תוכן עניינים
104 יחסים: מנהג, מסכת מכות, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת ראש השנה, מסכת ביצה, מסייע אין בו ממש, מצוות עשה, מר זוטרא, משנה, משלי, מלאכת חורש, מזון, מחלה, מחוזא, מגילת קהלת, מדרבנן, מים, אמוראים, אמימר בר מר ינוקא, ארמית בבלית, אחא בריה דרבא, אבק, אבלות (יהדות), אביי, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), אוויר, איסור ריבית, איסור ריבית (הלכה), נדר (יהדות), נהרדעא, נוצה, נכסי מלוג, עץ, עברית, עדות, עופרת, עין, פסח, פרסית, פתיחת פה לשטן, פוסק, קידוש החודש, רמי בר חמא, ראש הגולה, ראש ישיבה, רש"י, רב אמימר בר מר ינוקא, רב אשי, ... להרחיב מדד (54 יותר) »
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
לִרְאוֹת אמימר ומנהג
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת אמימר ומסכת מכות
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת אמימר ומסכת עבודה זרה
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת אמימר ומסכת עירובין
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
לִרְאוֹת אמימר ומסכת ראש השנה
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
לִרְאוֹת אמימר ומסכת ביצה
מסייע אין בו ממש
מסייע אין בו ממש הוא כלל הלכתי המובא בתלמוד, לפיו אדם המסייע לאחר לבצע פעולה מסוימת, שיכולה הייתה להיעשות גם בלי עזרה זו, המסייע אינו נחשב אחד מעושי המלאכה, וגם אם מדובר בפעולה אסורה, אין איסור לעשות זאת.
לִרְאוֹת אמימר ומסייע אין בו ממש
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
לִרְאוֹת אמימר ומצוות עשה
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
לִרְאוֹת אמימר ומר זוטרא
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת אמימר ומשנה
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
לִרְאוֹת אמימר ומשלי
מלאכת חורש
חרישה באמצעות כלי רכב חרישה מסורתית מְלֶאכֶת חוֹרֵשׁ היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.
לִרְאוֹת אמימר ומלאכת חורש
מזון
מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').
לִרְאוֹת אמימר ומזון
מחלה
דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.
לִרְאוֹת אמימר ומחלה
מחוזא
הקשת הגדולה, 1932 מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن מדאין; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.
לִרְאוֹת אמימר ומחוזא
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת אמימר ומגילת קהלת
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
לִרְאוֹת אמימר ומדרבנן
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת אמימר ומים
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת אמימר ואמוראים
אמימר בר מר ינוקא
רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.
לִרְאוֹת אמימר ואמימר בר מר ינוקא
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
לִרְאוֹת אמימר וארמית בבלית
אחא בריה דרבא
#הפניה רב אחא בריה דרבא.
לִרְאוֹת אמימר ואחא בריה דרבא
אבק
צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.
לִרְאוֹת אמימר ואבק
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
לִרְאוֹת אמימר ואבלות (יהדות)
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
לִרְאוֹת אמימר ואביי
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
לִרְאוֹת אמימר ואגרת רב שרירא גאון
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת אמימר ואגדה (יהדות)
אוויר
#הפניה אטמוספירת כדור הארץ bg:Въздухca:Aire da:Luft de:Luft eo:Aero es:Aire et:Õhk fr:Air hr:Zrak id:Udara is:Loft it:Aria ja:空気 la:Aër lt:Oras ms:Udara nl:Lucht nn:Luft no:Luft pl:Powietrze atmosferyczne pt:Ar ro:Aer ru:Воздухsimple:Air sl:Zrak sr:Ваздухtr:Hava (atmosfer) uk:Повітря zh:空气.
לִרְאוֹת אמימר ואוויר
איסור ריבית
#הפניה איסור ריבית בדת.
לִרְאוֹת אמימר ואיסור ריבית
איסור ריבית (הלכה)
איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא על מתן או קבלת תמורה על הלוואה.
לִרְאוֹת אמימר ואיסור ריבית (הלכה)
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
לִרְאוֹת אמימר ונדר (יהדות)
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת אמימר ונהרדעא
נוצה
נוצות של עופות שונים חלקי הנוצה השונים הנוצה היא סוג של כיסוי עורי בבעלי חיים.
לִרְאוֹת אמימר ונוצה
נכסי מלוג
נִכְסֵי מְלוֹג הם הנכסים שהאישה מביאה איתה כנדוניה מבית אביה לבית בעלה אחרי הנישואים, מתוך כוונה שהגוף-הקרן של הנכסים יישאר שלה והבעל יהיה רשאי לאכול את הפירות, קרי, הרווחים, ואין הבעל מקבל עליהם אחריות.
לִרְאוֹת אמימר ונכסי מלוג
עץ
אֶדֶר אשר צמחו האחד בסמוך לשני פריחה של עצי פרונוס. עץ הוא שם כללי לצמחים רב-שנתיים גבוהים, אשר בסיסם עשוי גזע מרכזי ניכר, ממנו לרוב צומחים ענפים מכוסי עלים, ולעיתים אף פרחים ופירות ובמקרים מסויימים מכנים שיחים גם כעצים.
לִרְאוֹת אמימר ועץ
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת אמימר ועברית
עדות
סנאט דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בירושלים מרדכי אליעזר גרישפן, אחיו של הרשל גרינשפן, מעיד במשפט אייכמן בירושלים עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה.
לִרְאוֹת אמימר ועדות
עופרת
עוֹפֶרֶת (באנגלית: Lead, בלטינית: Plumbum) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Pb ומספרו האטומי 82.
לִרְאוֹת אמימר ועופרת
עין
#הפניה עין (בעלי חיים).
לִרְאוֹת אמימר ועין
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת אמימר ופסח
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
לִרְאוֹת אמימר ופרסית
פתיחת פה לשטן
#הפניה אל תפתח פה לשטן.
לִרְאוֹת אמימר ופתיחת פה לשטן
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת אמימר ופוסק
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
לִרְאוֹת אמימר וקידוש החודש
רמי בר חמא
רמי בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי.
לִרְאוֹת אמימר ורמי בר חמא
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
לִרְאוֹת אמימר וראש הגולה
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת אמימר וראש ישיבה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת אמימר ורש"י
רב אמימר בר מר ינוקא
#הפניה אמימר בר מר ינוקא.
לִרְאוֹת אמימר ורב אמימר בר מר ינוקא
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
לִרְאוֹת אמימר ורב אשי
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת אמימר ורב נחמן
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
לִרְאוֹת אמימר ורב פפא
רב זביד (השני)
רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי.
לִרְאוֹת אמימר ורב זביד (השני)
רב זביד מנהרדעא
רב זְבִיד מנהרדעא היה אמורא בבלי בדור הרביעי מחכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת אמימר ורב זביד מנהרדעא
רב חמא
רב חמא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת אמימר ורב חמא
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
לִרְאוֹת אמימר ורב חסדא
רב גמדא
רב גמדא היה אמורא בבלי, תלמידו של רבא ובכל הש"ס מביא מימרות בשמו, ולימים נמנה רב גמדא על גדולי הדור בדור השישי לאמוראי בבל, יחד עם אמימר, מר זוטרא ורב אשי.
לִרְאוֹת אמימר ורב גמדא
רב דימי מנהרדעא
רב דימי מנהרדעא היה אמורא בבלי בדור החמישי לאמוראי בבל, מגדולי חכמי ישיבת נהרדעא.
לִרְאוֹת אמימר ורב דימי מנהרדעא
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
לִרְאוֹת אמימר ורב יהודה
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
לִרְאוֹת אמימר ורב יוסף
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת אמימר ורבא
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
לִרְאוֹת אמימר ורבי יהודה
רימון (פרי)
#הפניה רימון מצוי.
לִרְאוֹת אמימר ורימון (פרי)
שמתא
#הפניהנידוי.
לִרְאוֹת אמימר ושמתא
שטף דם
#הפניה דימום.
לִרְאוֹת אמימר ושטף דם
שטר
שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.
לִרְאוֹת אמימר ושטר
שטר חוב
שטר חוב הוא שטר המהווה הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסוים בכסף.
לִרְאוֹת אמימר ושטר חוב
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת אמימר ושבת
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
לִרְאוֹת אמימר ושוחד
תמר (עץ)
#הפניה תמר מצוי.
לִרְאוֹת אמימר ותמר (עץ)
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת אמימר ותנאים
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת אמימר ותלמוד בבלי
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
לִרְאוֹת אמימר ותלמיד חבר
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת אמימר ותורה
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
לִרְאוֹת אמימר ולחם
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
לִרְאוֹת אמימר וחמץ
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
לִרְאוֹת אמימר וחרס
חום (תסמין)
עליית חוֹם גוף היא תגובת הגנה חיסונית לזיהום ופגיעה ומהווה את אחד מסימני האבחנה הנפוצים ביותר ברפואה.
לִרְאוֹת אמימר וחום (תסמין)
חכם עדיף מנביא
חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.
לִרְאוֹת אמימר וחכם עדיף מנביא
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
לִרְאוֹת אמימר וברייתא
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת אמימר ובבל
בוסתן
בוסתן ירושלמי וסוככה בשכונת עין כרם בּּוּסְתָּן הוא גן-חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים.
לִרְאוֹת אמימר ובוסתן
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
לִרְאוֹת אמימר ובית דין (הלכה)
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
לִרְאוֹת אמימר וביגוד
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת אמימר וגאונים
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
לִרְאוֹת אמימר וגוי
דמעות
מערכת הדמעות דמעות הן נוזל המיוצר על ידי בלוטת הדמעות ומופרש מהעין.
לִרְאוֹת אמימר ודמעות
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
לִרְאוֹת אמימר ודיין (משפט עברי)
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
לִרְאוֹת אמימר והאימפריה הסאסאנית
הלוואה
1946 מטעם "המועצה הישובית לקליטת החיילים והנוטרים המשוחררים" (מיסודם של הסוכנות היהודית והועד הלאומי), חלקה הלוואה וחלקה מענק כספי. הלוואה היא עסקה בה אדם או גוף משפטי נותן סכום כסף לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש.
לִרְאוֹת אמימר והלוואה
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת אמימר והלכה
הונא בר נתן
#הפניה רב הונא בריה דרב נתן.
לִרְאוֹת אמימר והונא בר נתן
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת אמימר וכתובה
כישוף
כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.
לִרְאוֹת אמימר וכישוף
ירק
הכנת ירקות למאכל, ציור משנת 1886 מדפי ירקות בסופרמרקט שוק בכרתים יְרָקוֹת הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר מספר סוגים של צמחים אכילים.
לִרְאוֹת אמימר וירק
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
לִרְאוֹת אמימר וירח
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
לִרְאוֹת אמימר וירושה (משפט עברי)
ישיבת נהרדעא
ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.
לִרְאוֹת אמימר וישיבת נהרדעא
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת אמימר וישיבת סורא
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
לִרְאוֹת אמימר וישיבת פומבדיתא
יזדגרד הראשון
מטבע מתקופת יזדגרד הראשון הנושא את דיוקנו יזדגרד הראשון (בפרסית: یزدگرد یکم) היה מלך פרס (399-421, ד'קנ"ט-ד'קפ"א) מהשושלת הסאסאנית לאחר רציחתו של אחיו, בהראם הרביעי.
לִרְאוֹת אמימר ויזדגרד הראשון
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת אמימר ויהודים
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
לִרְאוֹת אמימר ויום
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת אמימר ויום טוב