גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: ממלכת מיתני, מארי, מסופוטמיה, מצרים העתיקה, מכתבי אל-עמרנה, מכתבי תענך, אמנחותפ השני, אמנחותפ השלישי, אמורים, אסיה הקטנה, ארמנית, ארמניה, ארמית, ארנסט זלין, אשור, אל הסער האנטולי, אל-עמארנה, אללח', אדום (עם), אוניברסיטת וינה, אורקש, אוררטו, אוגרית, אכד, אכדית, אידאוגרמה, נוזי, סוריה, עמק בית שאן, עם, עשו, עיר-מדינה, עיראק, פנתאון, פרובינציה, פריז, פולחן, פודוחפה, קווקז, שפה צירופית, שפות שמיות, שפות הודו-אירופיות, שומר, שופילוליומש הראשון, שכם, תנ"ך, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברונזה המאוחרת ב, ..., תרגום השבעים, תל תענך, לברנש השני, לוגוגרמה, טקס, חמורבי, חרס, חתושש, חתושיליש השלישי, חתים (עם), חלב (עיר), חבת, חבור, חורית, חידקל, חיווים, בעל (אל), בבל, גאורגית, דעת מקרא, הממלכה החתית הקדומה, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-16, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-23 לפנה"ס, המאה ה-24 לפנה"ס, המאה ה-25 לפנה"ס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האנציקלופדיה העברית, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, האלף ה-1 לפנה"ס, האלף ה-2 לפנה"ס, האימפריה האכדית, האימפריה החתית, הר עיבל, הר שעיר, הרי הקווקז, הרי הזגרוס, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, הדד, הוצאת משרד הביטחון, וסאל, ודות, כתב יתדות, כירכוכ, כיזוואתנה, ימת ואן, ימחד, יוחנן אהרוני, 1902, 1904, 1983. להרחיב מדד (52 יותר) »
ממלכת מיתני
#הפניה מיתני.
חָדָשׁ!!: חורים וממלכת מיתני · ראה עוד »
מארי
קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: חורים ומארי · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: חורים ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: חורים ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מכתבי אל-עמרנה
#הפניה מכתבי אל-עמארנה.
חָדָשׁ!!: חורים ומכתבי אל-עמרנה · ראה עוד »
מכתבי תענך
מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: חורים ומכתבי תענך · ראה עוד »
אמנחותפ השני
פסלו של אמנחותפ השני מגיש מנחה. ממקדש האל אמון בתבאי אמנחותפ השני היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה המלך השביעי של השושלת ה-18.
חָדָשׁ!!: חורים ואמנחותפ השני · ראה עוד »
אמנחותפ השלישי
מוזיאון הבריטי מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית) היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18.
חָדָשׁ!!: חורים ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »
אמורים
קישור.
חָדָשׁ!!: חורים ואמורים · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: חורים ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארמנית
שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.
חָדָשׁ!!: חורים וארמנית · ראה עוד »
ארמניה
רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.
חָדָשׁ!!: חורים וארמניה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חורים וארמית · ראה עוד »
ארנסט זלין
ארנסט זלין (בגרמנית: Ernst Sellin; 26 במאי 1867 - 1 בינואר 1946) היה תאולוג גרמני ומראשוני העוסקים בארכאולוגיה מקראית.
חָדָשׁ!!: חורים וארנסט זלין · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: חורים ואשור · ראה עוד »
אל הסער האנטולי
מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.
חָדָשׁ!!: חורים ואל הסער האנטולי · ראה עוד »
אל-עמארנה
מפת האתר אל־עמארנה (בערבית: ألعمارنة), או בשמו הקדום אַחֶתְאַתון, הוא אתר ארכאולוגי נרחב במצרים השוכן בגדה המזרחית של הנילוס במצרים העליונה באמצע הדרך בין תבאי (נא אמון) לממפיס (מף) באזור הנקרא היום נפת 402 ק"מ צפונית לעיר לוקסור.
חָדָשׁ!!: חורים ואל-עמארנה · ראה עוד »
אללח'
מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.
חָדָשׁ!!: חורים ואללח' · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: חורים ואדום (עם) · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: חורים ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אורקש
פסל אריה מהמאה ה-21 לפנה"ס, נמצא באורקש. מוזיאון הלובר אוּרקֶש (היום תל מוֹזַן) הוא תל השוכן למרגלות הרי הטאורוס במחוז אל-חסכה, בצפון סוריה.
חָדָשׁ!!: חורים ואורקש · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: חורים ואוררטו · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: חורים ואוגרית · ראה עוד »
אכד
מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.
חָדָשׁ!!: חורים ואכד · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: חורים ואכדית · ראה עוד »
אידאוגרמה
אידאוגרמה (מיוונית: הלחם של ἰδέα אידאה - רעיון ו-γράμμα גרמה - תמונה או משהו כתוב) היא סמל או סימן שמבטא מושג שלם.
חָדָשׁ!!: חורים ואידאוגרמה · ראה עוד »
נוזי
אלף השני לפנה"ס נוזי היא עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל.
חָדָשׁ!!: חורים ונוזי · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: חורים וסוריה · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חורים ועמק בית שאן · ראה עוד »
עם
קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.
חָדָשׁ!!: חורים ועם · ראה עוד »
עשו
בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: חורים ועשו · ראה עוד »
עיר-מדינה
מבט על עיר המדינה סינגפור. קריית הוותיקן, מבט מגג בזיליקת פטרוס הקדוש לעבר מוזיאון הוותיקן. עיר-מדינה היא מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד.
חָדָשׁ!!: חורים ועיר-מדינה · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: חורים ועיראק · ראה עוד »
פנתאון
הפנתאון ברומא פַּנתֵּאוֹן (ביוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית.
חָדָשׁ!!: חורים ופנתאון · ראה עוד »
פרובינציה
פְּרוֹבִינְצְיָה בשיח המודרני הוא כינוי ליחידה מנהלית משנית לרמת המדינה ועליונה לרמת המחוז.
חָדָשׁ!!: חורים ופרובינציה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: חורים ופריז · ראה עוד »
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
חָדָשׁ!!: חורים ופולחן · ראה עוד »
פודוחפה
מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חורים ופודוחפה · ראה עוד »
קווקז
מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).
חָדָשׁ!!: חורים וקווקז · ראה עוד »
שפה צירופית
#הפניה לשון מדבק.
חָדָשׁ!!: חורים ושפה צירופית · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: חורים ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חורים ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: חורים ושומר · ראה עוד »
שופילוליומש הראשון
שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: חורים ושופילוליומש הראשון · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: חורים ושכם · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חורים ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
חָדָשׁ!!: חורים ותקופת הברזל · ראה עוד »
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
חָדָשׁ!!: חורים ותקופת הברונזה · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חורים ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת ב
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל#תקופת הברונזה המאוחרת ב.
חָדָשׁ!!: חורים ותקופת הברונזה המאוחרת ב · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חורים ותרגום השבעים · ראה עוד »
תל תענך
#הפניה תענך.
חָדָשׁ!!: חורים ותל תענך · ראה עוד »
לברנש השני
#הפניה חתושיליש הראשון.
חָדָשׁ!!: חורים ולברנש השני · ראה עוד »
לוגוגרמה
סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.
חָדָשׁ!!: חורים ולוגוגרמה · ראה עוד »
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.
חָדָשׁ!!: חורים וטקס · ראה עוד »
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
חָדָשׁ!!: חורים וחמורבי · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: חורים וחרס · ראה עוד »
חתושש
המקדש הגדול בעיר הפנימית סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר חַתּוּשַש (גם חַתּוּשׂה וחַתּוּשׁ, טורקית Hattuşaş) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: חורים וחתושש · ראה עוד »
חתושיליש השלישי
המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול) חַתוּשִילִיש השלישי (מחתית: "מגיע מ...", "של" או "שייך לעיר" חתושש) היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית החדשה.
חָדָשׁ!!: חורים וחתושיליש השלישי · ראה עוד »
חתים (עם)
#הפניה חתים.
חָדָשׁ!!: חורים וחתים (עם) · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חורים וחלב (עיר) · ראה עוד »
חבת
חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָּת (בחורית: 𒀭𒄭𒁁, DHe-pát; באוגריתית: 𐎃𐎁𐎚, חֿבת; מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ.
חָדָשׁ!!: חורים וחבת · ראה עוד »
חבור
נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּר (באכדית: ḫa-bur;KAI 309 בארמית: חבור;KAI 309 בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.
חָדָשׁ!!: חורים וחבור · ראה עוד »
חורית
#הפניה חורים#השפה החורית.
חָדָשׁ!!: חורים וחורית · ראה עוד »
חידקל
החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: חורים וחידקל · ראה עוד »
חיווים
לפי המקרא, הַחִוִּי הוא אחד מעמי כנען שישבו בארץ ישראל לפני כיבושה בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: חורים וחיווים · ראה עוד »
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
חָדָשׁ!!: חורים ובעל (אל) · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: חורים ובבל · ראה עוד »
גאורגית
גאורגית או גרוזינית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.
חָדָשׁ!!: חורים וגאורגית · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: חורים ודעת מקרא · ראה עוד »
הממלכה החתית הקדומה
הממלכה החתית הקדומה (Old Hittite Kingdom) הוא מונח אשר מתייחס לשלב בהיסטוריה של החתים.
חָדָשׁ!!: חורים והממלכה החתית הקדומה · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-23 לפנה"ס
המאה ה-23 לפנה"ס היא המאה שהחלה בשנת 2300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-23 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-24 לפנה"ס
המאה ה-24 לפני הספירה היא התקופה שהחלה בשנת 2400 לפנה"ס והסתיימה בשנת 2301 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-24 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-25 לפנה"ס
המאה ה-25 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חורים והמאה ה-25 לפנה"ס · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: חורים והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: חורים והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל
#הפניה האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חורים והאנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חורים והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חורים והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה האכדית
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.
חָדָשׁ!!: חורים והאימפריה האכדית · ראה עוד »
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
חָדָשׁ!!: חורים והאימפריה החתית · ראה עוד »
הר עיבל
כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל בשנת 2000, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים. העומד מימין הוא הרב הלל ליברמן שנרצח באותה שנה בדרכו לקבר יוסף. גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון – פאתי העיר שכם בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10 הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: חורים והר עיבל · ראה עוד »
הר שעיר
רכס הרי אדום הממוקמים כיום בדרום-מערב ירדן, משתרעים מדרום ים המלח ועד למפרץ אילת. נחל זרד הוא גבולו הצפוני של הרכס הַר שֵׂעִיר הוא הר הנזכר פעמים רבות בתנ"ך, בעיקר כמקום מושבם של האדומים, בני עשו.
חָדָשׁ!!: חורים והר שעיר · ראה עוד »
הרי הקווקז
הרי הקווקז הם רכס הרים הקובע את הגבול בין אירופה ואסיה המשתרע בין הים השחור לים הכספי באזור קווקז.
חָדָשׁ!!: חורים והרי הקווקז · ראה עוד »
הרי הזגרוס
#הפניה הרי זגרוס.
חָדָשׁ!!: חורים והרי הזגרוס · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
חָדָשׁ!!: חורים והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
חָדָשׁ!!: חורים והדד · ראה עוד »
הוצאת משרד הביטחון
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: חורים והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »
וסאל
המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.
חָדָשׁ!!: חורים ווסאל · ראה עוד »
ודות
הוודות (סנסקריט: वेद – יֶדַע) הן אוסף של כתבים הנחשבים לעתיקים ביותר בשפה הסנסקריט.
חָדָשׁ!!: חורים וודות · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: חורים וכתב יתדות · ראה עוד »
כירכוכ
כירכוכ (בכורדית: کەرکووک/Kerkûk; בערבית: كركوك, תעתיק מדויק: כרכוכ; בארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ - כרכ סלוכ) היא עיר בכורדיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בצפון עיראק.
חָדָשׁ!!: חורים וכירכוכ · ראה עוד »
כיזוואתנה
הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִיזּוּוַאתְנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חורים וכיזוואתנה · ראה עוד »
ימת ואן
250px ימת ואן (בטורקית: Van Gölü, בארמנית: Վանա լիճ, בכורדית: Gola Wanê) היא ימה ממקור געשי במזרח טורקיה בין נפת ואן ונפת ביטליס.
חָדָשׁ!!: חורים וימת ואן · ראה עוד »
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: חורים וימחד · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חורים ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חורים ו1902 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חורים ו1904 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חורים ו1983 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חורים
