גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מסכת שבת, מץ, מרא דאתרא, מרקיזות באדן, מגן אברהם, מודיעין עילית, אברהם ברודא, אורח חיים (שולחן ערוך), סדר מועד, סדר נשים, פראג, פרנקפורט, פיורדא, צ'כיה, קארלסרוהה, קרלסרוהה, רא"ש, ראש ישיבה, ש"ס וילנא, שאלות ותשובות, שם הגדולים, שלמה זלמן עמריך, שולחן ערוך, תקכ"ט, ל' בניסן, חיים יוסף דוד אזולאי, באדן-וירטמברג, בוהמיה, גרמניה, דפוס סלאוויטא, ה'תמ"ז, ה'תע"ג, ה'תע"ד, ה'תקכ"ט, האנציקלופדיה העברית, הרא"ש, יעקב וייל, ידידיה טיאה וייל, יהדות אורתודוקסית, יהדות גרמניה, 1687, 1692, 1697, 1744, 1745, 1750, 1769, 7 במאי.
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומסכת שבת · ראה עוד »
מץ
נהר מוזל בPont-à-Mousson מץ (Metz; בגרמנית מבטאים: מֶץ; בצרפתית: מבטאים; נכתב לעיתים בעברית מיץ) היא עיר בצפון־מזרח צרפת במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט, עד הרפורמה המנהלית של שנת 2015 הייתה מץ עיר הבירה של חבל לורן.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומץ · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרקיזות באדן
מרקיזות באדן הייתה מדינה שהתקיימה בדרום-מערב גרמניה בין השנים 1112–1803, ולאחר מכן שודרגה למעמד של נסיך בוחר (נסיכות הבוחר מבאדן), ומאוחר יותר למעמד של דוכסות גדולה (הדוכסות הגדולה של באדן), שהתקיימה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומרקיזות באדן · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומגן אברהם · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ומודיעין עילית · ראה עוד »
אברהם ברודא
רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 – ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ואברהם ברודא · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וסדר נשים · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ופראג · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ופרנקפורט · ראה עוד »
פיורדא
#הפניה פירט (עיר).
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ופיורדא · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וצ'כיה · ראה עוד »
קארלסרוהה
#הפניה קרלסרוהה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וקארלסרוהה · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וקרלסרוהה · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ורא"ש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וראש ישיבה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וש"ס וילנא · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ושם הגדולים · ראה עוד »
שלמה זלמן עמריך
רבי שלמה זלמן עמריך (תע"ד, 1714, וינה - כ"ה בסיוון ה'תקנ"ד, 23 ביוני 1794, פראג) דיין בפראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה", וראש בית הדין בעיר לאחר פטירתו.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ושלמה זלמן עמריך · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ושולחן ערוך · ראה עוד »
תקכ"ט
#הפניה ה'תקכ"ט.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ותקכ"ט · ראה עוד »
ל' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ול' בניסן · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
באדן-וירטמברג
טיבינגן חלוקת באדן-וירטמברג לשלוש מדינות בין 1945 ל-1952 היידלברג אולם חלוקת המושבים בלנדטאג של באדן-וירטמברג ב-2006 המינסטר של אולם - הכנסייה נבנתה במקור ככנסייה קתולית אך עם הרפורמציה הפכה להיות פרוטסטנטית באדן-וירטמברג (בגרמנית: Baden-Württemberg) היא אחת מ-16 המדינות בפדרציית גרמניה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ובאדן-וירטמברג · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ובוהמיה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וגרמניה · ראה עוד »
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »
ה'תמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וה'תמ"ז · ראה עוד »
ה'תע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וה'תע"ג · ראה עוד »
ה'תע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וה'תע"ד · ראה עוד »
ה'תקכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וה'תקכ"ט · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל והרא"ש · ראה עוד »
יעקב וייל
רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ויעקב וייל · ראה עוד »
ידידיה טיאה וייל
רבי ידידיה טיאה וייל - תחריט נחושת מהמאה ה-18 רבי ידידיה טיאה וַיְיל (בגרמנית: Tia Weil; י' בתשרי ה'תפ"ב, 30 בספטמבר 1721 – י"ז בתשרי ה'תקס"ו, 10 באוקטובר 1805) היה רב העיר קרלסרוהה, בנו של "הקרבן נתנאל", ותלמידו של הרב יהונתן אייבשיץ.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל וידידיה טיאה וייל · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ויהדות גרמניה · ראה עוד »
1687
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1687 · ראה עוד »
1692
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1692 · ראה עוד »
1697
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1697 · ראה עוד »
1744
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1744 · ראה עוד »
1745
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1745 · ראה עוד »
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1750 · ראה עוד »
1769
נולד נפוליון בונפרטה.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו1769 · ראה עוד »
7 במאי
7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נתנאל וייל ו7 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נתנאל_וייל
