תוכן עניינים
43 יחסים: מנחם צבי קדרי, משנה, מלחמת העולם הראשונה, מגילות מדבר יהודה, מדעי היהדות, מוסד הרב קוק, מכללת ליפשיץ, ארץ ישראל, אליעזר מאיר ליפשיץ, נפתלי הרץ אימבר, ניקוד העברית בת ימינו, ספר יובל, פרס ישראל, פיוט, קריית ספר (הוצאת ספרים), שמואל יוסף עגנון, שאול אש, שאול ליברמן, שרגא אברמסון, תנ"ך, תרפ"א, תלמוד, לשון חז"ל, לבוב, חנוך אלבק, חז"ל, בלשנות, גצל קרסל, גליציה, דוקטור לשם כבוד, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, השפה העברית, הוצאת קריית ספר, ועד הלשון העברית, וינה, ירושלים, ישראל, ישראלי, יחזקאל קוטשר, 13 במאי, 18 בפברואר.
- זוכי פרס ישראל למדעי היהדות
מנחם צבי קדרי
מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומנחם צבי קדרי
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומשנה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומלחמת העולם הראשונה
מגילות מדבר יהודה
קצר.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומגילות מדבר יהודה
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומדעי היהדות
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומוסד הרב קוק
מכללת ליפשיץ
ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.
לִרְאוֹת חנוך ילון ומכללת ליפשיץ
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת חנוך ילון וארץ ישראל
אליעזר מאיר ליפשיץ
שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת חנוך ילון ואליעזר מאיר ליפשיץ
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חנוך ילון ונפתלי הרץ אימבר
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
לִרְאוֹת חנוך ילון וניקוד העברית בת ימינו
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
לִרְאוֹת חנוך ילון וספר יובל
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
לִרְאוֹת חנוך ילון ופרס ישראל
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת חנוך ילון ופיוט
קריית ספר (הוצאת ספרים)
הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטפנסקי (סיון), ופרסמה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן-שושן.
לִרְאוֹת חנוך ילון וקריית ספר (הוצאת ספרים)
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ושמואל יוסף עגנון
שאול אש
שאול דב אֵש (אֶשוֶוגֶה) (Shaul Esh (Eschwege)‎; 9 במאי 1921, א' באייר תרפ"א – 2 באפריל 1968, תשכ"ח) היה חוקר השואה, עורך הפרסומים הראשון של "יד ושם", מרצה בכיר במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני סגל המכון, והראשון שעסק בהוראת השואה באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת חנוך ילון ושאול אש
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת חנוך ילון ושאול ליברמן
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
לִרְאוֹת חנוך ילון ושרגא אברמסון
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת חנוך ילון ותנ"ך
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
לִרְאוֹת חנוך ילון ותרפ"א
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת חנוך ילון ותלמוד
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ולשון חז"ל
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת חנוך ילון ולבוב
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
לִרְאוֹת חנוך ילון וחנוך אלבק
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת חנוך ילון וחז"ל
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ובלשנות
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
לִרְאוֹת חנוך ילון וגצל קרסל
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת חנוך ילון וגליציה
דוקטור לשם כבוד
תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לחיים ויצמן (שהיה דוקטור לכימיה) University of Piraeus, ינואר 2018 וכן ביוני 2021 אוניברסיטת בן-גוריון דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr.
לִרְאוֹת חנוך ילון ודוקטור לשם כבוד
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת חנוך ילון והאקדמיה ללשון העברית
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת חנוך ילון והאוניברסיטה העברית בירושלים
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
לִרְאוֹת חנוך ילון והאימפריה האוסטרו-הונגרית
השפה העברית
#הפניה עברית.
לִרְאוֹת חנוך ילון והשפה העברית
הוצאת קריית ספר
#הפניה קריית ספר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת חנוך ילון והוצאת קריית ספר
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.
לִרְאוֹת חנוך ילון וועד הלשון העברית
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת חנוך ילון ווינה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת חנוך ילון וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת חנוך ילון וישראל
ישראלי
#הפניה ישראלים.
לִרְאוֹת חנוך ילון וישראלי
יחזקאל קוטשר
יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.
לִרְאוֹת חנוך ילון ויחזקאל קוטשר
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חנוך ילון ו13 במאי
18 בפברואר
18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חנוך ילון ו18 בפברואר
ראה גם
זוכי פרס ישראל למדעי היהדות
- אברהם שליט
- אפרים אלימלך אורבך
- בן-ציון דינור
- גדליה אלון
- דב סדן
- דניאל שפרבר
- זאב בן-חיים
- חיים שירמן
- חנוך ילון
- יגאל ידין
- יהודה קיל
- יוסף קאפח
- יחזקאל קויפמן
- יצחק בער
- יצחק היינמן
- משה גושן-גוטשטיין
- משה צבי סגל
- נפתלי הרץ טור-סיני
- שאול ליברמן
- שלמה מורג
- שמואל ייבין