גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
106 יחסים: ממצא ארכאולוגי, מאה שערים, מאורעות 1929, מנליק השני, מנזר, מרדכי בן הלל הכהן, משפחת נשאשיבי, מזבח העולה, מינה ויצמן, מיסיון, אנגליה, ארתור רופין, ארכאולוג, אריה פייגנבאום, אריה לייב שמעוני-מקלר, אריה בעהם, אריה גולדברג, אתיופיה, אליעזר בן-יהודה, אבן ירושלמית, אדריכל, אדריכלות, איתמר בן-אב"י, איטליה, נצרות, נצרות אוריינטלית, נצרות פרוטסטנטית, נחום גוטמן, נורווגיה, ספרד, ערבית, עברית, עיריית ירושלים, פרושים (היישוב הישן), קונרד שיק, קידאנה מהרת, ראס מקונן, ראע'ב נשאשיבי, רחוב הנביאים, רחוב יפו, שמות רחובות בישראל, שער שכם, שפות שמיות, שלמה, שחפת, שוודיה, תנועת המזרחי, תהלים, תורה עם דרך ארץ, טיטו בטול, ..., ז'נבה, זנות, חבר הלאומים, חבש, חובבי ציון, חילול הקודש, חיים ויצמן, בניטו מוסוליני, בית המדרש העברי למורים, בית הספר תחכמוני (ירושלים), דנה ויס, דוד קרויאנקר, דוד ילין, דיר אל סולטאן, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה החמישית, המנדט הבריטי, המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, האימפריה העות'מאנית, העיר העתיקה, הר ציון, הגימנסיה העברית רחביה, ההגנה, הוצאת כתר, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, כנסיית הקבר, כנסייה עגולה, כיכר הדוידקה, יעקב אורלנד, יצחק רבין, ירושלים, ירושלים, שער החבשים, יד בן צבי, יהדות חרדית, יהודה עמיחי, יוסף זריצקי, יוהנס הרביעי, 1822, 1878, 1882, 1884, 1889, 1893, 1902, 1907, 1914, 1917, 1922, 1928, 1929, 1930, 1936, 1941, 1951. להרחיב מדד (56 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומאה שערים · ראה עוד »
מאורעות 1929
#הפניה מאורעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומאורעות 1929 · ראה עוד »
מנליק השני
#הפניה מנליק השני, קיסר אתיופיה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומנליק השני · ראה עוד »
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומנזר · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
משפחת נשאשיבי
על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומזבח העולה · ראה עוד »
מינה ויצמן
מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומינה ויצמן · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ומיסיון · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואנגליה · ראה עוד »
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וארתור רופין · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וארכאולוג · ראה עוד »
אריה פייגנבאום
ד"ר אריה פייגנבאום אריה פייגנבאום (19 באוגוסט 1885 - 20 בפברואר 1981), היה מראשוני רופאי העיניים בארץ ישראל, ממייסדי אגודת רופאים מדברי עברית, מנהל "בית חולי עיניים העברי" ומחלקת עיניים בבית החולים רוטשילד-הדסה, מייסד ומנהל מרפאות העיניים בהדסה, פרופסור לאופתלמולוגיה והדקאן הראשון של הפרה-פקולטה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואריה פייגנבאום · ראה עוד »
אריה לייב שמעוני-מקלר
ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר אריה לייב שמעוני-מקלר (1872–1949) היה מראשוני רופאי העיניים ואף אוזן גרון במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואריה לייב שמעוני-מקלר · ראה עוד »
אריה בעהם
ד"ר אריה בעהם חיים ויצמן (במרכז), אריה בעהם (בשורה התחתונה, ראשון משמאל) ומנהיגים ציוניים נוספים בחרקוב, 1902 אריה בעהם, (Arieh Beham) (כ"ח באדר תרל"ז, 13 במרץ 1877, סולוקי, האימפריה הרוסית – כ"ב באייר תש"א, 19 במאי 1941, תל אביב) היה רופא, פעיל ציוני, מאבות הבקטריולוגיה, הסרולוגיה והאימונולוגיה בארץ ישראל, מייסד מכון פסטר (ירושלים) ע"ש לואי פסטר בישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואריה בעהם · ראה עוד »
אריה גולדברג
אריה (ליאון) גולדברג (19 במאי 1887 – יוני 1954) היה הבקטריולוג הראשון בארץ ישראל, מנהל המחלקה הבקטריולוגית בתחנת הבריאות העברית, בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואריה גולדברג · ראה עוד »
אתיופיה
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואתיופיה · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אבן ירושלמית
296x296 פיקסלים חזית אבן ירושלמית על מלון ענבל בירושלים אבן ירושלמית הוא הכינוי לאבן המקומית המשמשת אבן לבנייה בירושלים ובסביבתה, שהיא בעיקר אבן גיר אאוליטי, או גיר דולימיטי, שמקורה במחצבות באזור הרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואבן ירושלמית · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואדריכלות · ראה עוד »
איתמר בן-אב"י
איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ואיטליה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ונצרות · ראה עוד »
נצרות אוריינטלית
#הפניה נצרות אוריינטלית אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ונצרות אוריינטלית · ראה עוד »
נצרות פרוטסטנטית
הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ונחום גוטמן · ראה עוד »
נורווגיה
פארק הלאומי פלוגפונה אתרי מורשת עולמית. ממוזער נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005 הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו נורווגיה (נקראת רשמית ממלכת נורווגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ונורווגיה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וספרד · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ועברית · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »
קונרד שיק
קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וקונרד שיק · ראה עוד »
קידאנה מהרת
קִידָאנֵה מִהְרַת (בכתב געז: ኪዳነ ምሕረት; בעברית: ברית הרחמים) היא כנסייה עגולה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הנמצאת במתחם סגור ברחוב אתיופיה 10 בירושלים יחד עם מנזר דֶבְּרַה גֶנֶת (מנזר גן העדן; בכתב געז: ደብረ ገነት).
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וקידאנה מהרת · ראה עוד »
ראס מקונן
#הפניה מקונן וולדה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וראס מקונן · ראה עוד »
ראע'ב נשאשיבי
ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »
רחוב הנביאים
רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ורחוב הנביאים · ראה עוד »
רחוב יפו
רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ורחוב יפו · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושער שכם · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושפות שמיות · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושלמה · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושחפת · ראה עוד »
שוודיה
שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ושוודיה · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ותהלים · ראה עוד »
תורה עם דרך ארץ
#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »
טיטו בטול
#הפניה טאיתו בטול.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וטיטו בטול · ראה עוד »
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וז'נבה · ראה עוד »
זנות
זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וזנות · ראה עוד »
חבר הלאומים
חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וחבר הלאומים · ראה עוד »
חבש
חבש באתיופיה חבש (בגעז: ሐበሻ) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי בצפון-מזרח קרן אפריקה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וחבש · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וחובבי ציון · ראה עוד »
חילול הקודש
סקילת הדמות המקראית בן אישה ישראלית בשל ברכת השם חילול הקודש הוא מעשה של הבעת זלזול או חוסר כבוד כלפי אלוהים או כלפי דברים אחרים שקדושים בעיני בני דתות מסוימות.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וחילול הקודש · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וחיים ויצמן · ראה עוד »
בניטו מוסוליני
בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליני (באיטלקית: Benito Amilcare Andrea Mussolini,, 29 ביולי 1883 – 28 באפריל 1945) היה מנהיג ומדינאי איטלקי, ששלט באיטליה בין השנים 1922–1943.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ובניטו מוסוליני · ראה עוד »
בית המדרש העברי למורים
#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ובית המדרש העברי למורים · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ובית הספר תחכמוני (ירושלים) · ראה עוד »
דנה ויס
דנה ויס (נולדה ב-4 במאי 1969) היא עיתונאית ומגישת טלוויזיה ישראלית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ודנה ויס · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ודוד ילין · ראה עוד »
דיר אל סולטאן
#הפניה דיר א-סולטאן.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ודיר אל סולטאן · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה החמישית
#הפניההמאה ה-5.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והמאה החמישית · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה
המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה התרחשה בשנים 1935–1936 עקב השאיפות האימפריאליסטיות של איטליה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והמלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והעיר העתיקה · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והר ציון · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וההגנה · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והוצאת כתר · ראה עוד »
הכנסייה האורתודוקסית האתיופית
כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »
היילה סלאסי, קיסר אתיופיה
היילה סלאסי הראשון (באמהרית: ቀዳማዊ ኃይለ ሥላሴ, בתעתיק מדויק: קֶדַמַוִי הַ'יְלֶה שְׂלַסֵה;; 23 ביולי 1892 – 27 באוגוסט 1975) היה קיסר אתיופיה האחרון.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה והיילה סלאסי, קיסר אתיופיה · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כנסייה עגולה
כנסיית טמפל העגולה בלונדון כנסייה עגולה היא מבנה מיוחד של כנסייה שהחלל המרכזי שלה מתוכנן באופן מעגלי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וכנסייה עגולה · ראה עוד »
כיכר הדוידקה
אנדרטת הדוידקה בכיכרכיכר הדָוִידְקָה הוא כינויה הלא רשמי אך השגור של כיכר החירות, כיכר מרכזית בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וכיכר הדוידקה · ראה עוד »
יעקב אורלנד
שנות הארבעים יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996).
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויעקב אורלנד · ראה עוד »
יצחק רבין
ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויצחק רבין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וירושלים · ראה עוד »
ירושלים, שער החבשים
"ירושלים, שער החבשים" הוא כינויו של ציור מאת הצייר הישראלי יוסף זריצקי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה וירושלים, שער החבשים · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויד בן צבי · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהודה עמיחי
יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה – 22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982).
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויהודה עמיחי · ראה עוד »
יוסף זריצקי
יוֹסֵף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891, כ"ח באב תרנ"א, האימפריה הרוסית – 30 בנובמבר 1985, י"ז בכסלו תשמ"ו, תל אביב) היה מגדולי הציירים הישראליים, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויוסף זריצקי · ראה עוד »
יוהנס הרביעי
#הפניה יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ויוהנס הרביעי · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1822 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1878 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1882 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1884 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1889 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1893 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1902 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1907 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1914 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1917 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1922 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1928 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1929 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1930 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1936 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1941 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב אתיופיה ו1951 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
רחוב החבשים, שכונת האתיופים, שכונת החבשים.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רחוב_אתיופיה
