גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
88 יחסים: ממלכת ירושלים, מאיר בן-דב, מאיר בנאי, מסע הצלב הראשון, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסכת סופרים, מרים, אם ישו, משטרת ישראל, אנה הקדושה, ארנון סגל, אריאל (הוצאת ספרים), אריאל (כתב עת), אשתורי הפרחי, אלחנן ריינר, אלי שילר, אליהו, אברהם יערי, אבלי ציון, איל ניגוח, נצרות, סולטאן עות'מאני, סולימאן הראשון, סיבוב השערים, ערבית, עבד אל-מלכ, פתחיה מרגנסבורג, צלאח א-דין, קתדרה (כתב עת), קונסטנטינוס, שער ניצחון, שער שושן, שער הרחמים (שיר), שערי ירושלים, שקל, תפילה, תרביץ, לואי האג, לירה ישראלית, טומאה וטהרה, זהב, ח'ליפה, חומת ירושלים העות'מאנית, בנק ישראל, בשורות אפוקריפיות, ביאת המשיח, בית אומיה, בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים, ג'מאעה, גניזת קהיר, גוטפריד מבויון, ..., גוי, דן בהט, המאה ה-10, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-7, המשיח, הקשר, הר הבית, הרקליוס, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלכה, הכותל המזרחי, הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, כנסיית הקבר, כפתור ופרח, כתר הוצאה לאור, כיפת הסלע, ימי הביניים, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה הביזנטית, ישו, ילקוט שמעוני, יהדות קראית, יהושע פראוור, יהויקים הקדוש, יום ראשון של הדקלים, יוסף ברסלבי, 1047, 1322, 1917, 1977, 1980, 614, 628, 638. להרחיב מדד (38 יותר) »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וממלכת ירושלים · ראה עוד »
מאיר בן-דב
#הפניה מאיר בן דב.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומאיר בן-דב · ראה עוד »
מאיר בנאי
מתוך מופע הלהקה החשמלי "בשם האהבה" מאיר בנאי בהופעה בחוצות היוצר, 2009 מאיר בנאי (5 ביולי 1960, י' בתמוז ה'תש"ך – 12 בינואר 2017, ט"ו בטבת ה'תשע"ז) היה זמר-יוצר, מוזיקאי ושחקן ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומאיר בנאי · ראה עוד »
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)
מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומסכת סופרים · ראה עוד »
מרים, אם ישו
לוקאס הקדוש עוד בחייה של מרים. על פי הברית החדשה, מִרְיָם (ביוונית: Μαρία, מַרִיָה; בלטינית: Maria; בסורית: ܡܪܝܡ, מַרְיַם), הייתה אישה יהודייה-גלילית מתקופת בית שני, אמו של ישו הנוצרי ואשתו של יוסף.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומרים, אם ישו · ראה עוד »
משטרת ישראל
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ומשטרת ישראל · ראה עוד »
אנה הקדושה
אנה הקדושה עם בתה מרים ונכדה ישו הילד, צייר אלברכט דירר אנה הקדושה (ביוונית: Άννα) היא, על פי המסורת הנוצרית, אמה של מרים הבתולה וסבתו של ישו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואנה הקדושה · ראה עוד »
ארנון סגל
ארנון סגל (נולד בג' בתמוז ה'תש"ם, 17 ביוני 1980) הוא עיתונאי, סופר ואיש חינוך, משמש ככתב ב"מקור ראשון" ובעלון השבת "עולם קטן".
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וארנון סגל · ראה עוד »
אריאל (הוצאת ספרים)
אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואריאל (כתב עת) · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואלחנן ריינר · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואלי שילר · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואליהו · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואברהם יערי · ראה עוד »
אבלי ציון
המונח אבלי ציון הוא כינוי לחוגים מבין היהודים הקראים בימי הביניים שהתאבלו על החורבן, הרבו במנהגי אבלות ובצומות.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואבלי ציון · ראה עוד »
איל ניגוח
איל ניגוח משוחזר אֵיל נִגּוּחַ הוא כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה, מתקופות פרהיסטוריות ועד ימי הביניים המאוחרים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ואיל ניגוח · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ונצרות · ראה עוד »
סולטאן עות'מאני
סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סיבוב השערים
#הפניה סיבוב שערי הר הבית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וסיבוב השערים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וערבית · ראה עוד »
עבד אל-מלכ
כיפת הסלע, מבט מתוך הר הבית. עבד אל-מַלִכּ בן מרואן (בערבית: عبد الملك بن مروان; 646 – 9 באוקטובר 705) היה הח'ליף החמישי מבית אומיה, שלט משנת 685 עד מותו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ועבד אל-מלכ · ראה עוד »
פתחיה מרגנסבורג
מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וצלאח א-דין · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קונסטנטינוס
מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וקונסטנטינוס · ראה עוד »
שער ניצחון
שער הניצחון בפריז שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ושער ניצחון · ראה עוד »
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ושער שושן · ראה עוד »
שער הרחמים (שיר)
שער הרחמים הוא שיר מאת מאיר בנאי מתוך אלבומו הרביעי, "וביניהם".
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ושער הרחמים (שיר) · ראה עוד »
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ושערי ירושלים · ראה עוד »
שקל
שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ושקל · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ותפילה · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ותרביץ · ראה עוד »
לואי האג
הכניסה לקברי המלכים בירושלים; ליתוגרפיה של לואי האג לציור של דייוויד רוברטס, 1842 טקס פתיחת התערוכה הגדולה בארמון הבדולח, לונדון, 1851; ציור של לואי האג אולם התווך במסגד איה סופיה, איסטנבול; ליתוגרפיה של לואי האג, 1852 לואי האג (Louis Haghe; 17 במרץ 1806, טורנה, בלגיה – 9 במרץ 1885, רובע למבת', לונדון, הממלכה המאוחדת) היה צייר, תחריטן ואומן ליתוגרפיות ממוצא בלגי שפעל באנגליה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ולואי האג · ראה עוד »
לירה ישראלית
לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ולירה ישראלית · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וזהב · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וח'ליפה · ראה עוד »
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »
בנק ישראל
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ובנק ישראל · ראה עוד »
בשורות אפוקריפיות
העמוד הראשון מן הבשורה על פי יהודה. בשורות אפוקריפיות הן כל ספרי הבשורה אודות חיי ישו וסיעתו שלא נכללו בתוך הקאנון הנוצרי המאוגד בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ובשורות אפוקריפיות · ראה עוד »
ביאת המשיח
#הפניה ימות המשיח.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וביאת המשיח · ראה עוד »
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ובית אומיה · ראה עוד »
בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים
בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים (בערבית: مقبرة باب الرحمة – מקברת באב א-רחמה) הוא אחד מבתי העלמין האיסלמיים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ובית הקברות המוסלמי בשער הרחמים · ראה עוד »
ג'מאעה
ג'מאעה (מערבית: جماعة, "קבוצה", "קהילה") הוא כתב עת אקדמי שפיט בעברית לחקר המזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וג'מאעה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וגניזת קהיר · ראה עוד »
גוטפריד מבויון
גוטפריד רוזן בויון (בצרפתית: Godefroy de Bouillon, גודפרוא דה בויון; נולד ככל הנראה בשנת 1060, מת ב-18 ביולי 1100, ירושלים) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון ושליטה הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וגוטפריד מבויון · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וגוי · ראה עוד »
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ודן בהט · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והמאה ה-7 · ראה עוד »
המשיח
#הפניה משיח.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והמשיח · ראה עוד »
הקשר
הֶקְשֵׁר, ובלועזית: קוֹנְטֶקְסְט (context), הוא טקסט הסמוך אל טקסט מסוים, לפניו או אחריו, שיש ביניהם קשר ומשמעות ישירה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והקשר · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והר הבית · ראה עוד »
הרקליוס
#הפניה הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והרקליוס · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והלכה · ראה עוד »
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והכותל המזרחי · ראה עוד »
הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל
#הפניה הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים והכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כפתור ופרח
שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וכפתור ופרח · ראה עוד »
כתר הוצאה לאור
כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וכתר הוצאה לאור · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וכיפת הסלע · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וימי הביניים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וישו · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהושע פראוור
יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ויהושע פראוור · ראה עוד »
יהויקים הקדוש
יהויקים אבי מרים (יוונית: Ιωακείμ) הוא קדוש נוצרי, בעלה של חנה הקדושה ואביה של מרים, אם ישו.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ויהויקים הקדוש · ראה עוד »
יום ראשון של הדקלים
כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו תהלוכת יום ראשון של הדקלים בירושלים (2011). התהלוכה יוצאת מבית פגי ומסתיימת בכנסיית סנטה אנה. בתמונה נראית התהלוכה ליד גת שמנים. יום ראשון של הדקלים או יום ראשון של כפות התמרים (בלטינית: dominica palmarum) הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ויום ראשון של הדקלים · ראה עוד »
יוסף ברסלבי
יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ויוסף ברסלבי · ראה עוד »
1047
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו1047 · ראה עוד »
1322
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו1322 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו1917 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו1977 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו1980 · ראה עוד »
614
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו614 · ראה עוד »
628
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו628 · ראה עוד »
638
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הרחמים ו638 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שער_הרחמים
