גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: מאיר אריק, מנחם נחום פרידמן (בויאן), מנדל פייקאז', מרדכי שרגא פרידמן, מריאנסקה לאזנייה, מלחמת העולם הראשונה, מחנה השמדה, מוסד הרב קוק, מועצת גדולי התורה, אסתר פרבשטין, אקציה, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן מרקוס, אהרן סורסקי, אוקראינה, אושוויץ, פרגוואי, פוסק, פועלי אגודת ישראל, צ'רנוביץ, צרפת, צבי יהודה קוק, קרקוב, קדושת ארץ ישראל, שאלות ותשובות, תרמ"א, תרס"א, תרע"ז, תרע"ח, תרפ"א, תרפ"ג, תרפ"ה, תרצ"ד, תש"ג, תשמ"ד, תוכנית החלוקה, לונדון, טרנוב, טיש, זונדרקומנדו, חסידות סדיגורה, חסידות טריסק, חסידות בויאן, חסידות הוסיאטין, חיים מיכאל דב ויסמנדל, בסתר רעם, בלז'ץ, בויאן, ..., בין המלחמות, בית יעקב, ביתר עילית, ג' באלול, דרכון, הלל זיידמן, הוסיאטין, הכנסייה הגדולה, וינה, ויטל (מחנה ריכוז), כולל אברכים, י"ד באדר ב', יצחק פרידמן (בויאן), ירושלים, ישראל מאיר הכהן, ישראל פרידמן מהוסיאטין, ישראל שפיגל, ישיבת חכמי לובלין, יהדות פולין, יהדות הונגריה, יהודה מאיר שפירא, 1881, 1901, 1918, 1921, 1923, 1925, 1933, 1940, 1943. להרחיב מדד (30 יותר) »
מאיר אריק
הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומאיר אריק · ראה עוד »
מנחם נחום פרידמן (בויאן)
רבי מנחם נחום פרידמן (כ"א בכסלו תרכ"ט, 5 בדצמבר 1868 - י"ט באב תרצ"ו, 7 באוגוסט 1936) היה האדמו"ר השני של חסידות בויאן, בנו הבכור של ה"פחד יצחק" מבויאן.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומנחם נחום פרידמן (בויאן) · ראה עוד »
מנדל פייקאז'
מֶנדֶל פְּייֶקַאז' (Piekarz; 1922 – 21 באוגוסט 2011) היה היסטוריון ישראלי, חוקר החסידות והשואה, שאת מרבית עבודתו ביצע כחוקר במוסד "יד ושם".
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומנדל פייקאז' · ראה עוד »
מרדכי שרגא פרידמן
רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין (כ' באייר תקצ"ד, 29 במאי 1834 – כ"ב באייר תרנ"ד, 28 במאי 1894) היה מממשיכי דרכו של אביו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, אבי חסידות הוסיאטין.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומרדכי שרגא פרידמן · ראה עוד »
מריאנסקה לאזנייה
מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומריאנסקה לאזנייה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומחנה השמדה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
אסתר פרבשטין
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואסתר פרבשטין · ראה עוד »
אקציה
אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואקציה · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן מרקוס
הרב אהרן מרקוס (י"ב בשבט תר"ג, 1843, המבורג – ל' באדר א' תרע"ו, 1916, פרנקפורט) היה סופר, מחבר ספרים ובלשן, מראשוני התנועה הציונית בגליציה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואהרן מרקוס · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואוקראינה · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ואושוויץ · ראה עוד »
פרגוואי
הרפובליקה של פרגוואי (בספרדית: República del Paraguay) היא מדינה בדרום אמריקה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ופרגוואי · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ופוסק · ראה עוד »
פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וצ'רנוביץ · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וצרפת · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וקרקוב · ראה עוד »
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ושאלות ותשובות · ראה עוד »
תרמ"א
#הפניהה'תרמ"א.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרמ"א · ראה עוד »
תרס"א
#הפניה ה'תרס"א.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרס"א · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרע"ז · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרע"ח · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ה
#הפניה ה'תרפ"ה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרפ"ה · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותרצ"ד · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותש"ג · ראה עוד »
תשמ"ד
#הפניה ה'תשמ"ד.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותשמ"ד · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ולונדון · ראה עוד »
טרנוב
טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וטרנוב · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וטיש · ראה עוד »
זונדרקומנדו
עובדי כפייה של מבצע 1005, מחנה ינובסקה, 1943 זונדרקומנדו (בגרמנית: Sonderkommando – "יחידה מיוחדת"), ביטוי המתייחס ליחידות פעולה שונות תחת המשטר הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וזונדרקומנדו · ראה עוד »
חסידות סדיגורה
בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וחסידות סדיגורה · ראה עוד »
חסידות טריסק
חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וחסידות טריסק · ראה עוד »
חסידות בויאן
ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וחסידות בויאן · ראה עוד »
חסידות הוסיאטין
בית הרבה בהוסיאטין חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וחסידות הוסיאטין · ראה עוד »
חיים מיכאל דב ויסמנדל
הרב חיים מיכאל דוב בר וַיְסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 באוקטובר 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וחיים מיכאל דב ויסמנדל · ראה עוד »
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ובסתר רעם · ראה עוד »
בלז'ץ
מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ (בגרמנית: Vernichtungslager Belzec, בפולנית: Belżec) היה הראשון מבין מחנות ההשמדה הנאציים שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד".
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ובלז'ץ · ראה עוד »
בויאן
בויאן (באוקראינית: Бояни; ברומנית: Boian) הוא כפר באוקראינה המערבית, בסביבות העיירה סדיגורא שבמחוז צ'רנוביץ שבבוקובינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ובויאן · ראה עוד »
בין המלחמות
#הפניה בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ובין המלחמות · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ובית יעקב · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וביתר עילית · ראה עוד »
ג' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וג' באלול · ראה עוד »
דרכון
דרכון אמריקאי ביומטרי חותמות בדרכון דַּרְכּוֹן הוא תעודה ציבורית המונפקת על ידי מדינה או רשות אוטונומית עבור אזרחיה (ולפעמים גם עבור אלה שאינם אזרחיה), אשר משמשת בעת מעבר גבולות בין-מדינתיים.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ודרכון · ראה עוד »
הלל זיידמן
ד"ר הלל זיידמן (ז' בכסלו תרע"ה, 25 בנובמבר 1914 – ג' באלול תשנ"ה, 29 באוגוסט 1995), היה עסקן חרדי בפולין ובניו יורק, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן והלל זיידמן · ראה עוד »
הוסיאטין
הוסיאטין (באוקראינית: Гусятин), הנקראת גם גוסיאטין, היא עיר במחוז טרנופול, אשר בדרום-מערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן והוסיאטין · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ווינה · ראה עוד »
ויטל (מחנה ריכוז)
מחנה ויטל (Vittel) היה מחנה ריכוז ומעבר לאסירים מיוחסים, שהקימו הנאצים בעיר המרפא ויטל שבמחוז ווז', ליד נאנסי בצפון-מזרח צרפת.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וויטל (מחנה ריכוז) · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וכולל אברכים · ראה עוד »
י"ד באדר ב'
#הפניה י"ד באדר.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וי"ד באדר ב' · ראה עוד »
יצחק פרידמן (בויאן)
רבי יצחק פרידמן (פחד יצחק, ב' בתשרי תר"י, 18 בספטמבר 1849 – י"ז באדר תרע"ז, 11 במרץ 1917) היה אבי שושלת בויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ויצחק פרידמן (בויאן) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וירושלים · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל פרידמן מהוסיאטין
#הפניה ישראל פרידמן (הוסיאטין).
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וישראל פרידמן מהוסיאטין · ראה עוד »
ישראל שפיגל
ישראל שפיגל (ו' באלול ה'תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 – ו' באב ה'תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי, עורך "המודיע", עורך "דגלנו" ובעל מדור שבועי ב"יתד נאמן".
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וישראל שפיגל · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: משה פרידמן וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1881 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1901 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1918 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1921 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1923 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1925 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1933 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1940 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פרידמן ו1943 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_פרידמן
