סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

מַדָד יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. [1]

93 יחסים: Hebrewbooks, מאיר בר-אילן, מנחם נחום מצ'רנוביל, מסחר, מקור ראשון, מקור ברוך, משפחת אפשטיין, משפחת בנבנשתי, אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ארץ ישראל, אב בית דין, אדמו"ר, אהרון מצ'רנוביל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, איסר זלמן מלצר, איתם הנקין, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן גורן, נבהרדק, נדוניה, סמיכה לרבנות, ספר החינוך, ספר הישר לרבינו תם, סדר קודשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוחר, סיני ועוקר הרים, עם הספר (הוצאת ספרים), ערוך השולחן, ערוך השולחן העתיד, עבודת בית המקדש, עוז והדר, פרנקפורט, פשיטת רגל, פוסק, ציונות, קהילת יהודי נובוזיבקוב, רמב"ם, רא"ה, רב, רבנו תם, רוסיה, שאול ליברמן, שרי המאה, שלמה יוסף זוין, שטעטל, שולחן ערוך, תנועת המזרחי, ..., תערך לפני שלחן, תקפ"ט, תלמוד ירושלמי, חסידות חב"ד, ברוך הלוי אפשטיין, בלארוס, בוברויסק, בית המקדש, גרמניה, גירוש ספרד, דב ליפץ, דובער אפשטיין, ה'תרמ"ג, ה'תרס"ח, ה'תרס"ה, ה'תרכ"ה, הצמח צדק, הראי"ה קוק, הרב קוק, התנגדות לחסידות, הלכה, הגדה של פסח, הוצאת מגיד, היישוב הישן, כ"ב באדר ב', כ' בשבט, כח דהיתרא עדיף, יצחק מוולוז'ין, ירושלים, ישורון (מאסף תורני), ישיבת וולוז'ין, יחזקאל אברמסקי, יהושע מונדשיין, יהודה לייב פישמן מימון, יוסף אליהו הנקין, יוסף שלמה כהנמן, 1829, 1856, 1883, 1904, 1908, 24 במרץ, 24 בינואר. להרחיב מדד (43 יותר) »

Hebrewbooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וHebrewbooks · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מנחם נחום מצ'רנוביל

רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומסחר · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומקור ראשון · ראה עוד »

מקור ברוך

תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומקור ברוך · ראה עוד »

משפחת אפשטיין

משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומשפחת אפשטיין · ראה עוד »

משפחת בנבנשתי

משפחת בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (גם בן ויניסטי או בֶּנְבֶנִישְׂתִּי; בקסטיליה: Benveniste; בקטלוניה: בֶּנְבֶנִשְׂתּ, Benvenist; באיטליה: Benvenisti; בפורטוגל: Bemveniste; בצפון אפריקה: בנישתי, בניסטי Beniste/i) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, משוררים, רופאים, ואישי ציבור רבים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומשפחת בנבנשתי · ראה עוד »

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (בעברית: הסקת השמועה לפי ההלכה) או בקיצור אליבא דהלכתא, היא אחת מדרכי הלימוד של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וארץ ישראל · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואב בית דין · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרון מצ'רנוביל

#הפניה אהרן טברסקי.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואהרון מצ'רנוביל · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ואיתם הנקין · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונתן גורן · ראה עוד »

נבהרדק

לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונבהרדק · ראה עוד »

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ונדוניה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וספר החינוך · ראה עוד »

ספר הישר לרבינו תם

#הפניה ספר הישר (רבנו תם).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וספר הישר לרבינו תם · ראה עוד »

סדר קודשים

#הפניה סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר קודשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסדר זרעים · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסוחר · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וערוך השולחן · ראה עוד »

ערוך השולחן העתיד

#הפניהערוך השולחן#ערוך השולחן העתיד.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וערוך השולחן העתיד · ראה עוד »

עבודת בית המקדש

#הפניה קורבן (יהדות).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועבודת בית המקדש · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ועוז והדר · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופרנקפורט · ראה עוד »

פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך חדלות פירעון החל על חייבים שהם יחידים (אנשים פרטיים) להבדיל מהליך המיועד לחברות בע"מ ותאגידים, שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל ישנם יתרונות וחסרונות עבורו ועבור נושיו; ברוב המקרים, החייב הוא הגורם המבקש כניסה להליך זה כצעד הגנתי מפני נושיו.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופשיטת רגל · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ופוסק · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וציונות · ראה עוד »

קהילת יהודי נובוזיבקוב

המבנה ששימש את בית הכנסת הגדול בנובוזיבקוב נובוזיבקוב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיירה במחוז בריאנסק במערב רוסיה, סמוך לגבול עם בלארוס ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וקהילת יהודי נובוזיבקוב · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורא"ה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורב · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורבנו תם · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ורוסיה · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושאול ליברמן · ראה עוד »

שרי המאה

שרי המאה היא סדרה בת שישה כרכים (בהוצאת מוסד הרב קוק, תש"ב - תשט"ז) שנכתבה בידי הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושרי המאה · ראה עוד »

שלמה יוסף זוין

הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושטעטל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תערך לפני שלחן

תַּעֲרֹֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן הוא ספר מחקר מקיף על חייו ופועלו של הרב יחיאל מיכל עפשטיין שחיבורו המרכזי היה ערוך השולחן, ומכאן שם הספר.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותערך לפני שלחן · ראה עוד »

תקפ"ט

#הפניה ה'תקפ"ט.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותקפ"ט · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וחסידות חב"ד · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובלארוס · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובוברויסק · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובית המקדש · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וגרמניה · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וגירוש ספרד · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ודב ליפץ · ראה עוד »

דובער אפשטיין

דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ודובער אפשטיין · ראה עוד »

ה'תרמ"ג

רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וה'תרמ"ג · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תרכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וה'תרכ"ה · ראה עוד »

הצמח צדק

#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והצמח צדק · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והרב קוק · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והלכה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת מגיד

#הפניה הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והוצאת מגיד · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין והיישוב הישן · ראה עוד »

כ"ב באדר ב'

#הפניהכ"ב באדר.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכ"ב באדר ב' · ראה עוד »

כ' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכ' בשבט · ראה עוד »

כח דהיתרא עדיף

#הפניה כוח דהיתרא עדיף.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וכח דהיתרא עדיף · ראה עוד »

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וירושלים · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויוסף אליהו הנקין · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

1829

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו1829 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו1856 · ראה עוד »

1883

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו1883 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו1904 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו1908 · ראה עוד »

24 במרץ

24 במרץ הוא היום ה-83 בשנה (84 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו24 במרץ · ראה עוד »

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ו24 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יחיאל מיכל אפשטיין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_מיכל_הלוי_אפשטיין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »