תוכן עניינים
51 יחסים: מאיר פוזנר, מרדכי יפה, משה רבקש, משה לימא, משה חגיז, אמסטרדם, ארבעה טורים, אריה לייב הלר, אחרונים, אבן העזר (פירושונים), אבני מילואים, אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם דוד מבוטשאטש, אדם וחוה, אונס נערה (הלכה), איסור והיתר, אישות, נישואים, נידה, סוטה (הלכה), עקיבא איגר, ערוך השולחן, פרו ורבו, פיתוי (הלכה), קידושין, שמואל מפיורדא, שאלות ותשובות, שלמה קלוגר, שולחן ערוך, חזקיה די סילוה, חיים בנבנישתי, חיים יוסף דוד אזולאי, באר היטב, ביאור הגר"א, גט, גירושים, דוד הלוי סגל, הלל בן נפתלי הירץ, הלכה, הגאון מווילנה, כתובה, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב לורברבוים, יעקב בן אשר, יצחק מאיר אלתר, יחזקאל לנדא, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהודה אשכנזי (טיקטין), יוסף שאול נתנזון, יורה דעה, ... להרחיב מדד (1 יותר) »
- ספרי הלכה
מאיר פוזנר
רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.
לִרְאוֹת אבן העזר ומאיר פוזנר
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת אבן העזר ומרדכי יפה
משה רבקש
רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת אבן העזר ומשה רבקש
משה לימא
רבי משה לימא (1604 - כ"ב בחשון ה'תי"ז, 1656) היה מגדולי האחרונים, מחבר הפירוש חלקת מחוקק על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
לִרְאוֹת אבן העזר ומשה לימא
משה חגיז
רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.
לִרְאוֹת אבן העזר ומשה חגיז
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת אבן העזר ואמסטרדם
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
לִרְאוֹת אבן העזר וארבעה טורים
אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.
לִרְאוֹת אבן העזר ואריה לייב הלר
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת אבן העזר ואחרונים
אבן העזר (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ספרים.
לִרְאוֹת אבן העזר ואבן העזר (פירושונים)
אבני מילואים
ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
לִרְאוֹת אבן העזר ואבני מילואים
אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.
לִרְאוֹת אבן העזר ואברהם צבי הירש אייזנשטט
אברהם דוד מבוטשאטש
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.
לִרְאוֹת אבן העזר ואברהם דוד מבוטשאטש
אדם וחוה
רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.
לִרְאוֹת אבן העזר ואדם וחוה
אונס נערה (הלכה)
אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה אשר המבצעו נענש בחיובו לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל (מידת משקל מקראית) כסף, ובחובתו לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ומניעת הזכות לגרש את אנוסתו לעולם.
לִרְאוֹת אבן העזר ואונס נערה (הלכה)
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
לִרְאוֹת אבן העזר ואיסור והיתר
אישות
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
לִרְאוֹת אבן העזר ואישות
נישואים
נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.
לִרְאוֹת אבן העזר ונישואים
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת אבן העזר ונידה
סוטה (הלכה)
בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.
לִרְאוֹת אבן העזר וסוטה (הלכה)
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת אבן העזר ועקיבא איגר
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
לִרְאוֹת אבן העזר וערוך השולחן
פרו ורבו
#הפניה פרייה ורבייה.
לִרְאוֹת אבן העזר ופרו ורבו
פיתוי (הלכה)
מפתה על פי ההלכה הוא אדם ששידל בתולה פנויה לקיים איתו יחסי מין.
לִרְאוֹת אבן העזר ופיתוי (הלכה)
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
לִרְאוֹת אבן העזר וקידושין
שמואל מפיורדא
רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא.
לִרְאוֹת אבן העזר ושמואל מפיורדא
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת אבן העזר ושאלות ותשובות
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
לִרְאוֹת אבן העזר ושלמה קלוגר
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת אבן העזר ושולחן ערוך
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
לִרְאוֹת אבן העזר וחזקיה די סילוה
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת אבן העזר וחיים בנבנישתי
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת אבן העזר וחיים יוסף דוד אזולאי
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
לִרְאוֹת אבן העזר ובאר היטב
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
לִרְאוֹת אבן העזר וביאור הגר"א
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
לִרְאוֹת אבן העזר וגט
גירושים
טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין" מארמית) הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.
לִרְאוֹת אבן העזר וגירושים
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת אבן העזר ודוד הלוי סגל
הלל בן נפתלי הירץ
רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).
לִרְאוֹת אבן העזר והלל בן נפתלי הירץ
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת אבן העזר והלכה
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת אבן העזר והגאון מווילנה
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת אבן העזר וכתובה
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
לִרְאוֹת אבן העזר ויעקב משולם אורנשטיין
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
לִרְאוֹת אבן העזר ויעקב לורברבוים
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
לִרְאוֹת אבן העזר ויעקב בן אשר
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
לִרְאוֹת אבן העזר ויצחק מאיר אלתר
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת אבן העזר ויחזקאל לנדא
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת אבן העזר ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין
יהודה אשכנזי (טיקטין)
רבי יהודה אשכנזי (נפטר ה'תק"ג, 1743) היה רב פולני במחצית הראשונה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת אבן העזר ויהודה אשכנזי (טיקטין)
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
לִרְאוֹת אבן העזר ויוסף שאול נתנזון
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת אבן העזר ויורה דעה
ייבום וחליצה
#הפניה ייבום.
לִרְאוֹת אבן העזר וייבום וחליצה
ראה גם
ספרי הלכה
- אבן העזר
- אגרות משה
- אור שמח (ספר)
- אורח חיים (שולחן ערוך)
- ארבעה טורים
- באר היטב
- בדי השולחן
- בית יוסף
- בשר על גבי גחלים
- הגהות מיימוניות
- חושן משפט
- חיי אדם
- חיים בנבנישתי
- חפץ חיים (ספר)
- יורה דעה
- ילקוט יוסף
- כלבו (ספר)
- כף החיים (פירושונים)
- לקט יושר
- מטה משה (ספר)
- מקראות גדולות
- משה פרובינצאלו
- משנה ברורה
- משנה תורה
- ספר האסופות
- ספר החינוך
- ספר המצוות לרמב"ם
- ספר מצוות גדול
- ערוך השולחן
- קיצור שולחן ערוך
- קיצור שולחן ערוך (פירושונים)
- קצות החושן
- שאלות ותשובות
- שב שמעתתא
- שולחן ערוך
- שולחן ערוך הרב
- שלמה לבית הלוי
- שמירת שבת כהלכתה
- תניא רבתי
- תשובות הגאונים