גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
99 יחסים: ממלכת פרס, משלי, משה, משה גרינברג, מחניים (כתב עת), מגילות מדבר יהודה, מונותאיזם, מוסד הרב קוק, מועתזילה, מורה נבוכים, מיתולוגיה הינדואית, מיכאל פישביין, ארמית, ארכיון האינטרנט, אריסטו, אשעריה, אשת איוב, אלדד בק, אלוהים, אליהוא בן ברכאל, אחשוורוש, אברהם, אברהם אבן עזרא, אהרן הראל-פיש, אוניברסיטת תל אביב, איוב, נפתלי הרץ טור-סיני, נצרות, ניחום אבלים, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, סיפור מסגרת, עמנואל טוב, עמוס חכם, עקדת יצחק, עוץ, עות'מאן, פנומנולוגיה, פיוט, צוואת איוב, קומראן, רמב"ן, רמב"ם, רעי איוב, רחל מרגליות, רב סעדיה גאון, רבי יוחנן, שמריהו טלמון, שנים עשר המרגלים, שפות שמיות, ..., שלמה מורג, שלמה מולכו, שלום רוזנברג, שטן, שיבת ציון, תאודיציה, תנ"ך, תפוז אנשים, תקופת בית שני, תקופת השופטים, תרביץ, תשעה באב, תלמוד בבלי, תהילים, תורת הגמול, לווייתן (מיתולוגיה), טעמי המקרא, זרתוסטרה, חננאל מאק, בעלי המסורה, ברוך קורצווייל, בבא בתרא, בבל, בהמות (תנ"ך), ביקורת המקרא, גלגול נשמות, גלות בבל, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דרוזים, המזרח הקדום, האסכולה הדויטרונומיסטית, האסיף, האוצר (כתב עת), הספרים החיצוניים, העולם הבא, הוצאת מאגנס, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, הוצאת ראובן מס, ורשה, כתר ספרים, כתובים, יאירה אמית, ירושלים, ישעיהו ליבוביץ, יד ושם, ידיעות ספרים, יהדות, יהדות בבל. להרחיב מדד (49 יותר) »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וממלכת פרס · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומשלי · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומשה · ראה עוד »
משה גרינברג
משה גרינברג (10 ביולי 1928 – 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994).
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומשה גרינברג · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מונותאיזם
סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומונותאיזם · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועתזילה
המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלָה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומועתזילה · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומורה נבוכים · ראה עוד »
מיתולוגיה הינדואית
המיתולוגיה ההינדית היא אוסף נרטיבים מיתיים המצויים בטקסטים הינדיים בדומה לתכולתה בספרות הסנסקריטית, כמו האפוסים הסנסקריטים והפוראנה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומיתולוגיה הינדואית · ראה עוד »
מיכאל פישביין
מיכאל פישביין (מאנגלית: Michael A Fishbane; נולד ב-1943) הוא חוקר מקרא ויהדות יהודי-אמריקאי, שימש כפרופסור באוניברסיטת ברנדייס וכיום מלמד באוניברסיטת שיקגו.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ומיכאל פישביין · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וארמית · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: ספר איוב וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואריסטו · ראה עוד »
אשעריה
האַשְעַרִיָה, או האסכולה האשערית (בערבית: الأشعريـّة או الأشاعرة), היא אחת מארבע האסכולות התאולוגיות באסלאם, על שמו של אבו אל-חסן אל-אשערי (أبو الحسن الأشعري, 873–936 לספירה); חסידיה נקראים גם אשערים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואשעריה · ראה עוד »
אשת איוב
ווז' אשת איוב היא דמות מקראית, אשר אינה מזוהה בשמה אלא בשם בעלה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואשת איוב · ראה עוד »
אלדד בק
אלדד בק (נולד ב-4 במאי 1965) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, המשמש שליח "ישראל היום" באירופה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואלדד בק · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואלוהים · ראה עוד »
אליהוא בן ברכאל
אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הבוזי, דמות מקראית, שמו מופיע בספר איוב.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואליהוא בן ברכאל · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואחשוורוש · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואברהם · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אהרן הראל-פיש
אהרן (הרולד) הראל-פיש (באנגלית: Harold Fisch; ח' בניסן תרפ"ג, מרץ 1923 – כ"ב בחשוון תשס"ב, 8 בנובמבר 2001) היה חוקר ספרות, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואהרן הראל-פיש · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ואיוב · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ונצרות · ראה עוד »
ניחום אבלים
ניחום אבלים היא מצווה לנחם את מי שמת לו קרוב מ'שבעה קרובים', ובכך לעשות עמו חסד.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וניחום אבלים · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: ספר איוב וספר יחזקאל · ראה עוד »
סיפור מסגרת
סיפור מסגרת הוא אמצעי ספרותי עלילתי.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וסיפור מסגרת · ראה עוד »
עמנואל טוב
עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ועמנואל טוב · ראה עוד »
עמוס חכם
עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".
חָדָשׁ!!: ספר איוב ועמוס חכם · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: ספר איוב ועקדת יצחק · ראה עוד »
עוץ
עוּץ הוא שמן של שלוש דמויות שוליות מן התנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ועוץ · ראה עוד »
עות'מאן
#הפניה עות'מאן בן עפאן.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ועות'מאן · ראה עוד »
פנומנולוגיה
פֵנוֹמֵנוֹלוֹגְיָה (מיוונית: φαινόμενον (פֶנוֹמֶנוֹן) "מה שמופיע", ו-λόγος "לוגוס") הוא זרם או שיטה בפילוסופיה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; מאוחר יותר, המונח "פנומנולוגיה" החל לשמש בפי כלל הזרמים בפילוסופיה לציון מה שלמעשה מהווה מושא המחקר של הפנומנולוגיה כשיטה - החוויה הסובייקטיבית עצמה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ופנומנולוגיה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ופיוט · ראה עוד »
צוואת איוב
#הפניה דברי איוב.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וצוואת איוב · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וקומראן · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורמב"ם · ראה עוד »
רעי איוב
הוויכוח בין איוב לרעיו. ציור של גוסטב דורה שלושת רעי איוב – אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי – הם דמויות מקראיות המוזכרות בספר איוב.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורעי איוב · ראה עוד »
רחל מרגליות
רחל מרגליות (20 באפריל 1914 – 2009) הייתה סופרת וחוקרת מקרא ישראלית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורחל מרגליות · ראה עוד »
רב סעדיה גאון
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורב סעדיה גאון · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ורבי יוחנן · ראה עוד »
שמריהו טלמון
שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושמריהו טלמון · ראה עוד »
שנים עשר המרגלים
#הפניה חטא המרגלים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושנים עשר המרגלים · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושפות שמיות · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושלמה מורג · ראה עוד »
שלמה מולכו
חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושלמה מולכו · ראה עוד »
שלום רוזנברג
שלום רוזנברג (1935 – י"ב באדר ה'תשפ"ג, 5 במרץ 2023) היה הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושלום רוזנברג · ראה עוד »
שטן
"השטן בפני אלוהים", מאת קוראדו ג'אקווינטו, שנת 1750 בערך. מתוך מוזיאון הוותיקן. המלאך מיכאל במאבק עם השטן, מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610. השטן מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 שחין. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 פיתויו של ישו מאת הארי שפר, 1854. "מיכאל הקדוש מנצח את השטן", 1468 בקירוב. שטן בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14. ציור זכוכית מהמאה ה-16 בכנסיית נוטרדאם בנורמאנדי השטן מתוך דפיו של 'קודקס גיגס', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן. על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן. שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושטן · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ושיבת ציון · ראה עוד »
תאודיציה
תאודיציה (Theodicy) היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותאודיציה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותנ"ך · ראה עוד »
תפוז אנשים
תפוז אנשים (נקרא גם, אחלה פורטל לישראל) הוא אתר קהילות ופורומים ישראלי.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותפוז אנשים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת השופטים
תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותקופת השופטים · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותרביץ · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותהילים · ראה עוד »
תורת הגמול
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ותורת הגמול · ראה עוד »
לווייתן (מיתולוגיה)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. התחריט מתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. לווייתן הוא שמה של מפלצת ים, המופיעה בתנ"ך ובשירה האוגריתית, ומתוארת כיצור עצום בדמות תנין או נחש ים אימתני.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ולווייתן (מיתולוגיה) · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וטעמי המקרא · ראה עוד »
זרתוסטרה
זַרַתוּסְטְרַה (מאווסטית: 𐬰𐬀𐬭𐬀𐬚𐬎𐬱𐬙𐬭𐬀), או בשמו היווני זוֹרוֹאָסְטְרֵס (Ζωροάστρης) היה נביא ממדי ומייסדה של הדת הנקראת על שמו: זורואסטריות (או בשמה העברי האחר: אמגושיות).
חָדָשׁ!!: ספר איוב וזרתוסטרה · ראה עוד »
חננאל מאק
חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וחננאל מאק · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ובעלי המסורה · ראה עוד »
ברוך קורצווייל
ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וברוך קורצווייל · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ובבא בתרא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ובבל · ראה עוד »
בהמות (תנ"ך)
לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק בהמות הוא שמו של יצור מיתולוגי.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ובהמות (תנ"ך) · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וביקורת המקרא · ראה עוד »
גלגול נשמות
הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וגלגול נשמות · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וגלות בבל · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ודעת מקרא · ראה עוד »
דרוזים
הדגל הדרוזידרוזים (בערבית: دُرُوز, דֻרוּז; צורת היחיד: دُرْزِيّ, דֻרְזִיּ) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית במזרח התיכון, המקיימת דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ודרוזים · ראה עוד »
המזרח הקדום
#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והמזרח הקדום · ראה עוד »
האסכולה הדויטרונומיסטית
בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".
חָדָשׁ!!: ספר איוב והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והאסיף · ראה עוד »
האוצר (כתב עת)
שער הגיליון הראשון ירחון האוצר הוא כתב עת תורני אינטרנטי.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והאוצר (כתב עת) · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והספרים החיצוניים · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והעולם הבא · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: ספר איוב והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וורשה · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וכתר ספרים · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וכתובים · ראה עוד »
יאירה אמית
יאירה אמית (נולדה ב-19 באוקטובר 1941) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ויאירה אמית · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו ליבוביץ
ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ויד ושם · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: ספר איוב וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ספר איוב ויהדות · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: ספר איוב ויהדות בבל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_איוב
