גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
91 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסגד אל-אזהר, משה בר-אשר, מתרגם, מזרחנות, מחנך, מגרב, מוכר ספרים, אנגלית, ארץ ישראל, אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה, אברהם מאיר הברמן, אברהם משה לונץ, אברהם שלום יהודה, אברהם בן יעקב (חוקר), אוצר החכמה, ספרות ערבית, סיפור עם, ערבים, ערבית, עברית, עיריית ירושלים, פעמים, פרנקפורט, פרסית, צרפתית, ציון (כתב עת), קדם-אסלאם, קהיר, שמעון אשריקי, שמות רחובות בירושלים, תרמ"א, תרפ"ט, תרפ"ח, תרגום, תרגום הקוראן לעברית, תרכ"ד, תש"ן, תש"א, תלמוד תורה, תחיית העברית, תורה, לאדינו, ט' בחשון, טורקית עות'מאנית, בני ברית, בנימין יחזקאל יהודה, בית ספר למל, בית הקברות הר הזיתים, בית כנסת הרמב"ן, ..., גרמנית, דארמשטאדט, דורש ציון, דוד ששון, דוד ילין, ה'תש"ן, המגיד ממזריטש, הצבי, הקיסרות הגרמנית, השילוח (כתב עת), הוצאת ראובן מס, הוראה, הכותל, היסטוריה של עם ישראל, היישוב, ועדת הכותל, כ"ה באדר, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כל ישראל חברים, יצחק אבישור, יצחק רפאל מולכו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל בן-זאב, ישיבת תפארת ירושלים, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות בבל, יהדות גרמניה, יהושע ילין, יוסף יואל ריבלין, יידיש, 1863, 1904, 1906, 1920, 1941, 1990, 22 באוקטובר, 24 במרץ. להרחיב מדד (41 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסגד אל-אזהר
מסגד אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف, "אלאזהר אלשריף" - אל-אזהר הנכבד) הוא מסגד הנמצא בקהיר, בירת מצרים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומסגד אל-אזהר · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומשה בר-אשר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומתרגם · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומזרחנות · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומחנך · ראה עוד »
מגרב
מיקום המגרב על מפת אפריקה פנטזיה ערבית מאת תיאו ואן ריסלברגה במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה המַגְרֶבּ (ערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, בעברית: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה – תוניסיה, מרוקו, מאוריטניה ולוב.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומגרב · ראה עוד »
מוכר ספרים
#הפניה מכירת ספרים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ומוכר ספרים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואנגלית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וארץ ישראל · ראה עוד »
אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה
אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה (בספרדית: Alfonso VIII de Castilla; 11 בנובמבר 1155 - 5 באוקטובר 1214) היה מלך קסטיליה בין השנים 1158–1214.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואלפונסו השמיני, מלך קסטיליה · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »
אברהם בן יעקב (חוקר)
#הפניה אברהם בן-יעקב (חוקר).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואברהם בן יעקב (חוקר) · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ואוצר החכמה · ראה עוד »
ספרות ערבית
#הפניה הרומן הערבי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וספרות ערבית · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וסיפור עם · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ועברית · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ופעמים · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ופרנקפורט · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ופרסית · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וצרפתית · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קדם-אסלאם
התקופה הקדם-אסלאמית או הג'אהִליה (جاهلية) היא התקופה בהיסטוריה של חצי האי ערב לפני תחילת הנבואות של מוחמד שציינו את תחילת תקופת האסלאם.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וקדם-אסלאם · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וקהיר · ראה עוד »
שמעון אשריקי
הרב אשריקי (מימין), בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע, ירושלים, 1926 הרב שמעון אשריקי (1860–1930) היה שד"ר, חבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, ממנהיגי ועד העדה המערבית בעיר, ואב בית הדין של העדה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ושמעון אשריקי · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
תרמ"א
#הפניהה'תרמ"א.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרמ"א · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרפ"ח · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרגום · ראה עוד »
תרגום הקוראן לעברית
#הפניה תרגומי הקוראן לעברית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרגום הקוראן לעברית · ראה עוד »
תרכ"ד
#הפניה ה'תרכ"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותרכ"ד · ראה עוד »
תש"ן
#הפניה ה'תש"ן.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותש"ן · ראה עוד »
תש"א
#הפניה ה'תש"א.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותש"א · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחיית העברית
#הפניה תחיית הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותחיית העברית · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ותורה · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ולאדינו · ראה עוד »
ט' בחשון
#הפניה ט' בחשוון.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וט' בחשון · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ובני ברית · ראה עוד »
בנימין יחזקאל יהודה
רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »
בית ספר למל
#הפניה בית הספר למל.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ובית ספר למל · ראה עוד »
בית הקברות הר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ובית הקברות הר הזיתים · ראה עוד »
בית כנסת הרמב"ן
#הפניה בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ובית כנסת הרמב"ן · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וגרמנית · ראה עוד »
דארמשטאדט
#הפניה דרמשטאדט.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ודארמשטאדט · ראה עוד »
דורש ציון
בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ודורש ציון · ראה עוד »
דוד ששון
272x272 פיקסלים דוד שַׂשׂון (אוקטובר 1792 – 7 בנובמבר 1864) היה איש עסקים יהודי ופילנתרופ, מייסד השושלת האירופאית של משפחת ששון, שכונו בשם: "הרוטשילדים של המזרח".
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ודוד ששון · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וה'תש"ן · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והצבי · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והוראה · ראה עוד »
הכותל
#הפניה הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והכותל · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה והיישוב · ראה עוד »
ועדת הכותל
#הפניה ועדת הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וועדת הכותל · ראה עוד »
כ"ה באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וכ"ה באדר · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וכל ישראל חברים · ראה עוד »
יצחק אבישור
יצחק אבישור (נולד ב-1939) הוא בלשן, היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויצחק אבישור · ראה עוד »
יצחק רפאל מולכו
#הפניה יצחק רפאל מלכו.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויצחק רפאל מולכו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וירושלים · ראה עוד »
ישראל בן-זאב
ישראל בן-זאב (וולפנזון) (30 ביוני 1899, כ"ב בתמוז תרנ"ט - 1980) היה היסטוריון, חוקר ערבית ואסלאם ופעיל ציוני ששימש כמרצה לשפות שמיות באוניברסיטת קהיר ובדאר אל-עלום.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וישראל בן-זאב · ראה עוד »
ישיבת תפארת ירושלים
כתב מינוי השד"ר המקובל רבי מרדכי סויסיא לערי מרוקו לגבות כספים ולקבוע קופות עבור ישיבת תפארת ירושלים סיון תר"ע 1910. תפארת ירושלים הייתה הישיבה הספרדית החשובה והגדולה ביותר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה וישיבת תפארת ירושלים · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויהדות בבל · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהושע ילין
יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויהושע ילין · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ויידיש · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1863 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1904 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1906 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1920 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1941 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו1990 · ראה עוד »
22 באוקטובר
22 באוקטובר הוא היום ה-295 בשנה (296 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו22 באוקטובר · ראה עוד »
24 במרץ
24 במרץ הוא היום ה-83 בשנה (84 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יצחק יחזקאל יהודה ו24 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_יחזקאל_יהודה
