תוכן עניינים
53 יחסים: מאיר מאזוז, מילונאות, א, אלפבית פונטי בינלאומי, אלופון, אברהם משה לונץ, אברהם אבן-שושן, אהרן מאיר מזי"א, ס, סידור, ע, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, פונמה, ק, קריין חדשות, קום מדינת ישראל, קול ישראל, ש, שווא, ת, תנועה הומופונית, תפילה (יהדות), לשוננו לעם, ט, ח, ח.ל. זוטא, ב, ברית עברית עולמית, בית כנסת, דגש קל, דוד ילין, ה, האקדמיה ללשון העברית, העשור הראשון של המאה ה-21, הגייה, ו, ועד הלשון העברית, כ, כתב, כתב עת, ישיבת כסא רחמים, יהדות מצרים, יהדות מרוקו, יהדות סוריה, יהדות תוניסיה, יהדות תימן, ... להרחיב מדד (3 יותר) »
מאיר מאזוז
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ומאיר מאזוז
מילונאות
מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ומילונאות
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וא
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ואלפבית פונטי בינלאומי
אלופון
בפונולוגיה, אָלוֹפוֹן (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גוֹן הֶגְיָן) הוא אחד ממספר צלילי-דיבור אפשריים שמשמשים להגיית פונמה אחת בשפה מסוימת.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ואלופון
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ואברהם משה לונץ
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ואברהם אבן-שושן
אהרן מאיר מזי"א
אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ואהרן מאיר מזי"א
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וס
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וסידור
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וע
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וערבית
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ועברית מקראית
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ועברית ישראלית
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ועיצור
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ופונמה
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וק
קריין חדשות
#הפניה קריין.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וקריין חדשות
קום מדינת ישראל
#הפניה הכרזת העצמאות.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וקום מדינת ישראל
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וקול ישראל
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וש
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ושווא
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ות
תנועה הומופונית
תְּנוּעָה הוֹמוֹפוֹנִית (מיוונית: חד-קולי) בעברית, הִנָה תנועה שוות צליל לתנועה אחרת, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ותנועה הומופונית
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ותפילה (יהדות)
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ולשוננו לעם
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וט
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וח
ח.ל. זוטא
#הפניה חיים אריה זוטא.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וח.ל. זוטא
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וב
ברית עברית עולמית
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וברית עברית עולמית
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ובית כנסת
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ודגש קל
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ודוד ילין
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וה
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני והאקדמיה ללשון העברית
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני והעשור הראשון של המאה ה-21
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני והגייה
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וו
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וועד הלשון העברית
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וכ
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וכתב
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וכתב עת
ישיבת כסא רחמים
250px ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני וישיבת כסא רחמים
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות מצרים
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות מרוקו
יהדות סוריה
תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות סוריה
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות תוניסיה
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות תימן
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויהדות בבל
יוסף מיוחס
יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויוסף מיוחס
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת עיצור הומופוני ויוונית