גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מסכת סנהדרין, מצרים, מצוות לא תעשה, מצווה, משה פיינשטיין, מדרשי הלכה, מהרי"ק, מהתורה, מוהיקן (תסרוקת), ארבע מיתות בית דין, אלעזר ליפא סוקניק, אגרות משה, אהרן וולקין, איסור כתובת קעקע, נדודי בני ישראל במדבר, ספר המדע, ספר יראים, ספרא, ספרי, עריפת ראש, עבודה זרה (יהדות), עוגב, פרשת ראה, פרי חדש, פריקת עול תורה ומצוות, פירוש רש"י לתלמוד, צריח (מבנה), צדקיהו, קבורה, קודש וחול ביהדות, ר"ן, רבי יהודה בן בתירא, שמיים (עמים), תנועת ההשכלה היהודית, תספורת, לא תחנם, לבוש חרדי, זר פרחים, חזנות, חופה, בחירת עם ישראל, בימה, ביאור הגר"א, ביגוד, גוי, דעת (אתר אינטרנט), דרכי האמורי, הקפת הראש, השחתת הזקן, הלכות הרחקה מגויים, ..., הליוס, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, כנען, כיפה (מבנה), כיפה (יהדות), ירמיה, יביע אומר, יואל סירקיש, יונתן שטייף, יוסף קולון, יורה דעה. להרחיב מדד (13 יותר) »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומצרים · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומצווה · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהרי"ק
#הפניה יוסף קולון.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומהרי"ק · ראה עוד »
מהתורה
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומהתורה · ראה עוד »
מוהיקן (תסרוקת)
תספורת מוהיקן מוהיקן או מוהוק (באנגלית: Mohawk) הוא סוג של תספורת, המאופיינת על ידי ראש מגולח ברובו, פרט לקווצת שיער בצורת "פס" המשתרעת מאמצע המצח עד אמצע העורף.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ומוהיקן (תסרוקת) · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אלעזר ליפא סוקניק
אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ואגרות משה · ראה עוד »
אהרן וולקין
הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ואהרן וולקין · ראה עוד »
איסור כתובת קעקע
איסור כתובת קעקע הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיו אסור לשרטט כתובת קעקע בגופו של יהודי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ואיסור כתובת קעקע · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
ספר המדע
ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וספר המדע · ראה עוד »
ספר יראים
ספר יראים הוא ספרו של רבי אליעזר בן שמואל ממיץ הידוע בכינויו הרא"ם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וספר יראים · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וספרא · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וספרי · ראה עוד »
עריפת ראש
עריפת ראש במיניאטורת עץ מבזל, 1552 הגיליוטינה הצרפתית - המכשיר הידוע ביותר לעריפת ראשים דוד עם ראשו של גוליית, הציור של קאראווג'ו, 1606. עריפת ראש, או בקיצור עריפה, היא פעולת הכריתה של ראשו של יצור חי, המסתיימת באופן בלתי נמנע במוות.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ועריפת ראש · ראה עוד »
עבודה זרה (יהדות)
#הפניה עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ועבודה זרה (יהדות) · ראה עוד »
עוגב
עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ועוגב · ראה עוד »
פרשת ראה
| קודם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ופרשת ראה · ראה עוד »
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ופרי חדש · ראה עוד »
פריקת עול תורה ומצוות
#הפניה יציאה בשאלה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ופריקת עול תורה ומצוות · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
צריח (מבנה)
צריח מרובע בטירת ונסן בפריז צְרִיחַ הוא מבנה או חלק ממבנה גדול יותר המתאפיין בממדים צרים וגבוהים ועם אלמנט בולט כלשהו בקצהו העליון.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וצריח (מבנה) · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וצדקיהו · ראה עוד »
קבורה
מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וקבורה · ראה עוד »
קודש וחול ביהדות
ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ור"ן · ראה עוד »
רבי יהודה בן בתירא
רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »
שמיים (עמים)
פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ושמיים (עמים) · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תספורת
#הפניה ספר (מקצוע).
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ותספורת · ראה עוד »
לא תחנם
לא תְּחָנֵּם היא קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ולא תחנם · ראה עוד »
לבוש חרדי
ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ולבוש חרדי · ראה עוד »
זר פרחים
זר אובאלי אישה המחזיקה בזר פרחים זר פרחים הוא מקבץ פרחים המאוגדים בצורה דקורטיבית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וזר פרחים · ראה עוד »
חזנות
"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וחזנות · ראה עוד »
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וחופה · ראה עוד »
בחירת עם ישראל
רעיון מרכזי ביהדות הוא בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ובחירת עם ישראל · ראה עוד »
בימה
בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ובימה · ראה עוד »
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וביאור הגר"א · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וביגוד · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וגוי · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דרכי האמורי
דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ודרכי האמורי · ראה עוד »
הקפת הראש
פשקוויל המזהיר מפני הקפת הראש הקפת הראש היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער פאות הראש באופנים מסוימים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והקפת הראש · ראה עוד »
השחתת הזקן
השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והשחתת הזקן · ראה עוד »
הלכות הרחקה מגויים
הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »
הליוס
במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והליוס · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והחת"ם סופר · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים והגדה של פסח · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וכנען · ראה עוד »
כיפה (מבנה)
כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וכיפה (מבנה) · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
ירמיה
#הפניה ירמיהו.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים וירמיה · ראה עוד »
יביע אומר
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ויביע אומר · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ויואל סירקיש · ראה עוד »
יונתן שטייף
הרב יונתן שטייף (תרל"ז, 1877 - ט' באלול תשי"ח, 1958) היה דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ויונתן שטייף · ראה עוד »
יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ויוסף קולון · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: חוקות הגויים ויורה דעה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוקות_הגויים
