גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
129 יחסים: מעשייה, מפא"י, מפקח (חינוך), משה בילינסון, מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העולם הראשונה, מזרחנות, מחנך, מחזאי, מדע, מושבה, מוזיאון ישראל, מוהילב, אנ-סקי, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, ארץ ישראל, אתנוגרפיה, אחד העם, אחדות העבודה, אוניברסיטה, אוסטרוה, אוקראינה, אוטונומיזם יהודי, אודסה, איליה אפרון, נ. טברסקי, נשיא מדינת ישראל, סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, ספר לימוד, ספרות, סלאוויטה, סופר, סובוטניקים, סיפור עם, עריכה, עברית, עדלאידע, עיריית ראשון לציון, פרעות פטליורה, פרויקט בן יהודה, פרידריך ארנולד ברוקהאוס, פרייבורג, פונוגרף, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, צ'כוסלובקיה, צעירי ציון, צפת, ..., ציונות, ציונות סוציאליסטית, קרן קיימת לישראל, רמת גן, ראשון לציון, רופא, רוז'ין, ש. אנ-סקי, שמעון דובנוב, שמות רחובות בישראל, שניאור זלמן רובשוב, שטעטל, שטרסבורג, שושנה שרירא, תנ"ך, תרבות (רשת חינוך), תל אביב-יפו, תחום המושב, חסידות, חקר המקרא, חלוציות, חיפה, חיים נחמן ביאליק, חיים טשרנוביץ, ברוך קרופניק, בית הקברות נחלת יצחק, ג'וינט, גימנסיה, גימנסיה נורדיה, דמשק, דבר (עיתון), דוקטור, דוד גינצבורג (ברון), דוד כהן (הנזיר), דוד יודילוביץ, המאה ה-19, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, העלייה הרביעית, הפועל הצעיר, הפיכה, הקונגרס הציוני, הרפובליקה העממית של אוקראינה, השומר, השילוח (כתב עת), התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התיישבות, הטורקים הצעירים, הבקר, הבימה, הגליל, הדיבוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היסטוריון, היישוב, וולגוגרד, ווהלין, כתיב, ישיבה, יהדות, יהדות רוסיה, יהודה לייב קצנלסון, יוסף קלוזנר, ייברסקיה אנציקלופדיה, יידיש, 1883, 1900, 1911, 1912, 1914, 1921, 1925, 1926, 1927, 1929, 1930, 1932, 1933, 1944. להרחיב מדד (79 יותר) »
מעשייה
איור של גוסטב דורה לכיפה אדומה מעשייה היא סיפור עם שבו מוטיבים רבים החורגים מההתנסות היומיומית, מוטיבים על-טבעיים שאינם ניתנים לאישור אמפירי, בין היתר דמויות כגון פיות, גובלינים, אלפים, טרולים, ענקים, חיות מדברות ובדרך כלל אף כישופים ומעשי קסמים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומעשייה · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומפא"י · ראה עוד »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
משה בילינסון
פסל ד"ר משה בילינסון של בתיה לישנסקי בכניסה לבי"ח בילינסון קבר משה בילינסון בבית הקברות טרומפלדור משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומשה בילינסון · ראה עוד »
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומזרחנות · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומחנך · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומחזאי · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומדע · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומושבה · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ומוהילב · ראה עוד »
אנ-סקי
#הפניה ש. אנ-סקי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואנ-סקי · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וארץ ישראל · ראה עוד »
אתנוגרפיה
אֶתְנוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ἔθνος "אתנוס" - אומה, עם ו-γράφω "גראפו" - אני כותב) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואתנוגרפיה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואחד העם · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואחדות העבודה · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואוסטרוה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואוקראינה · ראה עוד »
אוטונומיזם יהודי
אוטונומיזם יהודי הוא אידאולוגיה המבקשת לקיים אוטונומיה לאומית-יהודית (כלומר לא רק כדת) במדינות מושבם של היהודים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואוטונומיזם יהודי · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואודסה · ראה עוד »
איליה אפרון
כמה עשרות מ-86 הכרכים של המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון איליה אברמוביץ' אֶפְרוֹן (יֶפרון; ברוסית: Илья́ Абра́мович Ефро́н; 1847, וילנה – 19 באפריל 1917 פטרוגרד) היה איש עסקים יהודי רוסי, אחד מהמדפיסים והמוציאים לאור הבולטים ברוסיה שלפני המהפכה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ואיליה אפרון · ראה עוד »
נ. טברסקי
#הפניה נחום טברסקי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ונ. טברסקי · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וספר לימוד · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וספרות · ראה עוד »
סלאוויטה
#הפניה סלאוויטא.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסלאוויטה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסופר · ראה עוד »
סובוטניקים
תרשים המציג מיקום אוכלוסיות סובוטניקים ברוסיה סוּבּוֹטניקים (ברוסית: Субботники) הם בני קהילה רוסית-נוצרית אשר התייהדה, ושחבריה החלו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים שונים, וחלקם אף התגיירו רשמית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסובוטניקים · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וסיפור עם · ראה עוד »
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ועריכה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ועברית · ראה עוד »
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ועדלאידע · ראה עוד »
עיריית ראשון לציון
בית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ועיריית ראשון לציון · ראה עוד »
פרעות פטליורה
יהודי העיירה חודורקוב, הסמוכה לז'יטומיר, בקיץ 1919. פרעות פֶּטְליוּרָה הוא הכינוי הנפוץ בספרות העברית לפוגרומים רחבי-ההיקף שהתחוללו כנגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופרעות פטליורה · ראה עוד »
פרויקט בן יהודה
#הפניה פרויקט בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופרויקט בן יהודה · ראה עוד »
פרידריך ארנולד ברוקהאוס
פרידריך ארנולד ברוקהאוס (בגרמנית: Friedrich Arnold Brockhaus; 4 במאי 1772 – 20 באוגוסט 1823) היה עורך ומו"ל אנציקלופדיה גרמני.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופרידריך ארנולד ברוקהאוס · ראה עוד »
פרייבורג
גותית. פרייבורג בברייסגאו (בגרמנית: Freiburg im Breisgau) היא עיר עצמאית במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופרייבורג · ראה עוד »
פונוגרף
פונוגרף אדיסון עם פונוגרף מוקדם גליל, צילינדר של פונוגרף הפוֹנוֹגְרָף הוא המכשיר הראשון שאפשר להקליט צלילים, לשמר אותם על גבי מדיה מכנית ולהשמיעם שוב.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופונוגרף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
צעירי ציון
חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וצעירי ציון · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וצפת · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וציונות · ראה עוד »
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ורמת גן · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וראשון לציון · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ורופא · ראה עוד »
רוז'ין
רוז'ין (נקראה בעבר שרביב) הוא יישוב עירוני במחוז ז'יטומיר, באוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ורוז'ין · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וש. אנ-סקי · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שניאור זלמן רובשוב
#הפניה זלמן שזר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושניאור זלמן רובשוב · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושטעטל · ראה עוד »
שטרסבורג
שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושטרסבורג · ראה עוד »
שושנה שרירא
שרירא שושנה שרירא (10 במרץ 1917, ט"ז באדר ה'תרע"ז – 7 באפריל 2003, ה' בניסן ה'תשס"ג) סופרת, עיתונאית ומתרגמת עברית, מראשונות הסופרות והעיתונאיות בארץ ישראל, חברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "הבקר" במשך 16 שנה (1939–1955).
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ושושנה שרירא · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ותנ"ך · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ותחום המושב · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחסידות · ראה עוד »
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחקר המקרא · ראה עוד »
חלוציות
חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחלוציות · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחיפה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
ברוך קרופניק
#הפניה ברוך קרוא.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וברוך קרופניק · ראה עוד »
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »
ג'וינט
הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וג'וינט · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וגימנסיה · ראה עוד »
גימנסיה נורדיה
מורים משנת 1940-1941. מורים משנת 1930. מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא שמואל שרירא. גימנסיה נוֹרדִיָּה נוסדה בתל אביב בשנת 1927, בשם גימנסיה לעם, על ידי קבוצת מורים ומהנדסים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וגימנסיה נורדיה · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודמשק · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודוקטור · ראה עוד »
דוד גינצבורג (ברון)
#הפניה דוד גינצבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודוד גינצבורג (ברון) · ראה עוד »
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »
דוד יודילוביץ
דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ודוד יודילוביץ · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והמאה ה-19 · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והפועל הצעיר · ראה עוד »
הפיכה
קריקטורה המתארת את ההפיכה של 1851 בצרפת שבה לואי נפוליאון נשאר בשלטון לאחר שפיזר את האספה הלאומית של צרפת בניגוד לחוקה ובכך כונן את הקיסרות השנייה. זהו מקרה של הפיכה עצמית. הֲפִיכָה היא תפיסה והדחה של ממשלה וסמכויותיה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והפיכה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הרפובליקה העממית של אוקראינה
דגל הרפובליקה העממית של אוקראינה הרפובליקה העממית של אוקראינה (באוקראינית: Українська Народна Республіка) או הרפובליקה העממית האוקראינית הייתה רפובליקה בחלק מהשטח של אוקראינה המודרנית לאחר המהפכה הרוסית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והרפובליקה העממית של אוקראינה · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והשומר · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והתיישבות · ראה עוד »
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והטורקים הצעירים · ראה עוד »
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והבקר · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והבימה · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והגליל · ראה עוד »
הדיבוק
בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והדיבוק · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והיסטוריון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) והיישוב · ראה עוד »
וולגוגרד
ווֹלגוֹגרָד (ברוסית: Волгогра́д, "עיר הוולגה"), שעד שנת 1925 נקראה צָאריצין (Цари́цын) ובשנים 1925–1961 נקראה סטָלינגרד (Сталингра́д), היא עיר מרכזית ברוסיה השוכנת על גדות נהר הוולגה ומשמשת כמרכז תעשייתי גדול.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ווולגוגרד · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וווהלין · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וכתיב · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וישיבה · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ויהדות · ראה עוד »
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ויהדות רוסיה · ראה עוד »
יהודה לייב קצנלסון
ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
ייברסקיה אנציקלופדיה
#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) וייברסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ויידיש · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1883 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1900 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1914 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1921 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1927 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1929 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1930 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1933 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: שמואל שרירא (שרייר) ו1944 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_שרירא_(שרייר)
