גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
73 יחסים: HebrewBooks, מקנס, מקובל, מרדכי בירדוגו, מרוקו, משנה, משפחת בירדוגו, משה אלחרר, משה עמאר (פרופסור), משה בר אשר, משה בר-אשר, משה בירדוגו, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מולאי יזיד, מימון בירדוגו, מיכאל אביעוז, ארון מתים, אחרונים, אב בית דין, אבן העזר, אבל, אבלות (יהדות), אביעזר רביצקי, אגדה (יהדות), אוניברסיטת תל אביב, סיני ועוקר הרים, ערבים, ערבית יהודית, עברית, פעמים, פרשת משפטים, פלפול, פוסק, ראשונים, שמואל עמאר, שאלות ותשובות, שלום משאש, שולחן ערוך, תק"ז, תקפ"ב, תשס"ב, תלמוד, תורה, זבד הבת, ח' בתמוז, חז"ל, חושן משפט, ברברים (קבוצה אתנית), ג'רבה, ..., דרשנות, דיין (הלכה), ה'תק"ם, ה'תקפ"ב, ה'תש"א, המאה ה-17, האוניברסיטה העברית בירושלים, הלכה, הגדה של פסח, הושענא רבא, הושענא רבה, יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), יקותיאל בירדוגו, יד בן צבי, יהדות מרוקו, יוסף קארו, יוסף בירדוגו (מקנס), יורה דעה, ייקוב הדין את ההר, 17 באוקטובר, 1747, 1821, 1822. להרחיב מדד (23 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וHebrewBooks · ראה עוד »
מקנס
מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומקנס · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומקובל · ראה עוד »
מרדכי בירדוגו
הרב מרדכי בירדוגו (ה'תע"ה - י"ד אב ה'תקכ"ב 1762) המכונה: המרבי"ץ, היה ראש ישיבה, דרשן ודיין ופרשן מקראי ותלמודי בעיר מקנס שבמרוקו ומחבר ספרים פורה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומרדכי בירדוגו · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומרוקו · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשנה · ראה עוד »
משפחת בירדוגו
משפחת בירדוגו ידועה במרוקו ובייחוד במקנס, כשושלת של רבנים ודיינים פוסקי הלכה, החל מהמאה ה-17.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשפחת בירדוגו · ראה עוד »
משה אלחרר
הרב משה אלחרר (נולד בב' באב ה'תשכ"ד, 11 ביולי 1964) הוא רבה של המועצה המקומית שלומי, ראש בית המדרש שערי עוזיאל, מחבר ספרים, מעורכי כתבי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל וחוקר מנהגי יהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשה אלחרר · ראה עוד »
משה עמאר (פרופסור)
הרב פרופ' אמריטוס משה עמאר (נולד ב-1946) הוא מומחה לפאליאוגרפיה עברית של ימי-הביניים ויושב ראש מכון "אורות יהדות המגרב".
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשה עמאר (פרופסור) · ראה עוד »
משה בר אשר
#הפניה משה בר-אשר.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשה בר אשר · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משה בירדוגו
רבי משה בירדוגו (מכונה המשבי"ר. ה'תל"ט, 1679 - ה'תצ"א, 1730) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומשה בירדוגו · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מולאי יזיד
מולאי יזיד בן מוחמד (בערבית: يزيد بن محمد 1750-1792) היה שליט מרוקו בין השנים 1790-1792.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומולאי יזיד · ראה עוד »
מימון בירדוגו
הרב מימון בירדוגו (מכונה: מבי"ן; כ"ג אייר ה'תקכ"ז 22 במאי 1767- ה'תקפ"ז 1827) היה דיין מקנס בראשית המאה התשע עשרה, ודרשן.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומימון בירדוגו · ראה עוד »
מיכאל אביעוז
פרופ' מיכאל אביעוז מיכאל אביעוז (נולד ב־1967) הוא חוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ומיכאל אביעוז · ראה עוד »
ארון מתים
לווייתו ב-8 באפריל 2005 ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שרפה של גופת אדם מת.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וארון מתים · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואחרונים · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואב בית דין · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואבן העזר · ראה עוד »
אבל
אשה מתאבלת על בעלה אבל הוא התגובה הרגשית האופיינית לאובדן.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואבל · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וערבים · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וערבית יהודית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ועברית · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ופעמים · ראה עוד »
פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ופרשת משפטים · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ופלפול · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ופוסק · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וראשונים · ראה עוד »
שמואל עמאר
רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ושמואל עמאר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ושלום משאש · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ושולחן ערוך · ראה עוד »
תק"ז
#הפניה ה'תק"ז.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ותק"ז · ראה עוד »
תקפ"ב
#הפניה ה'תקפ"ב.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ותקפ"ב · ראה עוד »
תשס"ב
#הפניה ה'תשס"ב.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ותשס"ב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ותורה · ראה עוד »
זבד הבת
זבד הבת או בריתה (נפוץ פחות כשמחת הבת או כמסיבת הבת) הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וזבד הבת · ראה עוד »
ח' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וח' בתמוז · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וחז"ל · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וחושן משפט · ראה עוד »
ברברים (קבוצה אתנית)
בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen/Amazighs ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ, בערבית: بربر - أمازيغ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וברברים (קבוצה אתנית) · ראה עוד »
ג'רבה
ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וג'רבה · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ודרשנות · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תק"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וה'תק"ם · ראה עוד »
ה'תקפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וה'תקפ"ב · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וה'תש"א · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והמאה ה-17 · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והגדה של פסח · ראה עוד »
הושענא רבא
#הפניה הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והושענא רבא · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו והושענא רבה · ראה עוד »
יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)
הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) · ראה עוד »
יקותיאל בירדוגו
רבי יקותיאל בירדוגו (י"ב בשבט ה'תצ"ו, 25 בינואר 1736 - י' בתשרי ה'תקס"ב 17 בספטמבר 1801) היה אב בית דין מקנס, מפוסקי מרוקו, וראש ישיבת מקנס ומייסדה.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויקותיאל בירדוגו · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויד בן צבי · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף בירדוגו (מקנס)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ויורה דעה · ראה עוד »
ייקוב הדין את ההר
יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר הוא ביטוי חז"לי שמשמעותו היא - הקפדה מוחלטת על הכללים, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו וייקוב הדין את ההר · ראה עוד »
17 באוקטובר
17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ו17 באוקטובר · ראה עוד »
1747
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ו1747 · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ו1821 · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רפאל בירדוגו ו1822 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רפאל_בירדוגו
