גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
311 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת פרס, מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית, מאיר בן דב, מנזר מאר אליאס, מנזר סנט אטיין, מנזר סנטה קתרינה, מנזר פרן, מנזר המצלבה, מנחם שטרן, מס, מסגד אל-אקצא, מסופוטמיה, מערת אליהו, מערה, מעגלים קונצנטריים, מפת מידבא, מצרים, מצור, מרד הרקליוס, מרוץ סוסים, מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, מריה, משטרה, מטבח, מזכרת, מגן ברושי, מגדל דוד, מדרכה, מדבר יהודה, מונופיזיטיזם, מוסד ביאליק, מורה דרך, מודסטוס, מיריאן השלישי, מלך איבריה, מיכאל אבי יונה, מיכאל אבי-יונה, אנטיוכיה, אסלאם, אסיה הקטנה, ארץ ישראל, ארכאולוג, ארכאולוגיה, אריאל (הוצאת ספרים), אריאל (כתב עת), אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי), אלחנן ריינר, אלכסנדר נבסקי, אלכסנדריה, אלי שילר, ..., אבן גזית, אברהם נגב, אברהם פאוסט, אברהם יערי, אבו עוביידה בן ג'ראח, אבו תור, אבו גוש, אגן הים התיכון, אגריה, אדריאנוס, אדריכל, אדריכלות, אונומסטיקון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטה, אוסביוס מקיסריה, אורה לימור, אכסניה, אכסדרה, אילת מזר, איליה קפיטולינה, אייליה אאודוקיה, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נצרות קופטית, נתן שור, נזיר, נחמן אביגד, נחל צולב, נחל קדרון, ספרד, סטפנוס הקדוש, סבאס, סופיה, סוריה, סוכות, עמק יהושפט, עלייה לרגל, עבדות, עומר בן אל-ח'טאב, עין כרם, עיר קדושה, עיר דוד, פסיפס, פסיפס הציפורים (ירושלים), פרה אדומה, פרויקט סינון העפר מהר הבית, פלוויה יוליה הלנה, פטריארך, פטריארכיה, פגניות, פוקאס, צרפת, צלב, צליבת ישו, צליבה, ציון (כתב עת), קפלה, קרקס, קרב הירמוך, קריפטה, קשת (מבנה), קבר מרים, קבר ישו, קדמוניות, קונסטנטינוס, קונסטנטינופול, קונסטנטיוס השני, קודקס תאודוסיאנוס, קיסריה, קירילוס מסקיתופוליס, קירילוס מירושלים, ראשידון, רעש שביעית, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רצח פוליטי, רומא, רומא העתיקה, רוטונדה, רוונה, שמואל ספראי, שמואל ייבין, שנים-עשר השליחים, שער ציון, שער שכם, שער האריות, שער האשפות, שפחה, שחר אילן, שומרונים, שוד, שוד ימי, תאולוגיה, תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית, תרגום, תשעה באב, תחיית ישו, תיאטרון, תיאודוסיוס ראש המנזר, תיירות צליינית לארץ ישראל, לאורה, ליטורגיה, לידת ישו, טבח, טבילה לנצרות, טירופיאון, טיכה, זאב רובין, זאב וילנאי, זית, ח'ליפה, ח'וסרו השני, חריטון, חטא, חווה חקלאית, חידושים בחקר ירושלים, בנימין מזר, בפטיסטריום, בריכת חזקיהו, בריכת השילוח, בריכות הצאן, בזיליקת סן ויטאלה, בזיליקה, בולגריה, בישוף, בית שימוש, בית לחם, בית המקדש, בית המקדש של יוליאנוס, בית הכנסת העתיק בעין גדי, ביזה, ביוגרפיה, גאורגיה, גבעת הקפיטולין, גבעת הגולגולתא, גבי ברקאי, גדליהו סטרומזה, גיא בן הינום, גילדה, דן בהט, דרך חברון, דרומא, דרום הר חברון, דביר (הוצאת ספרים), דוד קרויאנקר, דוד יעקבי, דיופיזיטיות, המאה ה-10, המאה ה-4, המאה ה-5, המאה ה-6, המאה ה-7, המאה ה-9, המנדט הבריטי, המסע מבורדו, המכון לארכאולוגיה (הר הצופים), האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הביזנטית, הנוסע מבורדו, העופל, העיר העתיקה, הצלב האמיתי, הקארדו (ירושלים), הקתיסמה, הקיסרות הרומית המערבית, הקיסרות הרומית המזרחית, הר ציון, הר הזיתים, הר הבית, הר הכרמל, הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית, הרובע היהודי, התקופה הרומית בארץ ישראל, הלל גבע, החומה השלישית, הגבעה המערבית, הדרכים ברומא העתיקה, הדרכים הרומיות בארץ ישראל, הוצאת כרטא, הוצאת כתר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הורדוס, הושענא רבה, היסטוריון, היפודרום, הירונימוס, ועידת ניקיאה, ועידת כלקדון, כנסיית אבינו שבשמים, כנסיית סנטה אנה, כנסיית פטרוס אין גליקנטו, כנסיית דומינוס פלוויט, כנסיית המולד, כנסיית הניאה, כנסיית העלייה, כנסיית הקבר, כנסיית השילוח, כנסיית הדורמיציון, כריסטולוגיה, כתף הינום, כתר ספרים, כהן גדול, כיבוש ירושלים בידי הפרסים, כייפא, יאן ואן אייק, ירון דן, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה המוסלמית, ישו, יזהר הירשפלד, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהושע פראוור, יוסף פטריך, יוסף יהלום, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, יופיטר (מיתולוגיה), יורם צפריר, יוליאנוס הכופר, יוחנן המטביל, יובנאליס, בישוף ירושלים, יוביאנוס, יוון, יוונית, 1009, 14 בספטמבר, 1937, 1997, 2005, 2009, 21 במרץ, 313, 324, 325, 326, 333, 334, 335, 351, 361, 363, 381, 401, 417, 438, 441, 443, 451, 460, 543, 570, 607, 614, 625, 628, 630, 636, 637. להרחיב מדד (261 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וממלכת פרס · ראה עוד »
מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית
#הפניה מאוריקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומאיר בן דב · ראה עוד »
מנזר מאר אליאס
מנזר מאר אליאס כניסה למנזר מנזר מאר אליאס (מנזר אליהו הקדוש) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנזר מאר אליאס · ראה עוד »
מנזר סנט אטיין
הבזיליקה ומגדל הפעמונים פנים הבזיליקה העוגב פסל הרונימוס בבזיליקה מנזר סנט אטיין הוא שמו של מתחם נוצרי-קתולי סמוך לשער שכם בירושלים, המנציח את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש ("סנט אטיין", בצרפתית: Saint Étienne).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנזר סנט אטיין · ראה עוד »
מנזר סנטה קתרינה
250px מנזר סנטה קתרינה (מתוך ספרה של קתרין טובין, 1855) כנסיית המנזר, רישום משנת 1857 פסיפס ההשתנות מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά; ערבית دير سانت كاترين) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי בדרום חצי האי סיני שבתחומי מצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי המסורת הנוצרית כהר סיני, והמכונה בערבית "ג'בל מוסא" (הר משה).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנזר סנטה קתרינה · ראה עוד »
מנזר פרן
מנזר פרן בעין פרת מנזר פרן (נקרא גם הלאורה של פרן, ברוסית Фара́нская ла́вра, באנגלית: Faran Monastery) הוא המנזר הנוצרי הראשון שהוקם במדבר יהודה, בסביבות שנת 330 לספירה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנזר פרן · ראה עוד »
מנזר המצלבה
מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנזר המצלבה · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומנחם שטרן · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומס · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומסופוטמיה · ראה עוד »
מערת אליהו
המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו (צילום מרכבל חיפה) עזרת הגברים במערה - 2009 מטפחות תלויות בעזרת הנשים מערת אליהו, תצלום מלפני 1899 מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומערת אליהו · ראה עוד »
מערה
פתחה של מערה במרוקו. וויילס מערה ימית בראש הנקרה מערה היא חלל בתוך סלע שנפער בתהליך טבעי או כתוצר של מעשה ידי אדם או בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומערה · ראה עוד »
מעגלים קונצנטריים
#הפניה עצמים קונצנטריים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומעגלים קונצנטריים · ראה עוד »
מפת מידבא
צילום כל המפה ששרדה איור של מפת מידבא (למעלה - מזרח, שמאלה - צפון ירושלים וסביבתה בפסיפס מפת מידבא כנסיית גאורגיוס הקדוש במידבא הכנסייה המודרנית בה נמצאת מפת מידבא קארדו בירושלים, המתאר את ירושלים כפי שמופיעה במפת מידבא מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומפת מידבא · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומצרים · ראה עוד »
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומצור · ראה עוד »
מרד הרקליוס
מרד הרקליוס (613–617 לספירה) היה מרד היהודים נגד הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית ותמיכתם בכיבוש ירושלים בידי הפרסים במהלך הפלישה הפרסית לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומרד הרקליוס · ראה עוד »
מרוץ סוסים
מרוץ בניו ג'רזי מרוץ סוסים באנגליה מרוץ סוסים הוא ענף ברכיבה על גבי סוסים, שבו מתחרים סוסים ורוכביהם.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומרוץ סוסים · ראה עוד »
מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים
מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים נוסד בשנת 1995 ופועל בחסות המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בפקולטה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים · ראה עוד »
מריה
#הפניה מרים, אם ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומריה · ראה עוד »
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומשטרה · ראה עוד »
מטבח
מטבח מערבי מודרני הכולל תנור אפייה וארונות אחסון מזון וכלי אוכל מטבח הוא חלל המשמש לאחסון והכנה של ארוחות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומטבח · ראה עוד »
מזכרת
דוכן מזכרות בלונדון מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן כמתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומזכרת · ראה עוד »
מגן ברושי
מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומגן ברושי · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומגדל דוד · ראה עוד »
מדרכה
מדרכה מדרכה מרוצפת בפולין, מימין לכביש המרוצף אף הוא מדרכה היא שטח המוקצה להולכי רגל לצד כביש, בתוך דרך או רחוב.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומדרכה · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומדבר יהודה · ראה עוד »
מונופיזיטיזם
המונופיזיטיזם (מיוונית: מונוס.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומונופיזיטיזם · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מורה דרך
מורה דרך בפטרה מורת דרך ישראלית בהר הרצל מורה דרך הוא אדם שעוסק בהדרכה של מטיילים ותיירים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומורה דרך · ראה עוד »
מודסטוס
מודסטוס (ביוונית: Μόδεστος; נפטר ב-17 בדצמבר 634) היה פטריארך ירושלים משנת 630 ועד מותו, ופטריארך בפועל מאז שהפטריארך הקודם, זכריאס מירושלים, הוגלה מהעיר עקב כיבוש ירושלים בידי הפרסים בשנת 614.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומודסטוס · ראה עוד »
מיריאן השלישי, מלך איבריה
מיריאן השלישי, מלך איבריה (בגאורגית: მირიან III) נקרא גם מיריאן המלך הקדוש היה מלך ממלכת איבריה, בשנים 284–361, אשר הפך את ממלכתו בשנת 337 לממלכה הגאורגית הראשונה שהתנצרה, והפך את הנצרות לדת הרשמית של הממלכה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומיריאן השלישי, מלך איבריה · ראה עוד »
מיכאל אבי יונה
#הפניה מיכאל אבי-יונה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »
מיכאל אבי-יונה
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »
אנטיוכיה
אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואנטיוכיה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואסלאם · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וארכאולוג · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וארכאולוגיה · ראה עוד »
אריאל (הוצאת ספרים)
אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואריאל (כתב עת) · ראה עוד »
אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)
אל-חאכִּם בִּאמר אללה (בערבית: الحاكمبأمر الله - "השולט בצו האל", בספרות הרבנית נקרא הכליף עלי אלחכים ובעברית המתחדשת החליף עלי אל חכים) היה הח'ליף השישי מהשושלת הפאטִמית, ושלט בין 996–1021 במצרים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) · ראה עוד »
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואלחנן ריינר · ראה עוד »
אלכסנדר נבסקי
אלכסנדר ירוסלביץ' נבסקי (סלאבית מזרחית עתיקה: Александръ Ярославичь Невъскый; 30 במאי 1220 - 14 בנובמבר 1263) היה נסיך רפובליקת נובגורוד וולדימיר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואלכסנדר נבסקי · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואלכסנדריה · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואלי שילר · ראה עוד »
אבן גזית
#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואבן גזית · ראה עוד »
אברהם נגב
אברהם נגב (1923 – 2004) היה ארכאולוג ישראלי, מומחה בנושא ההתיישבות במדבר והנבטים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואברהם נגב · ראה עוד »
אברהם פאוסט
אברהם (אבי) פאוסט (נולד ב־1967) הוא ארכאולוג המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואברהם פאוסט · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואברהם יערי · ראה עוד »
אבו עוביידה בן ג'ראח
#הפניה אבו עוביידה בן אל-ג'ראח.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואבו עוביידה בן ג'ראח · ראה עוד »
אבו תור
400x400 פיקסלים ממוזער שכונת אבו תור (בחזית), על רקע העיר העתיקה והר הצופים. אבו תור הערבית אבו תור היהודית אַבּוּ תוֹר (בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה, כאשר חלקה היהודי של השכונה, הידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, נמצא במערבה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואבו תור · ראה עוד »
אבו גוש
הכתובת הרומית במנזר הבנדיקטיני החזית המערבית של כנסיית "גבירתנו של ארון הברית" ופסל המדונה והילד הצופה מזרחה הכנסייה הצלבנית המסגד באבו גוש ומאחוריו המנזר הבנדיקטיני אַבּוּ גוֹשׁ (בערבית: أبو غوش, תעתיק מדויק: אַבּוּ ע'וֹשׁ) היא מועצה מקומית במחוז ירושלים בישראל, השוכנת בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון, לאורך צדו הצפוני של כביש 1 וברום ממוצע של 800 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואבו גוש · ראה עוד »
אגן הים התיכון
הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואגן הים התיכון · ראה עוד »
אגריה
אגריה (Egeria) או אתריה (Aetheria) ולעיתים סילביה (Sylvia), הייתה צליינית מגליסיה, אשר ביקרה בארץ ישראל, בלבנט, במצרים ובאסיה הקטנה בין השנים 381–384 לערך, ותיעדה את מסעה בסדרה של מכתבים בלטינית וולגרית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואגריה · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואדריאנוס · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואדריכלות · ראה עוד »
אונומסטיקון
אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואונומסטיקון · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
אורה לימור
אורה לימור (נולדה ב-25 בפברואר 1942) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וכיהנה בעבר כסגנית נשיא האוניברסיטה לעניינים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואורה לימור · ראה עוד »
אכסניה
אכסניית נוער טיפוסית אַכְסַנְיָה נקראת גם אַכְסַנְיַת נֹעַר, או במונחים הלועזיים הוֹסְטל (מאנגלית: Hostel) וגסטהאוס (מאנגלית: Guest house).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואכסניה · ראה עוד »
אכסדרה
קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואכסדרה · ראה עוד »
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואילת מזר · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
אייליה אאודוקיה
#הפניה אליה אודוקיה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ואייליה אאודוקיה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונצרות · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נצרות קופטית
קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונצרות קופטית · ראה עוד »
נתן שור
נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונתן שור · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונזיר · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונחמן אביגד · ראה עוד »
נחל צולב
נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונחל צולב · ראה עוד »
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ונחל קדרון · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וספרד · ראה עוד »
סטפנוס הקדוש
פסל סטפנוס הקדוש במנזר סנט אטיין סטפנוס הקדוש (ביוונית: Άγιος Στέφανος) היה דיאקון ואחד מראשיה הראשונים של הקהילה הנוצרית בכלל, ובירושלים בפרט.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וסטפנוס הקדוש · ראה עוד »
סבאס
סבאס, או בכינויו מר סבא, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות שבמדבר יהודה, בתקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וסבאס · ראה עוד »
סופיה
קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וסופיה · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וסוריה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וסוכות · ראה עוד »
עמק יהושפט
עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועמק יהושפט · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועלייה לרגל · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועבדות · ראה עוד »
עומר בן אל-ח'טאב
| תאריך לידה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »
עין כרם
עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועין כרם · ראה עוד »
עיר קדושה
העיר העתיקה של ירושלים - עיר קדושה ביהדות, בנצרות ובאסלאם הכעבה בעיר מכה - העיר הקדושה ביותר בדת האסלאם בזיליקת פטרוס הקדוש בעיר הוותיקן שברומא העיר קוסקו, כיום בפרו - עיר קדושה עבור תרבות האינקה מצרים נהר הגנגס בעיר וראנאסי בהודו - העיר הקדושה ביותר בדת ההינדואיזם, הבודהיזם הג'ייניזם אמריטסר שבהודו, עיר קדושה לסיקיזם דת הבהאית צ'ופו, עיר הולדתו של קונפוציוס עיר קדושה הוא כינוי לעיר בעלת ערך מרכזי באמונה של דת כלשהי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועיר קדושה · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ועיר דוד · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופסיפס · ראה עוד »
פסיפס הציפורים (ירושלים)
המיקום בו נתגלה הפסיפס חדר הפסיפס הכתובת הארמנית מול האפסיס הקדמי אחד המדליונים אחד המדליונים אמפורה עם קונכייה זוג יונים פסיפס הציפורים הוא פסיפס ייחודי שעיטר רצפת חדר בכנסייה ארמנית המתוארכת למאה הששית, ושמוקמה כ-350 מטרים צפונית לשער שכם בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופסיפס הציפורים (ירושלים) · ראה עוד »
פרה אדומה
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופרה אדומה · ראה עוד »
פרויקט סינון העפר מהר הבית
פרויקט סינון העפר מהר הבית הוא מיזם ארכאולוגי שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופרויקט סינון העפר מהר הבית · ראה עוד »
פלוויה יוליה הלנה
הלנה הקדושה, ציור על ידי צ'ימה דה קונליאנו (Cima da Conegliano) פלוויה יוליה הלנה (ביוונית: Φλαβία Ιουλία Ελένη), הידועה גם כהלנה הקדושה, הלנה מקונסטנטינופול והלנה אוגוסטה (248-330), הייתה קיסרית רומית, אשתו של הקיסר קונסטנטיוס כלורוס, ואמו של קונסטנטינוס הראשון, שהיה הקיסר הרומי הראשון שהתנצר ואימץ את הנצרות כדת המדינה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופלוויה יוליה הלנה · ראה עוד »
פטריארך
פטריארך (מיוונית, פטרארכון: πατήρ, אב; ἄρχων, מנהיג; בעברית: אב) הוא תואר הניתן לאבי משפחה מורחבת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופטריארך · ראה עוד »
פטריארכיה
פטריארכיה (πατριάρχης - "שלטון האב"; בעברית: אַבְהָתָנוּת) היא "שלטון האב בתא המשפחתי".
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופטריארכיה · ראה עוד »
פגניות
מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופגניות · ראה עוד »
פוקאס
#הפניה פוקאס, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ופוקאס · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וצרפת · ראה עוד »
צלב
יווניים''' (כל הזרועות שוות בגודלן), ישר ומסובב ב-45 מעלות (סלטיר). צלב הוא צורה המורכבת משני קווים המאונכים זה לזה, וחוצים זה את זה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וצלב · ראה עוד »
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וצליבת ישו · ראה עוד »
צליבה
גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וצליבה · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קפלה
286x286 פיקסלים קָפֵּלָה (בלטינית: Cappellae, גלימה) היא מבנה פולחן נוצרי קטן, סוג של כנסייה קטנה לשירות אישי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקפלה · ראה עוד »
קרקס
כרזת פרסומת לקרקס משנת 1900 לוליין בקרקס בסין קרקס (בלעז: Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקרקס · ראה עוד »
קרב הירמוך
קרב הירמוך (בערבית: معركة اليرموك) היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות המוסלמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקרב הירמוך · ראה עוד »
קריפטה
קריפטה בבאייה, צרפת במונחים מתקופת ימי הביניים קריפטה (אנגלית: Crypt מהמילה הלטינית crypta והמילה היוונית kryptē - "חבוי") היא חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל היא משמשת כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקריפטה · ראה עוד »
קשת (מבנה)
אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקשת (מבנה) · ראה עוד »
קבר מרים
תרשים וחתך רוחב של האתר קבר מרים בירושלים ממוקם בתוך מערה תת-קרקעית ליד גת שמנים, מקום שעל פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית הוא מקום קבורתה של מרים אם ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקבר מרים · ראה עוד »
קבר ישו
קבר ישו או קבר ישוע הוא המקום בו על פי האמונה הנוצרית נקבר ישו, הדמות המרכזית בתאולוגיה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקבר ישו · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקדמוניות · ראה עוד »
קונסטנטינוס
מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקונסטנטינוס · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קונסטנטיוס השני
פסל של קונסטנטיוס כשהיה צעיר פלאביוס יוליוס קונסטנטיוס (7 באוגוסט 317 - 3 בנובמבר 361), היה בנו של קונסטנטינוס הגדול ועם מותו הפך לשליט ולקיסר רומא בין השנים 337 ל-361 תחילה ביחד עם אחיו ולאחר מכן כשליט יחיד.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקונסטנטיוס השני · ראה עוד »
קודקס תאודוסיאנוס
קודקס תאודוסיאנוס (לטינית: Imperatoris Theodosiani Codex) הוא ליקוט מקיף של חוקי המשפט הרומי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקודקס תאודוסיאנוס · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקיסריה · ראה עוד »
קירילוס מסקיתופוליס
קירילוס מסקיתופוליס (ביוונית: Κύριλλος.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקירילוס מסקיתופוליס · ראה עוד »
קירילוס מירושלים
קירילוס מירושלים (ביוונית: Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων; 313 – 386) היה קדוש נוצרי ואחד ממורי הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וקירילוס מירושלים · ראה עוד »
ראשידון
הח'ליפים המוּנְחִים נכונה או הח'ליפים ישרי הדרך (בערבית: الخلفاء الراشدون, תעתיק מדויק: אלחֻ'לַפאא' אלרַאשִדוּן) הוא מונח בו משתמשים מוסלמים סונים ושיעים כאחד כדי לתאר את הח'ליפים ישרי הדרך, אליהם התייחס מוחמד בחדית' ידוע.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וראשידון · ראה עוד »
רעש שביעית
סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורעש שביעית · ראה עוד »
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »
רצח פוליטי
רצח אברהם לינקולן, כפי שתואר באיור שהופיע בעיתונות בת התקופה רצח פוליטי הוא רצח ממניע פוליטי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורצח פוליטי · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורומא · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורומא העתיקה · ראה עוד »
רוטונדה
רפאל רוֹֹטוֹנדָה (באיטלקית: Rotonda) הוא מבנה אדריכלי, או חלק ממבנה, הבנוי בצורה של גליל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורוטונדה · ראה עוד »
רוונה
רוונה (באיטלקית: Ravenna) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון מרכזה של איטליה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ורוונה · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושמואל ספראי · ראה עוד »
שמואל ייבין
תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושמואל ייבין · ראה עוד »
שנים-עשר השליחים
שנים-עשר השליחים הם תלמידיו של ישו שנשלחו לאחר מותו להפיץ את תורתו ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושנים-עשר השליחים · ראה עוד »
שער ציון
שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושער ציון · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושער שכם · ראה עוד »
שער האריות
שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושער האריות · ראה עוד »
שער האשפות
שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושער האשפות · ראה עוד »
שפחה
מרס מפתה את ונוס בנוכחותה של שפחה. המאה ה-1 לספירה, פומפיי. שפחה היא צורת הנקבה של עבד.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושפחה · ראה עוד »
שחר אילן
שחר אילן (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, שימש בעבר סמנכ"ל למחקר והסברה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושחר אילן · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושומרונים · ראה עוד »
שוד
גבר נשדד באיומי אקדח שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו ולא על פי חוק תוך שימוש באלימות או באיומים, לעיתים תוך שימוש בכלי נשק.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושוד · ראה עוד »
שוד ימי
דגל "רוג'ר העליז" (Jolly Roger), הסמל המזוהה ביותר עם שודדי הים בתרבות המודרנית. שוד ימי, או פיראטיות, הוא שוד או פשע אלים אחר המתבצעים בלב הים, ולעיתים על חופיו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ושוד ימי · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותאולוגיה · ראה עוד »
תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית
פסל תאודוסיוס, הלובר פלאביוס תאודוסיוס השני (ביוונית: Θεοδόσιος; אפריל 401 – 28 ביולי 450) היה קיסר ביזנטי, בן ארקדיוס ואליה אודוקסיה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותרגום · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותשעה באב · ראה עוד »
תחיית ישו
רפאל תחיית ישו (באנגלית: Resurrection of Jesus) הוא רכיב מהותי באמונה ובתאולוגיה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותחיית ישו · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותיאטרון · ראה עוד »
תיאודוסיוס ראש המנזר
תיאודוסיוס ראש המנזר (לטינית: Theodosius the Cenobiarch; 423 - 11 בינואר 529) היה נזיר, אב מנזר, וקדוש.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותיאודוסיוס ראש המנזר · ראה עוד »
תיירות צליינית לארץ ישראל
נוצרית-אורתוקסית בהר הזיתים בירושלים צליינים רוסים בירושלים, 1880 תיירות צליינית לארץ ישראל היא תיירות נוצרית, במסגרתה התייר עולה לרגל לאתרים הקדושים לנצרות בארץ ישראל, כמו כנסיות ואתרים אחרים שישו וקדושים נוצריים אחרים ביקרו בהם או שהו בהם, וכן אתרי סיפורי המקרא והברית החדשה, שנמצאים כיום במדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ותיירות צליינית לארץ ישראל · ראה עוד »
לאורה
לאורה בנחל פרת, מדבר יהודה לאורה (יוונית עתיקה: Λάυρα, הגייה יוונית מודרנית: לָבְרָה, בעברית "מִבְדָּד") היא צורת נזירות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ולאורה · ראה עוד »
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וליטורגיה · ראה עוד »
לידת ישו
"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622. כנסיית המולד בבית לחם. לידת ישו מתוארת בכתבי הברית החדשה, ובעיקר בבשורות של מתי ושל לוקאס ובבשורות האפוקריפיות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ולידת ישו · ראה עוד »
טבח
אנדרטת הנעליים בבודפשט טֶבַח הוא '''הרג''' או רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וטבח · ראה עוד »
טבילה לנצרות
טקס הטבילה המכונה "הטבילה" הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וטבילה לנצרות · ראה עוד »
טירופיאון
#הפניה הגיא המרכזי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וטירופיאון · ראה עוד »
טיכה
טיכה בבית שאן על ראשה כתר של חומות בית שאן במוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול טיכה (ביוונית: Τύχη) היא אלת המקרה והמזל במיתולוגיה יוונית, מקבילתה של פורטונה במיתולוגיה הרומית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וטיכה · ראה עוד »
זאב רובין
זאב רובין (23 בספטמבר 1942 - 28 במאי 2009) היה פרופסור מן המניין להיסטוריה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וזאב רובין · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וזאב וילנאי · ראה עוד »
זית
#הפניה זית אירופי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וזית · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וח'ליפה · ראה עוד »
ח'וסרו השני
חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וח'וסרו השני · ראה עוד »
חריטון
ציור קיר של חריטון במנזר דיר חג'לה מנזר פרן בנחל פרת חרִיטוֹן היה נזיר מתבודד בן המאה ה-4, מקים שלוש הלאורות הראשונות במדבר יהודה ונחשב למייסד תנועת הנזירות בתקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וחריטון · ראה עוד »
חטא
בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וחטא · ראה עוד »
חווה חקלאית
חווה חקלאית בססקצ'ואן, קנדה חווה חקלאית (נקראת לעיתים גם "משק חקלאי") היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וחווה חקלאית · ראה עוד »
חידושים בחקר ירושלים
#הפניה מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים קטגוריה:ישראל: כתבי עת למדעי היהדות קטגוריה:ישראל: כנסים קטגוריה:אוניברסיטת בר-אילן: כתבי עת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וחידושים בחקר ירושלים · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובנימין מזר · ראה עוד »
בפטיסטריום
הבפטיסטריום של פירנצה באדריכלות כנסייתית, בפטיסטריום (בלטינית: baptisterium) הוא מבנה המיועד לקיום טקסי הטבלה בנצרות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובפטיסטריום · ראה עוד »
בריכת חזקיהו
הבריכה בשלהי המאה ה-19 בריכת חזקיהו היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים, בעל מאפיינים של בריכת חורף.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובריכת חזקיהו · ראה עוד »
בריכת השילוח
בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובריכת השילוח · ראה עוד »
בריכות הצאן
מפת הממצאים הארכאולוגיים בבריכות הצאן "בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" הן שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובריכות הצאן · ראה עוד »
בזיליקת סן ויטאלה
הבזיליקה של סן ויטאלה (איטלקית Basilica di San Vitale) היא כנסייה ביזנטית מן המאה ה-6 שהוקמה בעיר רוונה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובזיליקת סן ויטאלה · ראה עוד »
בזיליקה
תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות חתך רוחב של מבנה בזיליקה בזיליקה או בסילקי (מיוונית: βασιλικὴ στοά - בסיליקה סטואה), סטיו מלכותי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובזיליקה · ראה עוד »
בולגריה
איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובולגריה · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובישוף · ראה עוד »
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובית שימוש · ראה עוד »
בית לחם
The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובית לחם · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש של יוליאנוס
דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק בעין גדי
האוהל מעל האתר קטע המגילה מספר ויקרא אוסף עצמות של עז וכבש שנמצאו מתחת לארון הקודש תקריב הרבוע במרכז רצפת הפסיפס כתובת התודה בארמית לתורמים הבמה וגומחת ארון הקודש מימין סמל צלב הקרס ברצפת הפסיפס מהשלב הקדום של בית הכנסת שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ובית הכנסת העתיק בעין גדי · ראה עוד »
ביזה
אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים" ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וביזה · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וביוגרפיה · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגאורגיה · ראה עוד »
גבעת הקפיטולין
גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית (בלטינית: Mons Capitolinus. איטלקית: Campidoglio קמפידוליו) היא גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגבעת הקפיטולין · ראה עוד »
גבעת הגולגולתא
האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגבעת הגולגולתא · ראה עוד »
גבי ברקאי
#הפניה גבריאל ברקאי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגבי ברקאי · ראה עוד »
גדליהו סטרומזה
גדליהו (גִי) סטרוּמזה (באנגלית: Guy G. Stroumsa; נולד ב-27 ביולי 1948) הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה על שם מרטין בובר למדע הדתות באוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור מן המניין לחקר הדתות האברהמיות באוניברסיטת אוקספורד, שם הוא גם חבר בליידי מרגרט הול.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגדליהו סטרומזה · ראה עוד »
גיא בן הינום
הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגיא בן הינום · ראה עוד »
גילדה
גִּילְדָּה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולהבטיח כללי אתיקה בין חברי האגודה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וגילדה · ראה עוד »
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודן בהט · ראה עוד »
דרך חברון
דרך חברון ממעוף הציפור, 2023 תחבורה ציבורית התוואי ההיסטורי של דרך חברון, בקטע החוצה את גיא בן הינום בקעה ותלפיות של היום בית בדרך חברון, בשכונת אבו תור מנזר מאר אליאס וכביש דרך חברון דרך חברון הוא ציר תנועה ראשי בירושלים ומהארוכים ברחובות העיר, המקשר בין מרכז העיר לבין שכונותיה הדרומיות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודרך חברון · ראה עוד »
דרומא
דרומא הוא שמו של חבל ארץ היסטורי, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון מהמאה ה-2 עד המאה ה-9 – התקופה בין סיום מלחמת בר כוכבא ועד לתום התקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודרומא · ראה עוד »
דרום הר חברון
#הפניה הר חברון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודרום הר חברון · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד יעקבי
דוד יעקבי דוד יעקבי (24 בפברואר 1928 - 4 באוקטובר 2018) היה פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודוד יעקבי · ראה עוד »
דיופיזיטיות
איקונין דמות ישו המפורסם ממנזר סנטה קתרינה מורכב למעשה משני טיפוסים שונים שניתן לראות בבירור כשמציבים מראה באמצעו (כמו כאן). דיופיזיטיות (ביוונית עתיקה: δυοφυσῖται מילולית "שני טבעים") היא השקפה כריסטולוגית בדבר טבעו של ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ודיופיזיטיות · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-5 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-6 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-7 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמאה ה-9 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המסע מבורדו
הנוסע מבורדו הוא כינויו של מחבר אלמוני של הספר - מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), יומן מסע המתאר את עלייתו לרגל בסביבות שנת 333.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמסע מבורדו · ראה עוד »
המכון לארכאולוגיה (הר הצופים)
המכון לארכאולוגיה, הממוקם בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים, מהווה את מרכז המחקר לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והמכון לארכאולוגיה (הר הצופים) · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הנוסע מבורדו
#הפניה המסע מבורדו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והנוסע מבורדו · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והעופל · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצלב האמיתי
מציאת הצלב האמיתי על ידי הלנה הצלב האמיתי הוא, על פי האמונה הנוצרית, הצלב המקורי שעליו נצלב ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והצלב האמיתי · ראה עוד »
הקארדו (ירושלים)
מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »
הקתיסמה
שרידי כנסיית הקתיסמה תוכנית הקתיסמה (הצבעים והדגמים להמחשה בלבד) מבט על - הקתיסמה הקתיסמה וגבעת המטוס מיקום בחזית נראים שרידי הקתיסמה, וברקע נראית הגבעה של תל רמת רחל, בו שכנה בֵּית הַכָּרֶם המקראית (באזור המיוער בפסגת הגבעה שברקע התמונה). שרידי הקתיסמה סמוך לדרך חברון שרידי הקתיסמה מפסיפסי הכנסייה שכוסו פסיפס הדקלים הקתיסמה (ביוונית: Κάθισμα, "הכסא" או "המושב") הייתה כנסייה ביזנטית חשובה, שציינה את המקום בו, על פי האמונה הנוצרית, נחה מריה, אם ישו על כיסא במהלך מסעה מנצרת לבית לחם.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והקתיסמה · ראה עוד »
הקיסרות הרומית המערבית
#הפניה האימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והקיסרות הרומית המערבית · ראה עוד »
הקיסרות הרומית המזרחית
#הפניה האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והקיסרות הרומית המזרחית · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והר ציון · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והר הזיתים · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והר הבית · ראה עוד »
הר הכרמל
#הפניה הכרמל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והר הכרמל · ראה עוד »
הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית
accessdate.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והרובע היהודי · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלל גבע
פרופ' הלל גבע הוא ארכאולוג ישראלי שביצע חפירות רבות בירושלים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והלל גבע · ראה עוד »
החומה השלישית
חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. שרידי החומה ברחוב החומה השלישית. יוני 2008. החומה השלישית היא החומה הצפונית והמאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והחומה השלישית · ראה עוד »
הגבעה המערבית
הגבעה המערבית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שוכנים בימינו הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והגבעה המערבית · ראה עוד »
הדרכים ברומא העתיקה
ויה אפיה אנטיקה ליד רומא הדרכים ברומא העתיקה היו אחד המאפיינים הבולטים של האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והדרכים ברומא העתיקה · ראה עוד »
הדרכים הרומיות בארץ ישראל
כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") בתקופת השלטון הרומאית בארץ ישראל נסללו בארץ דרכים רבות, ששרידיהן קיימים עד היום.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והדרכים הרומיות בארץ ישראל · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והוצאת כרטא · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והוצאת כתר · ראה עוד »
הוצאת יד יצחק בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והורדוס · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והושענא רבה · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והיסטוריון · ראה עוד »
היפודרום
הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והיפודרום · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית והירונימוס · ראה עוד »
ועידת ניקיאה
ועידת ניקיאה הראשונה: איקונין מכרתים, 1591. ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וועידת ניקיאה · ראה עוד »
ועידת כלקדון
פרסקו מן המאה ה-16 של האמן המוסקובי דיוניסיוס, המציג את הוועידה. ועידת כלקדון הייתה ועידה אקומנית של הכנסייה הנוצרית, שנערכה בין 8 באוקטובר ל-1 בנובמבר 451 בעיר כלקדון שעל הגדה המזרחית של הבוספורוס.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וועידת כלקדון · ראה עוד »
כנסיית אבינו שבשמים
כנסיית אבינו שבשמיים אבינו שבשמים כנסיית אבינו שבשמים (לטינית: Pater Noster) היא כנסייה קתולית השוכנת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זיכרון תפילתו של ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית אבינו שבשמים · ראה עוד »
כנסיית סנטה אנה
כנסיית סנטה אנה ממוזער כנסיית סנטה אנה בירושלים מסמנת, על פי המסורת הנוצרית את מקום הולדתה של מרים אם ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית סנטה אנה · ראה עוד »
כנסיית פטרוס אין גליקנטו
כנסיית פטרוס אין גליקנטו פנים הכנסייה פעילות בכנסייה דגם ירושלים בתקופה הביזנטית המוצג בחצר הכנסייה כנסיית פטרוס אין גליקנטו היא כנסייה ומנזר מודרניים בהר ציון השייכים למסדר האסומפסיוניסטים הקתולי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית פטרוס אין גליקנטו · ראה עוד »
כנסיית דומינוס פלוויט
מבט מערבה מתוך הכנסייה תבליטים בכיפת הכנסייה שרידי הנקרופוליס באתר כנסיית דומינוס פלוויט (לטינית Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית דומינוס פלוויט · ראה עוד »
כנסיית המולד
כנסיית המולד מכלול מבני כנסיית המולד בציורו של ברנרדינו אמיקו, תחילת המאה ה-17 פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. חלל הכנסייה "דלת הענווה" - דלת הכניסה אל הכנסייה המזבח במערת המולד - כוכב כסף שלו 14 קודקודים מסמל לפי האמונה את מקום לידתו המדויק של ישו כנסיית המולד (בערבית: كَنِيسَةُ ٱلْمَهْد, כָּנִיסַתֻ אָלְמַהְד; ביוונית: Βασιλική της Γεννήσεως; בלטינית: Basilica Nativitatis; בארמנית: Սուրբ Ծննդեան; בסורית: ܥܕܬܐ ܕܡܘܠܕܐ) היא בזיליקה הממוקמת בכיכר האבוס בעיר בית לחם.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית המולד · ראה עוד »
כנסיית הניאה
הצעת שיחזור של הכנסייה, מבט לכיוון צפון-מזרחתמונה להחלפה כנסיית הניאה (ביוונית: "חדשה") הוא שמה המקוצר של "הכנסייה החדשה על-שם מרים אם ישו", כנסייה ענקית קדומה בירושלים שנחנכה בשנת 543 לספירה והייתה קיימת עד המאה התשיעית או העשירית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית הניאה · ראה עוד »
כנסיית העלייה
כנסיית העלייה כנסיית העלייה כיפת הכנסייה סלע העלייה כנסיית העלייה, כיפת העלייה או מסגד העלייה הם שמות שונים לכנסייה על הר הזיתים המשמרת את זיכרון עליית ישו השמימה ארבעים יום לאחר תחייתו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית העלייה · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כנסיית השילוח
#הפניהעיר דוד#כנסיית השילוח.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית השילוח · ראה עוד »
כנסיית הדורמיציון
כנסיית הדורמיציון מבט ממשכנות שאננים כנסיית הדורמיציון מגדל הפעמונים בטרם הזריחה מבט משער יפו כנסיית הדורמיציון בשנות השלושים הדורמיציון מבעד לגגות ימין משה מגדל הפעמונים צלפים בכנסיית הדורמיציון בירושלים בשנת 1950. פסל מרים הנרדמת בקריפטה של הכנסייה הכנסייה במבט מכוון הר הבית כנסיית דורמיציון (מהמילה "שינה", או "תרדמה") היא כנסייה של מסדר הבנדיקטינים, הממוקמת על הר ציון בירושלים, בקרבת שער ציון וקבר דוד, ובסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכנסיית הדורמיציון · ראה עוד »
כריסטולוגיה
כריסטולוגיה (Christology, הלחם המילים χριστός.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכריסטולוגיה · ראה עוד »
כתף הינום
מכלול מערכת 25 תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכתף הינום · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכתר ספרים · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכהן גדול · ראה עוד »
כיבוש ירושלים בידי הפרסים
הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית מחזיר את הצלב האמיתי לירושלים בשנת 630 כיבוש ירושלים בימי הפרסים בשנת 614 על ידי ח'וסרו השני, מלך פרס, גרם להפסקה קצרה בשלטון הנוצרי-ביזנטי על העיר.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכיבוש ירושלים בידי הפרסים · ראה עוד »
כייפא
#הפניה קיפא.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וכייפא · ראה עוד »
יאן ואן אייק
יאן ואן אייק (בהולנדית: Jan van Eyck; סביבות 1390 – 9 ביולי 1441) היה צייר פלמי מהמאה ה-15, מהראשונים שציירו בשמן.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויאן ואן אייק · ראה עוד »
ירון דן
ירון דן (1939 – 20 באפריל 1984) היה חוקר ישראלי של ארץ ישראל בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וירון דן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ירושלים בתקופה המוסלמית
#הפניה ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וירושלים בתקופה המוסלמית · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית וישו · ראה עוד »
יזהר הירשפלד
יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויזהר הירשפלד · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויהדות · ראה עוד »
יהושע פראוור
יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויהושע פראוור · ראה עוד »
יוסף פטריך
יוסף פטריך (נולד ב-11 במאי 1947) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה בתקופה הקלאסית, הנבטים, ארכאולוגיה נוצרית ובעיקר בתחומי המנזרים וכנסיות, עיור רומי-ביזנטי, הר הבית ובית המקדש בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוסף פטריך · ראה עוד »
יוסף יהלום
יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוסף יהלום · ראה עוד »
יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית
פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס (ביוונית: Ιουστινιανός), הידוע יותר בתור יוסטיניאנוס הראשון ויוסטיניאנוס הגדול (11 במאי 483 – 14 בנובמבר 565), היה קיסר האימפריה הביזנטית החל מ-1 באוגוסט 527 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויורם צפריר · ראה עוד »
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »
יוחנן המטביל
יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוחנן המטביל · ראה עוד »
יובנאליס, בישוף ירושלים
יובנאליס, בישוף ירושלים (ביוונית: Άγιος Ιουβενάλιος - יובאנליס הקדוש; מת ב-458) היה בישוף ירושלים החל משנת 451 (ועידת כלקדון) הועלתה בישופות ירושלים למדרגת פטריארכיה ויובאנליס היה לפטריארך ירושלים הראשון (זהו שם אנכרוניסטי, שם התפקיד באותה עת היה ארכיאפיסקופוס).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויובנאליס, בישוף ירושלים · ראה עוד »
יוביאנוס
מטבע הנושא את תמונת יוביאנוס פלביוס יוביאנוס אוגוסטוס (Flavius Jovianus Augustus; 332 – 17 בפברואר 364) היה אוגוסטוס ושליט של האימפריה הרומית לשמונה חודשים מיוני 363 בסמוך למותו של האוגוסטוס יוליאנוס הכופר עד ליום מותו בפברואר 364.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוביאנוס · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוון · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ויוונית · ראה עוד »
1009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו1009 · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו14 בספטמבר · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו1937 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו1997 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו2005 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו2009 · ראה עוד »
21 במרץ
21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו21 במרץ · ראה עוד »
313
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו313 · ראה עוד »
324
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו324 · ראה עוד »
325
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו325 · ראה עוד »
326
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו326 · ראה עוד »
333
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו333 · ראה עוד »
334
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו334 · ראה עוד »
335
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו335 · ראה עוד »
351
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו351 · ראה עוד »
361
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו361 · ראה עוד »
363
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו363 · ראה עוד »
381
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו381 · ראה עוד »
401
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו401 · ראה עוד »
417
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו417 · ראה עוד »
438
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו438 · ראה עוד »
441
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו441 · ראה עוד »
443
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו443 · ראה עוד »
451
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו451 · ראה עוד »
460
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו460 · ראה עוד »
543
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו543 · ראה עוד »
570
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו570 · ראה עוד »
607
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו607 · ראה עוד »
614
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו614 · ראה עוד »
625
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו625 · ראה עוד »
628
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו628 · ראה עוד »
630
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו630 · ראה עוד »
636
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו636 · ראה עוד »
637
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופה הביזנטית ו637 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ירושלים_בתקופה_הביזנטית
