גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
103 יחסים: מאיר דיזנגוף, מנחם אוסישקין, מסיבת רחוב, מרדכי, משאית, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחאה, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מוספית, מוזיאון ארץ ישראל, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, מיצג, אצבע משולשת, ארמית, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אברהם אלדמע, אברהם שלונסקי, אדולף היטלר, אירופה, ספסרות, סוס, ענת הלמן, עלייה לארץ ישראל, עונג שבת (אגודה), עיריית תל אביב, פורים, צנזורה, צלב קרס, קרן קיימת לישראל, קרנבל, קו קלוקס קלאן, קונסוליה, רחוב אלנבי, רחוב אבן גבירול, רחוב הרצל (תל אביב), רבא, שאול טשרניחובסקי, שנות ה-30 של המאה ה-20, שחור-לבן, שבטי ישראל, שושן פורים, שכרות, תמה, תעמולה, תל אביב הקטנה, תזמורת, תהלוכה, ..., לשוננו לעם, חזקי שוהם, חבר'ה טראסק, חומר נפץ, חולון, חיפה, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן, ברוך אגדתי, גמאל עבד אל נאצר, גדוד מגני השפה, דן אלמגור, דביר (הוצאת ספרים), המן האגגי, המנדט הבריטי, המנורה, המרד הערבי הגדול, האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, האקדמיה ללשון העברית, הנציב העליון, הנגב, הצהרת בלפור, הר הצופים, הרצליה, הלחם, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדר הכרמל, הומופון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, הכרזת העצמאות, היישוב, יעקב גרוס, יצחק דב ברקוביץ, ירושלים, ישראל, יהושע חנקין, יומני כרמל, יום-טוב לוינסקי, יוונית עתיקה, 1912, 1927, 1928, 1929, 1932, 1933, 1934, 1935, 1936, 1955, 1956, 1965, 2014. להרחיב מדד (53 יותר) »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מסיבת רחוב
וויסקונסין, ארצות הברית, 2007 מסיבת אוזניות בתל אביב מסיבת רחוב היא מסיבה או אירוע-חוצות המוני, המתקיימים ברחוב.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומסיבת רחוב · ראה עוד »
מרדכי
#הפניה מרדכי היהודי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומרדכי · ראה עוד »
משאית
משאיות משאית סמי-טריילר כבדה מדגם פיטרבילט 389. על הנגרר השטוח מונח טרוליבוס. משאית היא כלי תחבורה כבד המשמש להובלת סחורות וציוד.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומשאית · ראה עוד »
מתחם אוגוסטה ויקטוריה
חזית אוגוסטה ויקטוריה 2002 מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה בירושלים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומתחם אוגוסטה ויקטוריה · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחאה
מחאה היא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה, לרוב באופן פומבי, מופגן ומתוקשר כדי להשיג כמה שיותר מודעות לנושא, במיוחד אם מדובר בפעולה המסבה עוול עבור כמות גדולה של אנשים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומחאה · ראה עוד »
מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומוספית · ראה עוד »
מוזיאון ארץ ישראל
סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר הנמצא בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבמדרשת בן-גוריון המתמקד בלימודי ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות · ראה עוד »
מיצג
מיצג של שני אנשים חיים העומדים ללא תנועה בגני היובל, לונדון, נובמבר 2004 מיצג הוא מופע המשלב מדיה שונות מתחום אמנות הבמה, כגון תיאטרון ומחול, לבין תחומים באמנות החזותית כגון פיסול, קולנוע וכו'.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ומיצג · ראה עוד »
אצבע משולשת
אצבע משולשת מגיש הבייסבול אולד הוס מסמן אצבע משולשת לצלם (שורה אחרונה, השמאלי הקיצוני), 1886. זהו התצלום הידוע הראשון של התנועה. אצבע משולשת (לשון נקייה לתנועה, הידועה יותר בציבור בתור "לעשות זין") היא מחווה גופנית המביעה זלזול והתגרות, לעיתים בעלת אופי מיני, באמצעות האצבעות.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ואצבע משולשת · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וארמית · ראה עוד »
ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »
אברהם אלדמע
גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ואברהם אלדמע · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: עדלאידע ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אדולף היטלר
אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, ומנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ואדולף היטלר · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ואירופה · ראה עוד »
ספסרות
ספסר כרטיסים וונקובר המציין כי הספסרים מרמים את הפסטיבל, ומבקש לא לקנות מהם כרטיסים ספסרות היא רכישת טובין בתנאי היצע וביקוש התחלתיים במחיר רגיל, מתוך תקווה כי כאשר יפחת ההיצע, יעלה המחיר, והספסר יוכל למכור את הטובין לאנשים הרוצים בהם במחיר גבוה בהרבה מזה שבו נרכשו.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וספסרות · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וסוס · ראה עוד »
ענת הלמן
ענת הלמן היא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל והמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וענת הלמן · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עונג שבת (אגודה)
עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: עדלאידע ופורים · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וצנזורה · ראה עוד »
צלב קרס
סווסטיקה על פי המסורת ההינדיתסווסטיקה כחלק ממערך העיטורים ברצפת הפסיפס בבית המרחץ הרומי בבית שאן צלב הקרס או סווסטיקה (בסנסקריט: स्वस्तिक; בכתיב לטיני: svástika; בתו מחשב: 卐 או 卍) הוא צלב שווה-זרועות, שארבע זרועותיו מעוקלות בזוויות ישרות הפונות לכיוון השעון או נגדו.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וצלב קרס · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרנבל
קרנבל בסלובניה קרנבל בוולפך, גרמניה קרנבל בקולומביה קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וקרנבל · ראה עוד »
קו קלוקס קלאן
קוּ קְלוּקְס קְלָאן (באנגלית: Ku Klux Klan) הוא שמם הכולל של מספר ארגוני טרור גזעניים בארצות הברית, אשר דוגלים בעליונות לבנה, גזענות ושנאה למיעוטים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וקו קלוקס קלאן · ראה עוד »
קונסוליה
הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".
חָדָשׁ!!: עדלאידע וקונסוליה · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רחוב אבן גבירול
רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה) רחוב אבן גבירול הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ורחוב אבן גבירול · ראה עוד »
רחוב הרצל (תל אביב)
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ורבא · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שחור-לבן
תמונה מהסרט השחור-לבן "הנער", 1921 צילום שחור-לבן הוא מונח המשמש בעיקר בתחום הקולנוע והצילום לתיאור צורות שונות של טכנולוגיה חזותית.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושחור-לבן · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושבטי ישראל · ראה עוד »
שושן פורים
#הפניה פורים#פרזים ומוקפים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושושן פורים · ראה עוד »
שכרות
פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ושכרות · ראה עוד »
תמה
תֵּמָה (בלטינית: Thema; מיוונית עתיקה: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") או נושא היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה אמנותית (בספרות, אמנות פלסטית, מוזיקה, אדריכלות וכיוצא בזה) או מוסר השכל הנמצא בבסיסה של אותה יצירה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ותמה · ראה עוד »
תעמולה
כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ותעמולה · ראה עוד »
תל אביב הקטנה
שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ותל אביב הקטנה · ראה עוד »
תזמורת
התזמורת הפילהרמונית של חליסקו (מקסיקו) תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ותזמורת · ראה עוד »
תהלוכה
הבמה הצפה הזוכה במסגרת "מצעד הפרח" בהולנד בשנת 2002 קבוצת צועדים במצעד החיים במרץ 2000 תהלוכה או מצעד היא הליכה מאורגנת של המון למטרות חגיגה או הפגנה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ותהלוכה · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: עדלאידע ולשוננו לעם · ראה עוד »
חזקי שוהם
חזקי שוהם (נולד בשנת 1975) הוא היסטוריון, סוציולוג וחוקר תרבות ישראלי, פרופסור חבר בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, מנהל-שותף של המרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטה זו, ועמית מחקר במכון הרטמן.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחזקי שוהם · ראה עוד »
חבר'ה טראסק
אלכסנדר וציפורה זייד (במרכז) אלכסנדר פן (שוכב משמאל), 1931 חבר'ה טראסק 1925 חֶבְרֶ'ה טְרַאסְק הייתה קבוצה שנוסדה בתל אביב ב-1917 והמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחבר'ה טראסק · ראה עוד »
חומר נפץ
חומר נפץ הוא חומר המסוגל לעבור תהליך אקסותרמי מהיר המלווה בשחרור אנרגיה רבה ויוצר אפקט של פיצוץ.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחומר נפץ · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחולון · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחיפה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וחיים ויצמן · ראה עוד »
ברוך אגדתי
ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 – 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וברוך אגדתי · ראה עוד »
גמאל עבד אל נאצר
נאצר בשנת 1931 נאצר בשנת 1937, עת שלמד משפטים נאצר (ראשון משמאל) בכיס פלוג'ה, עומדים ליד כלי נשק שנלקחו מלוחמי הפלמ"ח גמאל עבד אל נאצר (בערבית: جمال عبد الناصر, על פי ההגייה המצרית: גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר; 15 בינואר 1918 – 28 בספטמבר 1970) היה נשיא מצרים משנת 1954 ועד מותו בשנת 1970, לאומן ערבי והבולט שבמנהיגי מדינות ערב במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וגמאל עבד אל נאצר · ראה עוד »
גדוד מגני השפה
#הפניה גדוד מגיני השפה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וגדוד מגני השפה · ראה עוד »
דן אלמגור
מימין לשמאל: דני קרוון, אליהו הכהן ודן אלמגור, 2011 דן אלמגור (נולד ב-13 ביולי 1935) הוא מחזאי, פזמונאי, פובליציסט, עיתונאי, סופר, מתרגם, חוקר ספרות ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ודן אלמגור · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והמן האגגי · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והמנורה · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
#הפניה המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והאקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והנציב העליון · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והנגב · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והצהרת בלפור · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והר הצופים · ראה עוד »
הרצליה
הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והרצליה · ראה עוד »
הלחם
#הפניה הלחם בסיסים.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והלחם · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הדר הכרמל
הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והדר הכרמל · ראה עוד »
הומופון
הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".
חָדָשׁ!!: עדלאידע והומופון · ראה עוד »
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה פועלת במסגרת אוניברסיטת חיפה ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי עיון.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והכרזת העצמאות · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עדלאידע והיישוב · ראה עוד »
יעקב גרוס
יעקב גרוס (16 באפריל 1949 - 15 בפברואר 2017) היה במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויעקב גרוס · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: עדלאידע וישראל · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויהושע חנקין · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויומני כרמל · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ויוונית עתיקה · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1912 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1927 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1928 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1929 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1934 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1936 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1955 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1956 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו1965 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: עדלאידע ו2014 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עדלאידע
