גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
126 יחסים: מאיר אבן גבאי, מנהג (יהדות), מסכת פסחים, מסכת שבת, מסכת ברכות, מערב אירופה, מרדכי יפה, מרים הנביאה, משנה ברורה, משלי, משה, מזמור שיר ליום השבת, מזמור תהילים, מזון, מחזור ויטרי, ארבעה טורים, ארון הברית, אשרי יושבי ביתך, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, נשמת כל חי, נחמיה, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח פרס, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, נוסח רומניא, נוסח תימן, נוסח בלדי, נוסח הספרדים, ספר המנהיג, ספרא דצניעותא, סטרא אחרא, סדר עמרם גאון, סדר עולם רבה, סדר רב עמרם גאון, עניית אמן (הלכה), ערב יום כיפור, פני יהושע, פניני הלכה, פסח, פסוק, צונץ, ציצית, קריאת שמע, קריאת ההלל, קריעת ים סוף, ..., קבלת שבת, קבלה, קורבן תודה, קורבן התמיד, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, רס"ג, רש"י, רבי שמלאי, רבי יוסי, שמות, שתילי זיתים, שלמה אבן גבירול, שבת, שולחן ערוך, שירת מרים, שירת הים, שיבולי הלקט, תנ"ך, תנאים, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילה, תפילה בציבור, תקופת הסבוראים, תשעה באב, תשובות הגאונים, תלמוד בבלי, תלמוד הירושלמי, תהילים, תהילים קמ"ה, תורה, תכלאל, למנצח בנגינות, ליל הסדר, ליטורגיה, חמץ, חנוכה, חז"ל, חזרת הש"ץ, חג, ברוך שאמר, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת השיר, בית המקדש, בית המקדש הראשון, גאונים, גאורגיה, דאורייתא, דברי הימים, דברים, דוד, דוד משרקי, דוד אבודרהם, דוד בן יהודה החסיד, ה'תקמ"א, המאה ה-10, האדרת והאמונה, הרוקח, הללויה, הגאון מווילנה, הגאונים, הגר"א, כנסת הגדולה, יצחק משה אלבוגן, ירושלים, ישראל דנדרוביץ, ישתבח, יהדות אשכנז, יום, יום הכיפורים, יוסף ג'יקטיליה, יוצר אור, 7 (מספר), 825. להרחיב מדד (76 יותר) »
מאיר אבן גבאי
רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומסכת ברכות · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומערב אירופה · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומרדכי יפה · ראה עוד »
מרים הנביאה
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומרים הנביאה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומשנה ברורה · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומשלי · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומשה · ראה עוד »
מזמור שיר ליום השבת
#הפניה תהילים צ"ב.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומזמור שיר ליום השבת · ראה עוד »
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומזמור תהילים · ראה עוד »
מזון
מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומזון · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ומחזור ויטרי · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וארבעה טורים · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וארון הברית · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ואליעזר מלמד · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונשמת כל חי · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונחמיה · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח פרס
נוסח פרס הוא נוסח תפילה שבו נהגו להתפלל בעבר יהודי פרס ובוכרה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח פרס · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח רומניא · ראה עוד »
נוסח תימן
#הפניה תכלאל.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח תימן · ראה עוד »
נוסח בלדי
#הפניה תכלאל#נוסח בלדי קטגוריה:יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח בלדי · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ספר המנהיג
ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וספר המנהיג · ראה עוד »
ספרא דצניעותא
סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וספרא דצניעותא · ראה עוד »
סטרא אחרא
סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסטרא אחרא · ראה עוד »
סדר עמרם גאון
#הפניה סדר רב עמרם גאון.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסדר עמרם גאון · ראה עוד »
סדר עולם רבה
#הפניה סדר עולם.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסדר עולם רבה · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
עניית אמן (הלכה)
עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ועניית אמן (הלכה) · ראה עוד »
ערב יום כיפור
#הפניה ערב יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וערב יום כיפור · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופני יהושע · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופסח · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ופסוק · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וצונץ · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וציצית · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקריאת ההלל · ראה עוד »
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקריעת ים סוף · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקבלת שבת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקבלה · ראה עוד »
קורבן תודה
קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקורבן תודה · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וקורבן התמיד · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וראשונים · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורש"י · ראה עוד »
רבי שמלאי
רבי שמלאי היה אמורא מן הדור השני (205 - 260 לספירה בקירוב), דרשן, מחשובי בעלי האגדה בתלמוד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורבי שמלאי · ראה עוד »
רבי יוסי
הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ורבי יוסי · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושמות · ראה עוד »
שתילי זיתים
שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושתילי זיתים · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושולחן ערוך · ראה עוד »
שירת מרים
שירת מרים מתוך ספר תהלים בולגרי מהמאה ה-14. שירת מרים, ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו. שירת מרים היא הפסוק מתוך שירת הים שמסופר ששרה מרים הנביאה עם בנות ישראל כשניגנו ורקדו לאחר קריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושירת מרים · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושירת הים · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותנאים · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילה · ראה עוד »
תפילה בציבור
#הפניה מניין#מצוות המצריכות מניין.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותפילה בציבור · ראה עוד »
תקופת הסבוראים
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותקופת הסבוראים · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותשעה באב · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד הירושלמי
#הפניה תלמוד ירושלמי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים · ראה עוד »
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותהילים קמ"ה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותורה · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ותכלאל · ראה עוד »
למנצח בנגינות
#הפניה תהילים ס"ז.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ולמנצח בנגינות · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וליל הסדר · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וליטורגיה · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחמץ · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחנוכה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחז"ל · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וחג · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברוך שאמר · ראה עוד »
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וברכת השיר · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וגאונים · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וגאורגיה · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודאורייתא · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודברי הימים · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודברים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודוד · ראה עוד »
דוד משרקי
מארי דוד בן שלמה משרקי (לעיתים: מזרחי, מכונה גם: מהרד"ם) (ה'תנ"ו – י"ד בתמוז ה'תק"ל; 1696 – 7 ביולי 1770), היה פוסק תימני, ומחבר הספר שתילי זיתים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודוד משרקי · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודוד אבודרהם · ראה עוד »
דוד בן יהודה החסיד
רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ודוד בן יהודה החסיד · ראה עוד »
ה'תקמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וה'תקמ"א · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והמאה ה-10 · ראה עוד »
האדרת והאמונה
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והאדרת והאמונה · ראה עוד »
הרוקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והרוקח · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והללויה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והגאונים · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא והגר"א · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וכנסת הגדולה · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וירושלים · ראה עוד »
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא וישתבח · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויום · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף ג'יקטיליה
רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »
יוצר אור
#הפניה ברכות קריאת שמע.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ויוצר אור · ראה עוד »
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ו7 (מספר) · ראה עוד »
825
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסוקי דזמרא ו825 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסוקי_דזמרא
