תוכן עניינים
60 יחסים: מארי, מסופוטמיה, מרדוך, מיתולוגיה מסופוטמית, אמורים, אנליל, אנו, אסיה הקטנה, אפונים, ארמים, אשמי-דגן הראשון, אשור, אשור (אל), אל הסער האנטולי, אכד, אכדית, איסין, אידאוגרמה, נבוכדנצר השני, נינורתה, סרגון מאכד, סופה, סוריה, סין (אל), עם עובד, עלילות גילגמש, פרת, ש. שפרה, שמשי-אדד הראשון, שמיים צפון־מערביים, שלמנאסר השלישי, שומרוגרמה, תמר וייס, תאופורי, תעלת השקיה, תקופת אור 3, לרסה, לבנט, חמורבי, חבור, חוקי חמורבי, חורים, חידקל, בעל (אל), בלת אילי, בבל, דגון, דור שרוכין, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, ... להרחיב מדד (10 יותר) »
מארי
קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.
לִרְאוֹת אדד ומארי
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
לִרְאוֹת אדד ומסופוטמיה
מרדוך
מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ, מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (.
לִרְאוֹת אדד ומרדוך
מיתולוגיה מסופוטמית
המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.
לִרְאוֹת אדד ומיתולוגיה מסופוטמית
אמורים
קישור.
לִרְאוֹת אדד ואמורים
אנליל
אֶנְלִיל (מילולית: אדון הרוח-EN.LÍL) הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.
לִרְאוֹת אדד ואנליל
אנו
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
לִרְאוֹת אדד ואנו
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
לִרְאוֹת אדד ואסיה הקטנה
אפונים
אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר.
לִרְאוֹת אדד ואפונים
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
לִרְאוֹת אדד וארמים
אשמי-דגן הראשון
אִשמֶי-דַגַן הראשון (גם אִשמֶדַגַן) היה בנו של המלך האשורי שמשי-אדד הראשון, מלך אמורי שמלך במסופוטמיה העליונה והקים בה אימפריה.
לִרְאוֹת אדד ואשמי-דגן הראשון
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
לִרְאוֹת אדד ואשור
אשור (אל)
תבליט של האל אשור מארמונן של אשורנצירפל השני בכלח אַשּׁוּר (באשורית) הוא שמו של אל השמים במיתולוגיה האכדית ובמיתולוגיה השומרית.
לִרְאוֹת אדד ואשור (אל)
אל הסער האנטולי
מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.
לִרְאוֹת אדד ואל הסער האנטולי
אכד
מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.
לִרְאוֹת אדד ואכד
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
לִרְאוֹת אדד ואכדית
איסין
מסופוטמיה בתקופת חמורבי איסין הייתה עיר-מדינה חשובה בשומר העתיקה.
לִרְאוֹת אדד ואיסין
אידאוגרמה
אידאוגרמה (מיוונית: הלחם של ἰδέα אידאה - רעיון ו-γράμμα גרמה - תמונה או משהו כתוב) היא סמל או סימן שמבטא מושג שלם.
לִרְאוֹת אדד ואידאוגרמה
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל.
לִרְאוֹת אדד ונבוכדנצר השני
נינורתה
חותם גליל המתאר מספר אלים במיתולוגיה השומרית. בחותם מימין לשמאל: אסימו, אנכי, שמש, אישתר וננרת במיתולוגיה השומרית והאכדית, נִינוּרְתַה (נין אור: "אדון האדמה המעובדת") היה האל של העיר ניפור.
לִרְאוֹת אדד ונינורתה
סרגון מאכד
סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.
לִרְאוֹת אדד וסרגון מאכד
סופה
סופה בהולנד סופה בחוף הים של פורטוגל סופה מתצפית גבעות מע'אר סופה היא תופעה במזג האוויר המתרחשת לצד שינוי קיצוני בתנאים האקלימיים באותו אזור שבו היא מתרחשת.
לִרְאוֹת אדד וסופה
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
לִרְאוֹת אדד וסוריה
סין (אל)
סִין (באכדית: Su'en, Sîn) או נאננה הוא אל הירח במיתולוגיה המסופטמית.
לִרְאוֹת אדד וסין (אל)
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
לִרְאוֹת אדד ועם עובד
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד ועלילות גילגמש
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
לִרְאוֹת אדד ופרת
ש. שפרה
"ש.
לִרְאוֹת אדד וש. שפרה
שמשי-אדד הראשון
אזור הממלכה המשוער שהקים שמשי אדד הראשון שַמְשִי-אַדַד או שמשי-הדּוּ הראשון מלך בין השנים 1776-1808 לפנה"ס בתקופת הקדומה של אשור, היה שליט עיר המדינה המספוטמית אֶכַּלַתוּם, מעט לפני שלטונו של חמורבי בבבל.
לִרְאוֹת אדד ושמשי-אדד הראשון
שמיים צפון־מערביים
#הפניה שפות שמיות צפון-מערביות ייתכן שיש ליצור ערך נפרד על עמים שמיים צפון־מערביים, בינתיים מספיקה הפניה לערך על קבוצת השפות.
לִרְאוֹת אדד ושמיים צפון־מערביים
שלמנאסר השלישי
שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד ושלמנאסר השלישי
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
לִרְאוֹת אדד ושומרוגרמה
תמר וייס
תמר וייס-גבאי (נולדה ב-1975) היא סופרת, עורכת ותסריטאית ישראלית.
לִרְאוֹת אדד ותמר וייס
תאופורי
#הפניה שם תאופורי.
לִרְאוֹת אדד ותאופורי
תעלת השקיה
תעלת השקיה בניו מקסיקו תעלת השקיה באיטליה תעלת השקיה היא תעלת מים המיועדת להובלה של מים לשם השקיה של שדות בחקלאות שלחין.
לִרְאוֹת אדד ותעלת השקיה
תקופת אור 3
אימפריה של השושלת השלישית של אור תקופת אור 3 היא תקופה בהיסטוריה של שומר, שהתקיימה בין המאה ה-22 לפנה"ס לבין המאה ה-21 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד ותקופת אור 3
לרסה
מסופוטמיה בתקופת חמורבי רשימת מלכי לרסה (מוזיאון הלובר) לרסה הייתה עיר חשובה בשומר העתיקה, נמצאה בתל סנקרה (Tell Sankarah) בדרום עיראק, כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לארך.
לִרְאוֹת אדד ולרסה
לבנט
קו חיצוני.
לִרְאוֹת אדד ולבנט
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
לִרְאוֹת אדד וחמורבי
חבור
נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּר (באכדית: ḫa-bur;KAI 309 בארמית: חבור;KAI 309 בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.
לִרְאוֹת אדד וחבור
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
לִרְאוֹת אדד וחוקי חמורבי
חורים
מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.
לִרְאוֹת אדד וחורים
חידקל
החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.
לִרְאוֹת אדד וחידקל
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת אדד ובעל (אל)
בלת אילי
#הפניה נינחורסג.
לִרְאוֹת אדד ובלת אילי
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת אדד ובבל
דגון
דָּגוֹן או דגן (באוגריתית: 𐎄𐎂𐎐 (דגן), בכתיב הברתי (אכדי ואמורי): da-gan) הוא אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית.
לִרְאוֹת אדד ודגון
דור שרוכין
פסל למסו שנמצא בחפירה של בוטה (כיום בלובר) דוּר שָׁרוּכִּין (באשורית: Dūr-Šarrukīn או Dūr-Šarrukēn, "מצודת סרגון") היתה עיר הבירה של האימפריה האשורית החדשה, שבנה סרגון השני מלך אשור.
לִרְאוֹת אדד ודור שרוכין
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
לִרְאוֹת אדד והאלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-3 לפנה"ס
כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).
לִרְאוֹת אדד והאלף ה-3 לפנה"ס
האלף הראשון לפנה"ס
#הפניה האלף ה-1 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד והאלף הראשון לפנה"ס
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
לִרְאוֹת אדד והאימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד והאימפריה הפרתית
התקופה הבבלית הקדומה
#הפניה בבל#התקופה הבבלית הקדומה.
לִרְאוֹת אדד והתקופה הבבלית הקדומה
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אדד והתקופה ההלניסטית
הדד
הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.
לִרְאוֹת אדד והדד
הוצאת מפה
#הפניה מפה - מיפוי והוצאה לאור.
לִרְאוֹת אדד והוצאת מפה
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
לִרְאוֹת אדד וכתב יתדות
כלח
מוזיאון הבריטי כָּלַח (Kalḫu) הייתה עיר אשורית חשובה, אשר שכנה על נהר החידקל, דרומית לנינוה.
לִרְאוֹת אדד וכלח
יעקב קליין (אשורולוג)
יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת אדד ויעקב קליין (אשורולוג)