תוכן עניינים
117 יחסים: מעשייה, מפא"י, מפקח (חינוך), משה בילינסון, מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העולם הראשונה, מזרחנות, מחנך, מחזאי, מדע, מושבה, מוזיאון ישראל, מוהילב, אנ-סקי, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ארץ ישראל, אתנוגרפיה, אחד העם, אחדות העבודה, אוניברסיטה, אוסטרוה, אוקראינה, אוטונומיזם יהודי, אודסה, איליה אפרון, נ. טברסקי, נשיא מדינת ישראל, סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרות, סלאוויטה, סופר, סובוטניקים, סיפור עם, עריכה, עברית, עדלאידע, עיריית ראשון לציון, פרעות פטליורה, פרויקט בן יהודה, פרידריך ארנולד ברוקהאוס, פרייבורג, פונוגרף, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, צ'כוסלובקיה, צעירי ציון, צפת, ... להרחיב מדד (67 יותר) »
מעשייה
איור של גוסטב דורה לכיפה אדומה מעשייה היא סיפור עם שבו מוטיבים רבים החורגים מההתנסות היומיומית, מוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי, בין היתר דמויות כגון פיות, גובלינים, אלפים, טרולים, ענקים, חיות מדברות ובדרך כלל אף כישופים ומעשי קסמים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומעשייה
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומפא"י
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומפקח (חינוך)
משה בילינסון
פסל ד"ר משה בילינסון של בתיה לישנסקי בכניסה לבי"ח בילינסון קבר משה בילינסון בבית הקברות טרומפלדור משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומשה בילינסון
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומלחמת העולם הראשונה
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומזרחנות
מחנך
#הפניה מורה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומחנך
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומחזאי
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומדע
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומושבה
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומוזיאון ישראל
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ומוהילב
אנ-סקי
#הפניה ש. אנ-סקי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואנ-סקי
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וארץ ישראל
אתנוגרפיה
אֶתְנוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ἔθνος "אתנוס" - אומה, עם ו-γράφω "גראפו" - אני כותב) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואתנוגרפיה
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואחד העם
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואחדות העבודה
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואוניברסיטה
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואוסטרוה
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואוקראינה
אוטונומיזם יהודי
אוטונומיזם יהודי הוא אידאולוגיה המבקשת לקיים אוטונומיה לאומית-יהודית (כלומר לא רק כדת) במדינות מושבם של היהודים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואוטונומיזם יהודי
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואודסה
איליה אפרון
כמה עשרות מ-86 הכרכים של המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון איליה אברמוביץ' אֶפְרוֹן (יֶפרון; ברוסית: Илья́ Абра́мович Ефро́н; 1847, וילנה – 19 באפריל 1917 פטרוגרד) היה איש עסקים יהודי רוסי, אחד מהמדפיסים והמוציאים לאור הבולטים ברוסיה שלפני המהפכה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ואיליה אפרון
נ. טברסקי
#הפניה נחום טברסקי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ונ. טברסקי
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ונשיא מדינת ישראל
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסמיכה לרבנות
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסנקט פטרבורג
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וספר לימוד
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וספרות
סלאוויטה
#הפניה סלאוויטא.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסלאוויטה
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסופר
סובוטניקים
תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובוטניקים ברוסיה סוּבּוֹטניקים (ברוסית: Субботники) הם בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התייהדה, ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים שונים, וחלקם אף התגיירו רשמית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסובוטניקים
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וסיפור עם
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ועריכה
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ועברית
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ועדלאידע
עיריית ראשון לציון
בית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ראשון לציון.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ועיריית ראשון לציון
פרעות פטליורה
יהודי העיירה חודורקוב, הסמוכה לז'יטומיר, בקיץ 1919. פרעות פֶּטְליוּרָה הוא הכינוי הנפוץ בספרות העברית לפוגרומים רחבי-ההיקף שהתחוללו כנגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופרעות פטליורה
פרויקט בן יהודה
#הפניה פרויקט בן-יהודה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופרויקט בן יהודה
פרידריך ארנולד ברוקהאוס
פרידריך ארנולד ברוקהאוס (בגרמנית: Friedrich Arnold Brockhaus; 4 במאי 1772 – 20 באוגוסט 1823) היה עורך ומו"ל אנציקלופדיה גרמני.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופרידריך ארנולד ברוקהאוס
פרייבורג
גותית. פרייבורג בברייסגאו (בגרמנית: Freiburg im Breisgau) היא עיר עצמאית במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופרייבורג
פונוגרף
פונוגרף אדיסון עם פונוגרף מוקדם גליל, צילינדר של פונוגרף הפוֹנוֹגְרָף הוא המכשיר הראשון שאפשר להקליט צלילים, לשמר אותם על גבי מדיה מכנית ולהשמיעם שוב.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופונוגרף
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופילוסופיה
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ופילוסופיה יהודית
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וצ'כוסלובקיה
צעירי ציון
חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וצעירי ציון
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וצפת
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וציונות
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וציונות סוציאליסטית
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וקרן קיימת לישראל
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ורמת גן
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וראשון לציון
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ורופא
רוז'ין
רוז'ין (נקראה בעבר שרביב) הוא יישוב עירוני במחוז ז'יטומיר, באוקראינה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ורוז'ין
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וש. אנ-סקי
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושמעון דובנוב
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושמות רחובות בישראל
שניאור זלמן רובשוב
#הפניה זלמן שזר.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושניאור זלמן רובשוב
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושטעטל
שטרסבורג
שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושטרסבורג
שושנה שרירא
שרירא שושנה שרירא (10 במרץ 1917, ט"ז באדר ה'תרע"ז – 7 באפריל 2003, ה' בניסן ה'תשס"ג) סופרת, עיתונאית ומתרגמת עברית, מראשונות הסופרות והעיתונאיות בארץ ישראל, חברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "הבקר" במשך 16 שנה (1939–1955).
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ושושנה שרירא
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ותנ"ך
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ותרבות (רשת חינוך)
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ותל אביב-יפו
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ותחום המושב
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחסידות
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחקר המקרא
חלוציות
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחלוציות
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחיפה
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחיים נחמן ביאליק
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וחיים טשרנוביץ
ברוך קרופניק
#הפניה ברוך קרוא.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וברוך קרופניק
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ובית הקברות נחלת יצחק
ג'וינט
הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וג'וינט
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וגימנסיה
גימנסיה נורדיה
מורים משנת 1940-1941. מורים משנת 1930. מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא שמואל שרירא. גימנסיה נוֹרדִיָּה נוסדה בתל אביב בשנת 1927, בשם גימנסיה לעם, על ידי קבוצת מורים ומהנדסים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וגימנסיה נורדיה
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודמשק
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודבר (עיתון)
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודוקטור
דוד גינצבורג (ברון)
#הפניה דוד גינצבורג.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודוד גינצבורג (ברון)
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודוד כהן (הנזיר)
דוד יודילוביץ
דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ודוד יודילוביץ
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והמאה ה-19
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והאוניברסיטה העברית בירושלים
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והאימפריה הרוסית
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והעלייה הרביעית
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והפועל הצעיר
הפיכה
קריקטורה המתארת את ההפיכה של 1851 בצרפת שבה לואי נפוליאון נשאר בשלטון לאחר שפיזר את האספה הלאומית של צרפת בניגוד לחוקה ובכך כונן את הקיסרות השנייה. זהו מקרה של הפיכה עצמית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והפיכה
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והקונגרס הציוני
הרפובליקה העממית של אוקראינה
דגל הרפובליקה העממית של אוקראינה הרפובליקה העממית של אוקראינה (באוקראינית: Українська Народна Республіка) או הרפובליקה העממית האוקראינית הייתה רפובליקה בחלק מהשטח של אוקראינה המודרנית לאחר המהפכה הרוסית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והרפובליקה העממית של אוקראינה
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והשומר
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והשילוח (כתב עת)
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והתיישבות
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והטורקים הצעירים
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והבקר
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והבימה
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והגליל
הדיבוק
בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והדיבוק
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והוצאת הקיבוץ המאוחד
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והיסטוריון
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) והיישוב
וולגוגרד
ווֹלגוֹגרָד (ברוסית: Волгогра́д, "עיר הוולגה"), שעד שנת 1925 נקראה צָאריצין (Цари́цын) ובשנים 1925–1961 נקראה סטָלינגרד (Сталингра́д), היא עיר מרכזית ברוסיה השוכנת על גדות נהר הוולגה ומשמשת כמרכז תעשייתי גדול.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ווולגוגרד
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וווהלין
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וכתיב
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וישיבה
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ויהדות
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ויהדות רוסיה
יהודה לייב קצנלסון
ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ויהודה לייב קצנלסון
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ויוסף קלוזנר
ייברסקיה אנציקלופדיה
#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) וייברסקיה אנציקלופדיה
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ויידיש
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ו1912
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
לִרְאוֹת שמואל שרירא (שרייר) ו1944