תוכן עניינים
62 יחסים: מאיר וונדר, מסכת סוטה, משה פרידמן, משה צינוביץ, משולם ראטה, מלחמת העולם הראשונה, מונקאץ', מועצת גדולי התורה, אפרקסתא דעניא, אב בית דין, אגודת הרבנים, אהרן סורסקי, אוקראינה, אוקטובר, סדר טהרות, סוכה, פסיקת הלכה, פירוש הרמב"ן לתורה, קרולי, קלוז'-נאפוקה, קולומיאה, ראובן מרגליות, רב, שמואל ארנפלד (הנכד), שאלות ותשובות, שאול בראך, שלום מרדכי שבדרון, שולחן ערוך, תר"נ, תרע"ג, תרפ"ו, תרט"ו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לבוב, טרנוב, חסידות צ'ורטקוב, חסידות צאנז, ברית מילה, בוצ'אץ', גליציה, דוד משה פרידמן, דוד שפרבר (רב), דוד הלוי סגל, הרדמה מקומית, הרימאיליב, הלכה, הוצאה לאור, וינה, ... להרחיב מדד (12 יותר) »
- רבני יישובים
מאיר וונדר
מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומאיר וונדר
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומסכת סוטה
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומשה פרידמן
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומשה צינוביץ
משולם ראטה
הרב משולם ראטה (מבוטא: רט, י"ד באלול ה'תרל"ה, 14 בספטמבר 1875 – כ"ו בכסלו ה'תשכ"ג, 23 בדצמבר 1962) היה רב, דיין ופוסק הלכה באוקראינה, רומניה וישראל, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בעת קום מדינת ישראל, מחבר הספר "קול מבשר".
לִרְאוֹת מאיר אריק ומשולם ראטה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומלחמת העולם הראשונה
מונקאץ'
#הפניה מוקצ'בו.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומונקאץ'
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר אריק ומועצת גדולי התורה
אפרקסתא דעניא
#הפניה דוד שפרבר (רב).
לִרְאוֹת מאיר אריק ואפרקסתא דעניא
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת מאיר אריק ואב בית דין
אגודת הרבנים
אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (באנגלית: Union of Orthodox Rabbis; בראשי תיבות: UOR) היא ארגון אורתודוקסי-חרדי שפעל בצפון אמריקה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ואגודת הרבנים
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
לִרְאוֹת מאיר אריק ואהרן סורסקי
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
לִרְאוֹת מאיר אריק ואוקראינה
אוקטובר
אוקטובר (מלטינית October, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש ה־עשירי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מאיר אריק ואוקטובר
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת מאיר אריק וסדר טהרות
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
לִרְאוֹת מאיר אריק וסוכה
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
לִרְאוֹת מאיר אריק ופסיקת הלכה
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
לִרְאוֹת מאיר אריק ופירוש הרמב"ן לתורה
קרולי
#הפניה קאריי.
לִרְאוֹת מאיר אריק וקרולי
קלוז'-נאפוקה
קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.
לִרְאוֹת מאיר אריק וקלוז'-נאפוקה
קולומיאה
קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.
לִרְאוֹת מאיר אריק וקולומיאה
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
לִרְאוֹת מאיר אריק וראובן מרגליות
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת מאיר אריק ורב
שמואל ארנפלד (הנכד)
הרב שמואל ארנפלד (ביידיש: עהרענפעלד, "הרב ממטרסדורף"; תרנ"א – ז' בסיוון תש"מ) היה רב העיר מטרסדורף באוסטריה, ראש ישיבת חתן סופר בניו יורק, מקים ורב שכונת קריית מטרסדורף בירושלים.
לִרְאוֹת מאיר אריק ושמואל ארנפלד (הנכד)
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ושאלות ותשובות
שאול בראך
הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה – כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 – 5 בפברואר 1940) היה פוסק הונגרי-צ'כוסלובקי, אב בית דין מאגנדורף, קרולי וקאשוי.
לִרְאוֹת מאיר אריק ושאול בראך
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ושלום מרדכי שבדרון
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת מאיר אריק ושולחן ערוך
תר"נ
#הפניה ה'תר"ן.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותר"נ
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותרע"ג
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותרפ"ו
תרט"ו
#הפניה ה'תרט"ו.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותרט"ו
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ותלמוד ירושלמי
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת מאיר אריק ולבוב
טרנוב
טרנוב (בפולנית: Tarnów; יידיש: טארנא כשקיימת גם הצורה טארנע) היא עיר בדרום מזרח פולין, בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת מאיר אריק וטרנוב
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאיר אריק וחסידות צ'ורטקוב
חסידות צאנז
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
לִרְאוֹת מאיר אריק וחסידות צאנז
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
לִרְאוֹת מאיר אריק וברית מילה
בוצ'אץ'
בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.
לִרְאוֹת מאיר אריק ובוצ'אץ'
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת מאיר אריק וגליציה
דוד משה פרידמן
קבר הרבי מצ'ורטקוב הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין (נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרון מצ'רנוביל.
לִרְאוֹת מאיר אריק ודוד משה פרידמן
דוד שפרבר (רב)
רבי דוד שפרבר (המכונה הגאון מבראשוב; י"ד באדר ב' תרל"ה, 21 במרץ 1875 - כ"ה באדר ב' תשכ"ב, 31 במרץ 1962) היה מגדולי הפוסקים ביהדות רומניה לפני השואה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב בית דין בקהילת בראשוב, מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר אריק ודוד שפרבר (רב)
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת מאיר אריק ודוד הלוי סגל
הרדמה מקומית
#הפניה הרדמה#הרדמה מקומית.
לִרְאוֹת מאיר אריק והרדמה מקומית
הרימאיליב
הרימאיליב (באוקראינית: Гримайлiв; בפולנית: Grzymałów; ביידיש: רימאלאוו) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת מאיר אריק והרימאיליב
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת מאיר אריק והלכה
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
לִרְאוֹת מאיר אריק והוצאה לאור
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת מאיר אריק ווינה
יאזלובייץ
יאזלובייץ (באוקראינית: Язловець; בפולנית: Jazłowiec) היא עיירה קטנה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, כ-16 ק"מ דרומית לבוצ'אץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויאזלובייץ
יעקב ווידנפלד
#הפניה יעקב ויידנפלד.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויעקב ווידנפלד
יצחק גליקמן
הרב יצחק גליקמן (1903–1995) היה רב, פוסק, מחבר ואב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בית הדין עסק בעיקר בהתרת עגונות. לאחר עלייתו ארצה היה ראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית של העיר חולון ולאחר מכן ראש מחלקת הנישואין וטהרת המשפחה.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויצחק גליקמן
יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה – ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויקותיאל יהודה הלברשטאם
ישראל מצ'ורטקוב
#הפניה ישראל פרידמן (צ'ורטקוב).
לִרְאוֹת מאיר אריק וישראל מצ'ורטקוב
יששכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
לִרְאוֹת מאיר אריק ויששכר דב רוקח (הזקן)
יחיאל מיכל הולנדר
הרב יחיאל מיכל הכהן הולנדר (ה'תרס"ח או ה'תר"ע, 1908 / 1910 בערך - כ"ו בסיון ה'תש"ב, 11 ביוני 1942) היה רב בטרנוב שבגליציה, מחבר שו"ת "אמרי כהן".
לִרְאוֹת מאיר אריק ויחיאל מיכל הולנדר
יהושע מנחם אהרנברג
הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויהושע מנחם אהרנברג
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויהודה מאיר שפירא
יהודה הורוויץ מדז'יקוב
#הפניה יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
לִרְאוֹת מאיר אריק ויהודה הורוויץ מדז'יקוב
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת מאיר אריק ו1912
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
לִרְאוֹת מאיר אריק ו1922
ראה גם
רבני יישובים
- אברהם הלל
- איגנץ ציגלר
- אפרים קרליבך
- אריאל בראלי
- ברכיה מניקולא
- דב בר מייזלש
- דוד אופנהיים
- דוד משאש
- דוד פארדו
- השיל מקראקא
- חיים ברלין
- יהושע הירשהורן
- יום-טוב ליפמן הלר
- יונתן בנימין מרקוביץ'
- יונתן שטייף
- יוסף חיים זוננפלד
- יוסף צבי דינר
- יחיא קאפח
- יעקב יוסף (חריף)
- יעקב צבי מקלנבורג
- יצחק אבולעפיה (פני יצחק)
- יצחק לומברוזו
- ישראל אנטון צולי
- מאיר אריק
- מלבי"ם
- משה מינץ
- נתן נטע שפירא
- סידי פרג' חלימי
- צבי קורץ
- רנה גוטמן
- רפאל אייפרס
- שלמה אליעזר אלפנדרי
- שמעון יעקב גליקסברג
- שמעון סופר (מכתב סופר)