סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב רובינסון

מַדָד יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה. [1]

195 יחסים: The New York Review of Books, ממשל, ממשלת בריטניה, ממשלת ישראל, מנהל, מס, מסחר, מרצה, משא ומתן, משפט (דין), משפט אייכמן, משפט פליק, משפטן, משפטי נירנברג, משפטי נירנברג הנוספים, משרד החוץ, משרד החוץ (כללי), משרד הבריאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחנך, מחוז אליטוס, מדינת ישראל, מדינות ההסכמה, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, מועצת הביטחון, אמנה בדבר מעמדם של פליטים, אנטאנס סמטונה, אנגלית, אפליה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארתור לוריא, ארגון הפליטים הבינלאומי, אבא אבן, אברהם קצנלסון, אגודת ישראל, אדולף אייכמן, אומן, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ורשה, אולפנה, אוטונומיה, איגוד יוצאי ליטא בישראל, אייכמן בירושלים, נמל, נאציזם, נציבות האו"ם לפליטים, נתן גורן, ניצולי השואה, ..., ניו יורק, סן פרנסיסקו, סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות, סוחר, סובאלק, סיימאס, עם הספר (הוצאת ספרים), עסק, עברית, עבודה (כלכלה), עורך, עורך דין, פקולטה, פרס (זכייה), פרלמנט, פרוסיה המזרחית, פרופסור, פשע מלחמה, פשע נגד האנושות, פולין, פוליטיקאי, פיצויים, פיזיקה, צרפת, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, ציוני, קרינת השמש, קלייפדה, קטגור, קובנה, ראשי תיבות, ראובן רובינשטיין (עיתונאי), רפובליקת ויימאר, רוברט ה. ג'קסון, שבת, שבתאי רוזן, שבוי, תעשייה, תורה, לואיס הנקין, לונדון, לוקסמבורג (עיר), ליאורה בילסקי, ליסבון, ליטא, ליטא בין שתי מלחמות העולם, ליטאית, זכויות האדם, חנה ארנדט, חקלאות, חברה (סוציולוגיה), חגי ישראל ומועדיו, חוק, חוזה ורסאי, חיים כהן (משפטן), ברית המועצות, בריגדיר גנרל, גרמנית, גרמניה המערבית, גרמניה הנאצית, גדעון רפאל, גדעון האוזנר, גימנסיה, דב ליפץ, דואר אלקטרוני, דוקטור, דוקטור למשפטים, די אידישע שטימע, דיפלומט, המשנה, המכון ליהדות זמננו, האג, האומות המאוחדות, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הסוכנות היהודית, הסכם השילומים, העצרת הכללית של האומות המאוחדות, הפיכה, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס היהודי האמריקאי, הקונגרס היהודי העולמי, הקיסרות הגרמנית, השואה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, הולנד, הכרזת העצמאות, ועידת התביעות, וישטניץ', וילנה, כתב אישום, יצחק לוין (רב וחוקר), ישראל, ישיבה, יד ושם, יהדות ליטא, יומן, יומון, יום-טוב ליפמן הלר, יועץ משפטי, יושב ראש, יידי, יידיש, 14 במאי, 1889, 1898, 1904, 1910, 1914, 1919, 1922, 1923, 1925, 1926, 1927, 1931, 1932, 1933, 1939, 1940, 1941, 1942, 1944, 1945, 1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1952, 1957, 1961, 1964, 1965, 1977, 1979, 1995, 1996, 2006, 2010, 24 באוקטובר, 28 בנובמבר, 28 ביולי. להרחיב מדד (145 יותר) »

The New York Review of Books

שער העיתון, מרץ 2018 The New York Review of Books (או NYREV או NYRB) הוא כתב עת דו-שבועי המכיל מאמרי ביקורת ספרות, תרבות, ונושאים אקטואליים המתרחשים בעיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וThe New York Review of Books · ראה עוד »

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וממשל · ראה עוד »

ממשלת בריטניה

סמל ממשלת הוד מלכותו הלוגו של ממשלת הוד מלכותו ממשלת הוד מלכותו, כפי שהיא נקראת כאשר מולך בממלכה המאוחדת מלך, לדוגמה היום - צ'ארלס, או ממשלת הוד מלכותה, כפי שהיא נקראת כאשר בראש בית המלוכה הבריטי מולכת מלכה (באנגלית: Her Majesty's Government או His Majesty's Government, ובקיצור: HMG או HM Government) הוא התואר של ממשלת הממלכה המאוחדת - הגוף העומד בראש הרשות המבצעת של הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וממשלת בריטניה · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וממשלת ישראל · ראה עוד »

מנהל

#הפניה ניהול.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומנהל · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומס · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומסחר · ראה עוד »

מרצה

מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומרצה · ראה עוד »

משא ומתן

משא ומתן (בראשי תיבות: מו"מ) הוא כל תקשורת שהמטרה שלה היא לשכנע או להשפיע על הזולת.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשא ומתן · ראה עוד »

משפט (דין)

משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפט (דין) · ראה עוד »

משפט אייכמן

משפט אייכמן. גדעון האוזנר עומד, לשמאלו רוברט סרווציוס. אייכמן יושב בתא הזכוכית משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה, שבסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפט אייכמן · ראה עוד »

משפט פליק

פרידריך פליק בעת מתן גזר דינו (1947) משפט פליק, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד פרידריך פליק ואח' (באנגלית:, היה החמישי מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר התקיים בבית דין צבאי אמריקאי שישב בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. היה זה הראשון מבין שלושה משפטים של תעשיינים בולטים בתקופת גרמניה הנאצית אשר שיתפו פעולה עם הממשל הנאצים בתקופת המלחמה. שני המשפטים האחרים אשר עסקו בתעשיינים נאצים היו משפט אי גה פארבן ומשפט קרופ. הנאשמים במשפט זה היו פרידריך פליק וחמישה מנהלים בולטים בקבוצת החברות של פליק (בגרמנית: Flick Kommanditgesellschaft; בראשי תיבות: Flick KG). האישומים היו העסקת כוח אדם בתנאי עבדות וביזה. פליק ומנהלו הבכיר ביותר, אוטו שטיינברינק, הואשמו אף בחברות ב"מעגל החברים של היינריך הימלר". מעגל החברים היווה קבוצה של תעשיינים ובנקאים גרמנים רבי השפעה - אשר נוסד בשנת 1932 על ידי וילהלם קפלר ואשר עליו השתלט הימלר בשנת 1935- למטרת מתן תמיכה כלכלית לנאצים. חבריו תרמו מדי שנה כמיליון רייכסמרק אשר עמדו בחשבון מיוחד לרשותו של הימלר. שופטי בית הדין במשפט פליק היו צ'ארלס ב. סירס, נשיא בדימוס של בית המשפט לערעורים במדינת ניו יורק, ויליאם סי. כריסטיאנסן, שופט בדימוס של בית המשפט העליון של מינסוטה, פרנק נ. ריצ'מן, שופט בדימוס של בית המשפט העליון באינדיאנה, וריצ'רד ד. דיקסון, אשר שימש שופט מחליף והיה שופט בדימוס של בית המשפט העליון בקרוליינה הצפונית. התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוגש לבית המשפט ב-8 בפברואר 1947 ותוקן ביום 18 במרץ 1947. המשפט נפתח ב-19 באפריל והתנהל עד 22 בדצמבר 1947. פרידריך פליק נידון לשבע שנות מאסר, שני נאשמים נוספים נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר, ושלושת הנאשמים הנותרים זוכו בדין.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפט פליק · ראה עוד »

משפטן

250px מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפטן · ראה עוד »

משפטי נירנברג

נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ משפטי נירנברג היו סדרת משפטים שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1945 ו-1946, על ידי בעלות הברית בעיר נירנברג שבבוואריה (גרמניה).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפטי נירנברג · ראה עוד »

משפטי נירנברג הנוספים

15 בספטמבר 1947, הפושע הנאצי אוטו אולנדורף משיב לכתב האישום במשפט האיינזצגרופן משפטי נירנברג הנוספים (באנגלית: Subsequent Nuremberg Trials) ובשמם הרשמי משפטי פושעי המלחמה בפני בתי הדין הצבאיים בנירנברג (Trials of War Criminals before the Nuremberg Military Tribunals) הייתה סדרה של שנים-עשר משפטים שהתנהלו בפני בתי דין של צבא ארצות הברית ובהם נשפטו אנשי צבא, מדינאים, תעשיינים ואנשי מקצוע של גרמניה הנאצית על פשעי מלחמה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשפטי נירנברג הנוספים · ראה עוד »

משרד החוץ

בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשרד החוץ · ראה עוד »

משרד החוץ (כללי)

#הפניה משרד חוץ.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשרד החוץ (כללי) · ראה עוד »

משרד הבריאות

הסמל הישן של משרד הבריאות משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומשרד הבריאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחנך

#הפניה מורה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומחנך · ראה עוד »

מחוז אליטוס

#הפניה מחוז אליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומחוז אליטוס · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומדינת ישראל · ראה עוד »

מדינות ההסכמה

מדינות ההסכמה מדינות ההסכמה הוא שם כולל למדינות אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז והיו לצד המנצח במלחמה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומדינות ההסכמה · ראה עוד »

מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם

מועצת האומות המאוחדות לזכויות האדם (באנגלית: United Nations Human Rights Council) היא גוף בינלאומי במסגרת האומות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם · ראה עוד »

מועצת הביטחון

#הפניה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ומועצת הביטחון · ראה עוד »

אמנה בדבר מעמדם של פליטים

מדינות שאינן צד לאמנה אמנה בדבר מעמדם של פליטים (באנגלית: Convention Relating to the Status of Refugees) היא אמנה בין-לאומית, אשר נחתמה בישיבה מיוחדת של האומות המאוחדות בז'נבה ב-28 ביולי 1951, ונכנסה לתוקף ב-22 באפריל 1954.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואמנה בדבר מעמדם של פליטים · ראה עוד »

אנטאנס סמטונה

אנטאנס סמטונה (בליטאית: Antanas Smetona; 10 באוגוסט 1874 – 9 בינואר 1944) היה מדינאי ליטאי חשוב בליטא בתקופה של בין שתי מלחמות העולם, כיהן בתפקיד נשיא ליטא מ-4 באפריל 1919 ל-19 ביוני 1920, ושוב מ-19 בדצמבר 1926 עד 15 ביוני 1940, מעט לפני כיבושה על ידי ברית המועצות והקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואנטאנס סמטונה · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואנגלית · ראה עוד »

אפליה

החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, בין החוקים הראשונים בגרמניה הנאצית שאפשרו אפליה, כפי שפורסם בספר החוקים הגרמני. החוק במהותו אוסר על כל מי שאינו בן הגזע הארי או על מתנגדי המשטר הנאצי לעסוק בתפקיד ציבורי אפליה (מכונה גם אפליה פסולה) היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואפליה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וארצות הברית · ראה עוד »

ארתור לוריא

ארתור לוריא (Arthur Lourie; 10 במרץ 1903 – 4 באוקטובר 1978) היה מנהיג ציוני ודיפלומט.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וארתור לוריא · ראה עוד »

ארגון הפליטים הבינלאומי

#הפניה ארגון הפליטים הבין-לאומי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וארגון הפליטים הבינלאומי · ראה עוד »

אבא אבן

אַבָּא שלמה אֶבֶן (2 בפברואר 1915 – 17 בנובמבר 2002) היה דיפלומט ומדינאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואבא אבן · ראה עוד »

אברהם קצנלסון

אברהם קצנלסון (ניסָן) (29 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ח' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואברהם קצנלסון · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדולף אייכמן

אוטו אדולף אייכמן (19 במרץ 1906, זולינגן, גרמניה – 31 במאי 1962, רמלה, ישראל) היה פושע מלחמה נאצי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואדולף אייכמן · ראה עוד »

אומן

אומן עובד בסנדלריה קמרוני בעבודתו אוּמָן הוא בעל מקצוע מיומן ומומחה בתחומו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואומן · ראה עוד »

אוניברסיטת קולומביה

אוניברסיטת קולומביה (באנגלית: Columbia University, נהגה "קַלַאמְבִּיָה יוּנִיבֶרְסִיטִי" או בשמה הרשמי: אוניברסיטת קולומביה בעיר ניו יורק; באנגלית: Columbia University in the City of New York) היא אוניברסיטה פרטית בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואוניברסיטת קולומביה · ראה עוד »

אוניברסיטת ורשה

אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואוניברסיטת ורשה · ראה עוד »

אולפנה

הכניסה לאולפנת "סגולה" בקריית מוצקין אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואולפנה · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואוטונומיה · ראה עוד »

איגוד יוצאי ליטא בישראל

איגוד יוצאי ליטא בישראל (באנגלית: Association of Lithuanian Jews in Israel) הוא ארגון ציוני של יהודים שעלו לישראל ממדינת ליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואיגוד יוצאי ליטא בישראל · ראה עוד »

אייכמן בירושלים

אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע (באנגלית: Eichmann in Jerusalem: A Report on the Banality of Evil) הוא חיבור מאת הפילוסופית היהודיה-גרמניה חנה ארנדט משנת 1963.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ואייכמן בירושלים · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ונמל · ראה עוד »

נאציזם

דגל גרמניה הנאצית - במרכז הדגל יש צלב קרס המוטה ב-45 מעלות, ידוע גם בשם "סווסטיקה" נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ונאציזם · ראה עוד »

נציבות האו"ם לפליטים

הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים (באנגלית: United Nations High Commission for Refugees; ראשי תיבות: UNHCR) היא גוף מרכזי של האומות המאוחדות שעוסק בשמירת זכויותיהם וביטחונם של פליטים, שמספרם ברחבי העולם הוערך ב-21.3 מיליון ב-2015.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ונציבות האו"ם לפליטים · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ונתן גורן · ראה עוד »

ניצולי השואה

ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וניצולי השואה · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וניו יורק · ראה עוד »

סן פרנסיסקו

סן פרנסיסקו (באנגלית: San Francisco; בשמה הרשמי: City and County of San Francisco – העיר והמחוז סן פרנסיסקו) היא העיר הרביעית בגודלה במדינת קליפורניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וסן פרנסיסקו · ראה עוד »

סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות

סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות (1945) מתייחס לשמירת זכויותיהם של מדינות ועמים כאשר טריטוריה מסוימת מועברת לניהול ופיקוח של מערכת הנאמנות של האומות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וסעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וסוחר · ראה עוד »

סובאלק

מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וסובאלק · ראה עוד »

סיימאס

הפרלמנט הליטאי, הנקרא בליטאית סיימאס, ובשמו המלא: הסיימאס של הרפובליקה הליטאית (בליטאית: Lietuvos Respublikos Seimas), הוא הרשות המחוקקת בליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וסיימאס · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עסק

עסק הוא ארגון הפועל לשם השגת רווח לבעליו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועסק · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועברית · ראה עוד »

עבודה (כלכלה)

משאבת קיטור.צילום של לואיס היין מ-1920 סופרמרקט טסקו לוטוס שבתאילנד באמצעות מחשב נישא קטן נשים בסוף יום עבודה בשדות, ציור משנת 1887 עבודה היא עשיית מלאכה או פעילות כלשהי, לרוב כאשר זו נעשית כשירות לזולת או לארגון כלשהו ובעבור תשלום או תמורה אחרת.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועבודה (כלכלה) · ראה עוד »

עורך

#הפניה עריכה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועורך · ראה עוד »

עורך דין

גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ועורך דין · ראה עוד »

פקולטה

טכניון פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופקולטה · ראה עוד »

פרס (זכייה)

#הפניה פרס (הוקרה).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופרס (זכייה) · ראה עוד »

פרלמנט

בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופרלמנט · ראה עוד »

פרוסיה המזרחית

פְּרוּסְיָה הָמִזְרחִית (בגרמנית: Ostpreußen,; ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה בתחילה פייף של ממלכת פולין, ונקראה דוכסות פרוסיה, ולאחר מכן הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופרוסיה המזרחית · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופרופסור · ראה עוד »

פשע מלחמה

פשע מלחמה (או בשם הרשמי יותר: "הפרה של חוקי ו/או מנהגי המלחמה") הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופשע מלחמה · ראה עוד »

פשע נגד האנושות

פשע נגד האנושות הוא מונח במשפט הבינלאומי הפומבי המתאר תקיפה רחבה או שיטתית של אוכלוסייה אזרחית, לרוב רצח המוני, הגליה או שעבוד.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופשע נגד האנושות · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופולין · ראה עוד »

פוליטיקאי

חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופוליטיקאי · ראה עוד »

פיצויים

בדיני נזיקין, פיצויים הם סכום שמוטל על מזיק לשלם לניזוק כדי לפצותו על הנזק שנגרם לו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופיצויים · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ופיזיקה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וצרפת · ראה עוד »

צבא האימפריה הרוסית

ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וציונות · ראה עוד »

ציוני

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וציוני · ראה עוד »

קרינת השמש

השתקפות קרני שמש במימי אגם. חוף בת-ים, 2021 מהעננים. קרינת השמש היא הקרינה המגיעה מהשמש אל כדור הארץ ואל יתר מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וקרינת השמש · ראה עוד »

קלייפדה

מפה של ממל בין שתי מלחמות העולם 20 מיליון טון סחורה משונעים דרך נמל קלייפדה בשנה קְלַייפֶּדָה (בליטאית: Klaipėda,; בגרמנית: מֶמֶל או ממלבורג) היא עיר הנמל היחידה של ליטא לחוף הים הבלטי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וקלייפדה · ראה עוד »

קטגור

#הפניה תובע (משפט פלילי).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וקטגור · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וקובנה · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וראשי תיבות · ראה עוד »

ראובן רובינשטיין (עיתונאי)

ראובן רובינשטיין (בליטאית: Ruvimas Rubinšteinas; 1891, אוטיאן, ליטא הרוסית – 1967, תל אביב, ישראל) היה מאישיה המרכזיים של יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וראובן רובינשטיין (עיתונאי) · ראה עוד »

רפובליקת ויימאר

הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רוברט ה. ג'קסון

רוברט האווט ג'קסון (באנגלית: Robert Houghwout Jackson) היה פוליטיקאי, עורך דין ושופט אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ורוברט ה. ג'קסון · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ושבת · ראה עוד »

שבתאי רוזן

שבתאי רוזן (נובמבר 1917 - 21 בספטמבר 2010) היה פרופסור למשפט בינלאומי ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ושבתאי רוזן · ראה עוד »

שבוי

רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה צפון-קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה. איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ושבוי · ראה עוד »

תעשייה

תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ותעשייה · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ותורה · ראה עוד »

לואיס הנקין

לואיס הנקין (באנגלית: Louis Henkin; 11 בנובמבר 1917 – 14 באוקטובר 2010) היה משפטן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ולואיס הנקין · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ולונדון · ראה עוד »

לוקסמבורג (עיר)

העיר לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Stad Lëtzebuerg, בצרפתית: Ville de Luxembourg, בגרמנית: Luxemburg Stadt) היא קומונה בעלת מעמד של עיר, וכן עיר הבירה של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ולוקסמבורג (עיר) · ראה עוד »

ליאורה בילסקי

ליאורה בילסקי (נולדה ב-1967) היא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וליאורה בילסקי · ראה עוד »

ליסבון

ליסבון (בפורטוגזית: Lisboa;, נהגה: ליז'בואה, בעבר: לישׂבונה) היא בירת פורטוגל, העיר הגדולה ביותר בה, והמרכז הכלכלי והתרבותי החשוב במדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וליסבון · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וליטא · ראה עוד »

ליטא בין שתי מלחמות העולם

#הפניההיסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וליטא בין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וליטאית · ראה עוד »

זכויות האדם

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וזכויות האדם · ראה עוד »

חנה ארנדט

חנה ארנדט (מבוטא: אַרֶנְט; בגרמנית: Hannah Arendt; 14 באוקטובר 1906, לינדן-לימר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחנה ארנדט · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחקלאות · ראה עוד »

חברה (סוציולוגיה)

תקופת האבן, התאגדות בני אדם ליצירת כלים ומלאכה משותפת בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחוק · ראה עוד »

חוזה ורסאי

החתימה על חוזה ורסאי חוזה ורסאי (או אמנת ורסאי) הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-28 ביוני 1919.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחוזה ורסאי · ראה עוד »

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר כשר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וחיים כהן (משפטן) · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וברית המועצות · ראה עוד »

בריגדיר גנרל

בריגדיר גנרל (Brigadier General) היא הנמוכה מדרגות הפיקוד של קצינים גנרלים (General Officer) בארצות אחדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ובריגדיר גנרל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה המערבית

חלוקת גרמניה: באדום - גרמניה המזרחית. בכחול - גרמניה המערבית. בצהוב - מערב ברלין הייתה מובלעת של גרמניה המערבית. בסגול - חבל הסאר גרמניה המערבית (או הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בשנים 1949–1990.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגרמניה המערבית · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גדעון רפאל

אומות המאוחדות (1950); לשמאלו ד"ר אברהם קצנלסון (משרד הבריאות), אבא אבן (ראש המשלחת), ד"ר יעקב רובינסון (עורך דין) וארתור לוריא (קונסול ישראל בניו יורק וסגן ראש המשלחת) גדעון רפאל (רוּפֶר) (5 במרץ 1913 – 10 בפברואר 1999) היה מראשוני משרד החוץ במדינת ישראל ומבכיריו לאורך שלושים שנות שירות ציבורי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגדעון רפאל · ראה עוד »

גדעון האוזנר

גדעון האוזנר (עומד) יחד עם רוברט סרווציוס במשפט אייכמן גדעון מקס האוזנר (26 בספטמבר 1915 – 15 בנובמבר 1990) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגדעון האוזנר · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וגימנסיה · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודב ליפץ · ראה עוד »

דואר אלקטרוני

eM Client תרשים המציג תנועה של דואר אלקטרוני דואר אלקטרוני (בראשי תיבות: דוֹאֶ"ל; באנגלית: E-mail ובקיצור בעברית מייל או אִימֵיְיל) הוא אמצעי תקשורת אלקטרוני המאפשר העברת מסרים כתובים דרך שרתים ממחשב אחד למחשבים אחרים המחוברים לרשת.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודואר אלקטרוני · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודוקטור · ראה עוד »

דוקטור למשפטים

#הפניה דוקטור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודוקטור למשפטים · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

דיפלומט

הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט דיפלומט הוא שם כולל לכל אחד מהנציגים הרשמיים של מדינה, או ארגון בין-לאומי (כגון האו"ם, האיחוד האירופי או האיחוד האפריקאי) שנשלח למדינה אחרת על מנת לנהל באופן רציף יחסים בין-לאומיים בין שתי המדינות (או בין הארגון למדינה).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ודיפלומט · ראה עוד »

המשנה

#הפניה משנה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והמשנה · ראה עוד »

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והמכון ליהדות זמננו · ראה עוד »

האג

מבט על האג מצפון-מערב, איור מאת ואן יאן גוין ה"ביננהוף" ואולמות האבירים, המרכז הפוליטי של הולנד ארמון השלום בו ממוקם בית הדין הבינלאומי ICJ בית העירייה החדש מרכז העיר האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה",; ובקיצור Den Haag - "דן האך") היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והאג · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הסכם השילומים

קונראד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (בגרמנית: Wiedergutmachung – "תיקון העוול"; מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והסכם השילומים · ראה עוד »

העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מחמשת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והעצרת הכללית של האומות המאוחדות · ראה עוד »

הפיכה

קריקטורה המתארת את ההפיכה של 1851 בצרפת שבה לואי נפוליאון נשאר בשלטון לאחר שפיזר את האספה הלאומית של צרפת בניגוד לחוקה ובכך כונן את הקיסרות השנייה. זהו מקרה של הפיכה עצמית. הֲפִיכָה היא תפיסה והדחה של ממשלה וסמכויותיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והפיכה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס היהודי האמריקאי

הקונגרס היהודי האמריקאי (באנגלית: American Jewish Congress, גם AJCongress או AJC) הוא ארגון שהוקם בשנות מלחמת העולם הראשונה, לאחר שמגעים להקמתו החלו עוד קודם לכן על ידי יהודים אמריקאים כדוגמת לואי ברנדייס, פליקס פרנקפורטר, לואי מרשל, שמואל בלום ואחרים, שהיו פקידי ציבור אמריקאים רמי מעלה (ברנדייס היה שופט שהתפרסם ב-1906 בסכסוך עובדי סדנאות-היזע בניו יורק; הוא ואחרים שימשו בתפקידים בכירים בממשל רוזוולט בשנות השלושים).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והקונגרס היהודי האמריקאי · ראה עוד »

הקונגרס היהודי העולמי

הקונגרס היהודי העולמי (באנגלית: World Jewish Congress; בראשי תיבות: WJC) הוא ארגון יהודי בין-לאומי, שמורכב מקהילות וארגונים יהודים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והקונגרס היהודי העולמי · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והשואה · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והולנד · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון והכרזת העצמאות · ראה עוד »

ועידת התביעות

סמליל ועידת התביעות ועידת התביעות, או בשמה הרשמי הוועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה, היא מלכ"ר יהודי אמריקאי, המכנס נציגים מארגונים יהודיים ברחבי העולם, ואשר תפקידו לפעול באמצעות משא ומתן לקבלת פיצויים מממשלת גרמניה, לפעול להשבת רכוש לניצולי השואה וליורשים של קורבנות השואה, ולסייע לניצולי השואה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וועידת התביעות · ראה עוד »

וישטניץ'

#הפניה וישטיטיס.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ווישטניץ' · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ווילנה · ראה עוד »

כתב אישום

כתב אישום הוא המסמך הפותח את ההליך הפלילי ומוגש על ידי המאשימה - היא המדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וכתב אישום · ראה עוד »

יצחק לוין (רב וחוקר)

הרב פרופ' יצחק לוין (Isaac Lewin; 14 בינואר 1906 – 1995) היה רב וחוקר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויצחק לוין (רב וחוקר) · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וישראל · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון וישיבה · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויד ושם · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויהדות ליטא · ראה עוד »

יומן

יומנה של אנה פרנק יומן משמש לרישום אירועים לפי סדר הימים בלוח השנה.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויומן · ראה עוד »

יומון

#הפניהעיתון.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויומון · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יועץ משפטי

יועץ משפטי הוא עורך דין העוסק במתן שירותים משפטיים דרך קבע לגוף מסוים, פרטי או ציבורי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויועץ משפטי · ראה עוד »

יושב ראש

יושב ראש (בראשי תיבות: יו"ר) הוא התפקיד הבכיר בוועד המנהל של ארגון, כגון דירקטוריון (במקרה של חברה) או פרלמנט (במקרה של מדינה).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויושב ראש · ראה עוד »

יידי

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויידי · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ויידיש · ראה עוד »

14 במאי

אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו14 במאי · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1889 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1898 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1904 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1910 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1914 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1919 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1923 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1926 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1927 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1933 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1940 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1941 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1942 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1944 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1948 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1950 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1952 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1957 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1961 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1964 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1965 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1977 · ראה עוד »

1979

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1979 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1995 · ראה עוד »

1996

ינואר.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו1996 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו2006 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו2010 · ראה עוד »

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו24 באוקטובר · ראה עוד »

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו28 בנובמבר · ראה עוד »

28 ביולי

28 ביולי הוא היום ה-209 בשנה (210 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב רובינסון ו28 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_רובינסון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »