גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: מאור ושמש, מנחם כהן (פרופסור), מסורה, מקראות גדולות הכתר, משפחת שונצינו, משה גושן-גוטשטיין, מגילת אסתר, מהדורה, מוסד הרב קוק, אמסטרדם, ארמית, אברהם אבן עזרא, אברהם פריצול, אהרן בן אשר, אור החיים (ספר), נ"ך, נביאים, ניקוד, ספר איוב, עברית, עובדיה ספורנו, פרשנות הפשט למקרא, פרשני המקרא, פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון, פירוש רש"י לתורה, פירוש האבן עזרא, רמב"ן, ראשונים, רש"י, רשב"ם, רלב"ג, רד"ק, שניים מקרא ואחד תרגום, שיר השירים, תנ"ך, תנאים, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, תרגום הקטעים, תרגום התורה המיוחס ליונתן, תרגום יונתן בן עוזיאל, תלמוד, תורה, טעמי המקרא, חזקוני, בעל הטורים, גלוסה אורדינריה, גופן, דניאל בומברג, ..., דפוס, דפוס ראם, דברי הימים, המצודות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, ונציה, כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, כתובים, כלי יקר, ימי הביניים, יעקב בן חיים אבן אדוניהו, יהדות אשכנז, יוסף קרא, 1516, 1517, 1524, 1526. להרחיב מדד (18 יותר) »
מאור ושמש
#הפניה קלונימוס קלמן אפשטיין.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומאור ושמש · ראה עוד »
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומסורה · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משה גושן-גוטשטיין
משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומשה גושן-גוטשטיין · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומגילת אסתר · ראה עוד »
מהדורה
מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומהדורה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ואמסטרדם · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וארמית · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם פריצול
הרב אברהם בן מרדכי פריצול (או: אברהם פריסול. בלועזית: Farissol) – (נולד בשנת ה'רי"א או ה'רי"ב (1450–1451) באביניון שבצרפת, נפטר לא לפני שנת ה'רפ"ו (1526-1525) בפרארה שבאיטליה), היה איש אשכולות יהודי-איטלקי בן תקופת הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ואברהם פריצול · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ואור החיים (ספר) · ראה עוד »
נ"ך
#הפניה תנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ונ"ך · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ונביאים · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וניקוד · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וספר איוב · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ועברית · ראה עוד »
עובדיה ספורנו
רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno. נולד 1468, ה'רכ"ח או 1473, ה'רל"ג – נפטר בשנת 1549, ה'ש"ט) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ועובדיה ספורנו · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ופרשני המקרא · ראה עוד »
פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון
פירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון הוא פירוש על ספר דניאל שנדפס במקראות גדולות תחת הציון שהוא פירושו של רבינו סעדיה גאון (רס"ג).
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ופירוש ספר דניאל המיוחס לרבינו סעדיה גאון · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ופירוש האבן עזרא · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ורשב"ם · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ורלב"ג · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ורד"ק · ראה עוד »
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ושיר השירים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותנאים · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תרגום הקטעים
#הפניה תרגומי התנ"ך#תרגום נאופיטי.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגום הקטעים · ראה עוד »
תרגום התורה המיוחס ליונתן
התרגום המיוחס ליונתן, המוכר גם בשם פסאודו-יונתן, ומכונה גם באופן כללי – תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגום התורה המיוחס ליונתן · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ותורה · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וטעמי המקרא · ראה עוד »
חזקוני
#הפניה חזקיה בן מנוח.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וחזקוני · ראה עוד »
בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ובעל הטורים · ראה עוד »
גלוסה אורדינריה
העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וגלוסה אורדינריה · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וגופן · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ודניאל בומברג · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ודפוס · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ודפוס ראם · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ודברי הימים · ראה עוד »
המצודות
ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות והמצודות · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וונציה · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וכתובים · ראה עוד »
כלי יקר
כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וכלי יקר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב בן חיים אבן אדוניהו
יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ויעקב בן חיים אבן אדוניהו · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ויוסף קרא · ראה עוד »
1516
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ו1516 · ראה עוד »
1517
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ו1517 · ראה עוד »
1524
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ו1524 · ראה עוד »
1526
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מקראות גדולות ו1526 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקראות_גדולות
