גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: מאיר בן דב, מסכת סוכה, מרפסת, מלחמת ששת הימים, מוקצה, מוזיאון ישראל, אמוראים, ארכאולוגיה, אלפבית ארמי, אהרן דמסקי, ספרות חז"ל, צפירת שבת, קדרון, רבי נתן, רבי יהודה הנשיא, שאול ליברמן, שבת, תנור האפייה בעת העתיקה, תקופת בית שני, תקיעת הכהנים בחצוצרות, תוספתא, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, טירופיאון, חצוצרה, חורבן בית המקדש השני, בנימין מזר, ברייתא, בית המקדש, גג, המרד הגדול, העופל, הר הבית, התלמוד הבבלי, הבדלה, הכותל המערבי, הכותל הדרומי, ויקיטקסט, כתר ספרים, יעקב נפתלי שמחוני, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, יום טוב, יוסף בן מתתיהו, 70.
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומאיר בן דב · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומסכת סוכה · ראה עוד »
מרפסת
מרפסת בבניין ברומא מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומרפסת · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומוקצה · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ואמוראים · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וארכאולוגיה · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אהרן דמסקי
אהרן דֶמסקי (באנגלית: Aaron Demsky) (נולד ב-23 בדצמבר 1938) הוא חוקר ומרצה לתולדות ישראל, פרופסור בדימוס במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ביאליק לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ואהרן דמסקי · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וספרות חז"ל · ראה עוד »
צפירת שבת
יהודי חרדי תוקע בשופר לאות כניסת השבת ממרפסתו, בשנת 1925. מחצצר השבת ברחובות תל אביב, מתריע על כניסתה. 1934 צפירת שבת היא קול צופר המושמע בשכונות דתיות וחרדיות בישראל ובמספר מדינות נוספות, בזמן הדלקת הנרות לפני כניסת שבת וחג.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וצפירת שבת · ראה עוד »
קדרון
קִדְרוֹן הנו מושב בגבול המערבי של השפלה, הממוקם צפונית ומזרחית לגדרה, לאורך גדתו הדרומית של נחל שורק.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וקדרון · ראה עוד »
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ורבי נתן · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ושאול ליברמן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ושבת · ראה עוד »
תנור האפייה בעת העתיקה
צלמית טרה קוטה של אשה אופה לחם בפורן, תנור אפייה דו-קומתי, המאה ה-5 לפנה"ס, יוון תנור האפייה היה מתקן האפייה העיקרי בארץ ישראל, מתקופת הברונזה עד המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ותנור האפייה בעת העתיקה · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקיעת הכהנים בחצוצרות
תקיעת הכהנים בחצוצרות היא מצוות עשה מהתורה המחייבת את הכהנים בני אהרן לתקוע בחצוצרות הן בעת הקרבת קרבנות והן כתזכורת לזכות בני ישראל בעת מצוקה.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ותקיעת הכהנים בחצוצרות · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ותוספתא · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »
טירופיאון
#הפניה הגיא המרכזי.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וטירופיאון · ראה עוד »
חצוצרה
לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וחצוצרה · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ובנימין מזר · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וברייתא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ובית המקדש · ראה עוד »
גג
גגות בעיר מייסן בגרמניה גג של מקדש סיני מסורתי גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וגג · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והמרד הגדול · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והעופל · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והר הבית · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והבדלה · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והכותל המערבי · ראה עוד »
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה והכותל הדרומי · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וויקיטקסט · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וכתר ספרים · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ויום טוב · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
70
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית התקיעה ו70 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_התקיעה
