וצאת הכוכבים

צוואר הרחם

צוואר הרחם (בלועזית: Cervix) הוא החלק הצר והתחתון ביותר של הרחם.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וצוואר הרחם

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורמב"ן

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורמב"ם

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורא"ש

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וראשונים

ראב"ן הירחי

#הפניה אברהם בן נתן.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וראב"ן הירחי

ראב"ד השלישי

#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וראב"ד השלישי

רבנו יונה

#הפניה יונה גירונדי.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורבנו יונה

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורבי זירא

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורבי יהודה הנשיא

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ורי"ף

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ושלמה זלמן אוירבך

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ושבעה נקיים

שומרת יום כנגד יום

שומרת יום כנגד יום הוא מושג יסודי בהלכות נידה המתאר את מצבה של אשה שהיא "זבה קטנה" - שראתה דם בימי הזיבה, הרי היא טמאה ביום שראתה, וכדי להיטהר עליה לשמור (לבדוק את טהרת גופה) כל היום שלאחר ראייתה עד סוף היום, ואם אכן לא תראה בו תוכל לטבול ולהיטהר.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ושומרת יום כנגד יום

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ותנאים

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ותקנת חכמים

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ותלמוד בבלי

טבילת נידה

מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וטבילת נידה

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וטהרת המשפחה

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וזבה

זבה קטנה

#הפניה שומרת יום כנגד יום.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וזבה קטנה

זבה גדולה

#הפניה זבה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וזבה גדולה

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וחז"ל

חומרא

#הפניה חומרא וקולא.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וחומרא

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ובעלי הנפש

ביוץ

ווסת: שלב 4 באיור זה הוא הביוץ אצל נשים שחלה העומדת לשחרר ביצית ביוץ הוא תהליך יציאת ביצית בשלה מהשחלה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וביוץ

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ודאורייתא

דוד מנובהרדוק

רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ודוד מנובהרדוק

דוד ביגמן

הרב דוד ביגמן (נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית, י בניסן תשי"ד, 13 באפריל 1954) הוא רב אורתודוקסי מודרני.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ודוד ביגמן

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא והלכה

וסת

מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ווסת

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא וישראל זאב גוסטמן

יחסי אישות

#הפניה יחסי אישות (הלכה).

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ויחסי אישות

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

לִרְאוֹת חומרא דרבי זירא ויהדות

ראה גם

הלכות אישות

טומאה וטהרה

מיניות ביהדות

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חומרא_דרבי_זירא

, יהדות.