תוכן עניינים
85 יחסים: Hebrewbooks, מאיר בר-אילן, מנחם נחום מצ'רנוביל, מסחר, מקור ראשון, מקור ברוך, משפחת אפשטיין, משפחת בנבנשתי, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ארץ ישראל, אב בית דין, אדמו"ר, אהרון מצ'רנוביל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, איסר זלמן מלצר, איתם הנקין, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן גורן, נבהרדק, נדוניה, סמיכה לרבנות, ספר החינוך, ספר הישר לרבינו תם, סדר קודשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוחר, סיני ועוקר הרים, עם הספר (הוצאת ספרים), ערוך השולחן, ערוך השולחן העתיד, עבודת בית המקדש, עוז והדר, פרנקפורט, פשיטת רגל, פוסק, ציונות, קהילת יהודי נובוזיבקוב, רמב"ם, רא"ה, רב, רבנו תם, רוסיה, שאול ליברמן, שרי המאה, שלמה יוסף זוין, שטעטל, שולחן ערוך, תנועת המזרחי, ... להרחיב מדד (35 יותר) »
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
Hebrewbooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וHebrewbooks
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומאיר בר-אילן
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומנחם נחום מצ'רנוביל
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומסחר
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומקור ראשון
מקור ברוך
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומקור ברוך
משפחת אפשטיין
משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומשפחת אפשטיין
משפחת בנבנשתי
משפחת בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (גם בן ויניסטי או בֶּנְבֶנִישְׂתִּי; בקסטיליה: Benveniste; בקטלוניה: בֶּנְבֶנִשְׂתּ, Benvenist; באיטליה: Benvenisti; בפורטוגל: Bemveniste; בצפון אפריקה: בנישתי, בניסטי Beniste/i) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, משוררים, רופאים, ואישי ציבור רבים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומשפחת בנבנשתי
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וארץ ישראל
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואב בית דין
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואדמו"ר
אהרון מצ'רנוביל
#הפניה אהרן טברסקי.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואהרון מצ'רנוביל
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואוניברסיטת בר-אילן
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואיסר זלמן מלצר
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואיתם הנקין
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונפתלי צבי יהודה ברלין
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונתן גורן
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונבהרדק
נדוניה
מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונדוניה
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסמיכה לרבנות
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וספר החינוך
ספר הישר לרבינו תם
#הפניה ספר הישר (רבנו תם).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וספר הישר לרבינו תם
סדר קודשים
#הפניה סדר קדשים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר קודשים
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר טהרות
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר זרעים
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסוחר
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסיני ועוקר הרים
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועם הספר (הוצאת ספרים)
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וערוך השולחן
ערוך השולחן העתיד
#הפניהערוך השולחן#ערוך השולחן העתיד.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וערוך השולחן העתיד
עבודת בית המקדש
#הפניה קורבן (יהדות).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועבודת בית המקדש
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועוז והדר
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופרנקפורט
פשיטת רגל
פשיטת רגל היא הליך חדלות פירעון החל על חייבים שהם יחידים (אנשים פרטיים) להבדיל מהליך המיועד לחברות בע"מ ותאגידים, שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל ישנם יתרונות וחסרונות עבורו ועבור נושיו; ברוב המקרים, החייב הוא הגורם המבקש כניסה להליך זה כצעד הגנתי מפני נושיו.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופשיטת רגל
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופוסק
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וציונות
קהילת יהודי נובוזיבקוב
המבנה ששימש את בית הכנסת הגדול בנובוזיבקוב נובוזיבקוב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיירה במחוז בריאנסק במערב רוסיה, סמוך לגבול עם בלארוס ואוקראינה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וקהילת יהודי נובוזיבקוב
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורמב"ם
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורא"ה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורב
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורבנו תם
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורוסיה
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושאול ליברמן
שרי המאה
שרי המאה היא סדרה בת שישה כרכים (בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ב - תשט"ז) שנכתבה בידי הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושרי המאה
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושלמה יוסף זוין
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושטעטל
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושולחן ערוך
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותנועת המזרחי
תערך לפני שלחן
תַּעֲרֹֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן הוא ספר מחקר מקיף על חייו ופועלו של הרב יחיאל מיכל עפשטיין שחיבורו המרכזי היה ערוך השולחן, ומכאן שם הספר.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותערך לפני שלחן
תקפ"ט
#הפניה ה'תקפ"ט.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותקפ"ט
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותלמוד ירושלמי
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וחסידות חב"ד
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וברוך הלוי אפשטיין
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובלארוס
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובוברויסק
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובית המקדש
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וגרמניה
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וגירוש ספרד
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ודב ליפץ
דובער אפשטיין
דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ודובער אפשטיין
ה'תרמ"ג
רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וה'תרמ"ג
הצמח צדק
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והצמח צדק
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והראי"ה קוק
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והרב קוק
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והתנגדות לחסידות
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והלכה
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והגדה של פסח
הוצאת מגיד
#הפניה הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והוצאת מגיד
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והיישוב הישן
כ"ב באדר ב'
#הפניהכ"ב באדר.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכ"ב באדר ב'
כ' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכ' בשבט
כח דהיתרא עדיף
#הפניה כוח דהיתרא עדיף.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכח דהיתרא עדיף
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויצחק מוולוז'ין
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וירושלים
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וישורון (מאסף תורני)
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וישיבת וולוז'ין
יחזקאל אברמסקי
שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויחזקאל אברמסקי
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויהושע מונדשיין
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויהודה לייב פישמן מימון
יוסף אליהו הנקין
הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויוסף אליהו הנקין
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויוסף שלמה כהנמן
24 במרץ
24 במרץ הוא היום ה-83 בשנה (84 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו24 במרץ
24 בינואר
24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו24 בינואר
ראה גם
בוגרי ישיבת וולוז'ין
- אברהם אליהו הרכבי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- אברהם ליסין
- איסר זלמן מלצר
- ברוך בר ליבוביץ
- ברוך הלוי אפשטיין
- דוד כהן (הנזיר)
- זליג ראובן בנגיס
- חיים הלוי סולובייצ'יק
- חיים יצחק בלוך
- חיים מרדכי קאטץ
- חיים נחמן ביאליק
- חיים עוזר גרודזנסקי
- יהודה ליב לוין
- יוסף זונדל מסלנט
- יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
- יעקב יוסף (חריף)
- יעקב מאיר זלקינד
- יצחק אייזיק הלוי
- יצחק יעקב ריינס
- מאיר בר-אילן
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- מנחם הכהן ריזיקוב
- מנחם נחום קפלן
- משה לייב חשקס
- משה מרדכי אפשטיין
- משה קולבק
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- פנחס חורגין
- צבי הירש מסליאנסקי
- קלמן שולמן
- רפאל שפירא
- שמואל אלכסנדרוב
- שמואל יצחק הילמן
- שמואל מוהליבר
- שמחה ראובן עדלמן
- שמעון שקופ
אזכור
ידוע גם בשם יחיאל מיכל אפשטיין.