גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
76 יחסים: מקור ראשון, משה מרדכי אפשטיין, משה קורדובירו, מלחמת העולם הראשונה, מגילת קהלת, מוסד הרב קוק, אני מאמין (שחקי שחקי), אלכסנדר פושקין, אברהם שמעון טרויב, אגודת ישראל, איוב, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נתן צבי פינקל, נתן גורן, עם הספר (הוצאת ספרים), עצור כאן חושבים, עקיבא איגר, פיבל מלצר, צבי קפלן (סופר), ציונות, קצות החושן, קדאייני, קובנה, רמב"ם, רב, שאול טשרניחובסקי, שקעה חמה, שלמה טיקוצ'ינסקי, שכול וכישלון, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תרס"א, תרס"ג, תרס"ו, תלמוד תורה (קלם), תלמוד בבלי, תהילים, ליטא, ט"ו באייר, טלז, בנימין זאב הרצל, בר מצווה, ברלין, בית המדרש לרבנים בברלין, גמרא, גתה, גבריאלה ד'אנונציו, דב ליפץ, דוד צבי הופמן, ה'תר"ן, ..., ה'תרפ"א, ה'תרפ"ד, האריז"ל, השילוח (כתב עת ישראלי), הלכה, הזמנה לפיוט, כתב עת, י"ב בחשוון, ימים נוראים, יעקב לנדא, יעלה תחנוננו, ישעיהו, ישיבת טלז, ישיבת חברון (ירושלים), ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יחיאל יעקב וינברג, יהדות גרמניה, יהודה הלוי, יואל קטן, יוסף חיים ברנר, יוסף יהודה לייב בלוך, 16 בנובמבר, 1889, 19 במאי, 1920, 1924. להרחיב מדד (26 יותר) »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומקור ראשון · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומשה קורדובירו · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומגילת קהלת · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אני מאמין (שחקי שחקי)
כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ואני מאמין (שחקי שחקי) · ראה עוד »
אלכסנדר פושקין
דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת וסילי טרופינין, 1837 אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (ברוסית: Алекса́ндр Серге́евич Пу́шкин,, 6 ביוני 1799 – 10 בפברואר 1837) נחשב לגדול המשוררים הרוסיים, ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ואלכסנדר פושקין · ראה עוד »
אברהם שמעון טרויב
רבי אברהם שמעון טרויבתמונה להחלפה רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ואברהם שמעון טרויב · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ואגודת ישראל · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ואיוב · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ונתן גורן · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עצור כאן חושבים
עצור כאן חושבים הוא פורום אינטרנט באתר "בחדרי חרדים", המתמקד בדיונים בנושאי יהדות.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ועצור כאן חושבים · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ועקיבא איגר · ראה עוד »
פיבל מלצר
טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ופיבל מלצר · ראה עוד »
צבי קפלן (סופר)
הרב צבי קפלן (כ"ג באדר תרפ"ב, ברלין – י"ח בכסלו תשע"ג, ירושלים) היה סופר ומשורר, עורך תורני ומדעי.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וצבי קפלן (סופר) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וציונות · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וקצות החושן · ראה עוד »
קדאייני
#הפניה קדאיניאי.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וקדאייני · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וקובנה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ורמב"ם · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ורב · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שקעה חמה
השיר תפילה, המוכר יותר במילותיו הראשונות, שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם אליהו קפלן (1889–1924) בשנת 1907 (תרס"ז).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ושקעה חמה · ראה עוד »
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
שכול וכישלון
שכול וכישלון או: ספר ההתלבטות הוא הרומן האחרון של הסופר העברי יוסף חיים ברנר.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ושכול וכישלון · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרס"א
#הפניה ה'תרס"א.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותרס"א · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותרס"ג · ראה עוד »
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותרס"ו · ראה עוד »
תלמוד תורה (קלם)
ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ותהילים · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וליטא · ראה עוד »
ט"ו באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וט"ו באייר · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וטלז · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ובר מצווה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וברלין · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וגמרא · ראה עוד »
גתה
#הפניה יוהאן וולפגנג פון גתה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וגתה · ראה עוד »
גבריאלה ד'אנונציו
גבריאלֶה ד'אנונציו (באיטלקית: Gabriele d'Annunzio; 12 במרץ 1863 – 1 במרץ 1938) היה סופר, משורר, מחזאי, טייס וגיבור מלחמה איטלקי, מבשרה של התנועה הפשיסטית באיטליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וגבריאלה ד'אנונציו · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ודב ליפץ · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וה'תרפ"ד · ראה עוד »
האריז"ל
#הפניההאר"י.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן והאריז"ל · ראה עוד »
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן והלכה · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן והזמנה לפיוט · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וכתב עת · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וי"ב בחשוון · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב לנדא
הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויעקב לנדא · ראה עוד »
יעלה תחנוננו
ימים הנוראים יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב הוא פיוט ליום הכיפורים הנאמר במנהגי אשכנז לאחר תפילת העמידה של ערבית, כפתיחה לסדר הסליחות של ערבית ליום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויעלה תחנוננו · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וישעיהו · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת חברון (ירושלים)
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וישיבת חברון (ירושלים) · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
יחיאל יעקב וינברג
הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויהודה הלוי · ראה עוד »
יואל קטן
הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויואל קטן · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף יהודה לייב בלוך
הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ויוסף יהודה לייב בלוך · ראה עוד »
16 בנובמבר
16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ו16 בנובמבר · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ו1889 · ראה עוד »
19 במאי
19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ו19 במאי · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ו1920 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אליהו קפלן ו1924 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אליהו_קפלן
