גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
109 יחסים: מנחם שטרן, מנחם דורמן, משנה, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מדעי היהדות, מדרג, מוסמך אוניברסיטה, מורה מן החוץ, אסלאם, אפיגרפיה, אצולה, אלכסנדר הגדול, אברהם ביכלר, אבו טור, אבות הכנסייה, אהרן אופנהיימר, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברלין, אוליגרכיה, אוטם שריר הלב, ע"צ מלמד, עזריאל הילדסהיימר, עברית, עילוי (לימוד), פסיכולוג, פפירולוגיה, פרס ישראל, פרופסור, פרושים, פלך גרודנה, פילוסופיה, פילולוגיה, ציון (כתב עת), ציונות, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קביעות, קוברין, שמואל ספראי, שטעטל, תאודור מומזן, תנאים, תרס"א, תש"י, תשי"ג, תלמוד, תלמוד תורה, תלפיות, תחום המושב, ליטא, ..., ט"ו בשבט, בן-ציון דינבורג, בצלאל בר כוכבא, ברלין, בלארוס, בית המדרש לרבנים בברלין, דעת (אתר אינטרנט), דתיים לאומיים, דורון מנדלס, המשנה, המושבה הגרמנית (ירושלים), האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה הרביעית, הצהרת בלפור, הקיסרות הרומית, הר הצופים, התרבות ההלניסטית, התלמוד, הלכה, הברית החדשה, הבית השני, הגלות, ההגנה, הומרוס, הוצאת מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריון, וינה, כ"ח באדר, יצחק בער, ירושלים, ישעיהו גפני, ישראלים, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבה קטנה, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, יוון העתיקה, יידיש, 17 במרץ, 1901, 1913, 1917, 1922, 1924, 1925, 1931, 1936, 1950, 1953, 1970, 4 בפברואר. להרחיב מדד (59 יותר) »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומנחם שטרן · ראה עוד »
מנחם דורמן
מנחם דורמן (31 באוגוסט 1909 – 20 במאי 1994) היה הוגה דעות, מסאי, סופר עברי, פובליציסט, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומנחם דורמן · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומשנה · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומדעי היהדות · ראה עוד »
מדרג
#הפניה היררכיה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומדרג · ראה עוד »
מוסמך אוניברסיטה
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »
מורה מן החוץ
מורה מן החוץ במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הוא מרצה, בדרך כלל בעל תואר שלישי, שאינו שייך פורמלית לסגל ההוראה הקבוע של המוסד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ומורה מן החוץ · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואסלאם · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואפיגרפיה · ראה עוד »
אצולה
אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואצולה · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אבו טור
#הפניה אבו תור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואבו טור · ראה עוד »
אבות הכנסייה
אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואבות הכנסייה · ראה עוד »
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוליגרכיה
אוליגרכיה (שלטון המעטים) היא צורת ממשל שבה רוב הכוח הפוליטי מצוי אצל חלק קטן מהאוכלוסייה (שהוא לרוב החזק ביותר גם במובנים אחרים – כלכלית או צבאית).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואוליגרכיה · ראה עוד »
אוטם שריר הלב
אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ואוטם שריר הלב · ראה עוד »
ע"צ מלמד
#הפניה עזרא ציון מלמד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וע"צ מלמד · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ועברית · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פסיכולוג
פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופסיכולוג · ראה עוד »
פפירולוגיה
קטע מפפירוס עליו כתובה הפואמה החינוכית ההוראה מפי דואה חתי בכתב היראטי (מתוך אוסף המוזיאון הבריטי) פפירולוגיה היא ענף מדעי העוסק בחקר מקורות כתובים עתיקים דוגמת: ספרות קדומה, התכתבויות, ארכיונים משפטיים וכדומה, כפי שנשמרו בכתבי יד שנכתבו על פפירוס, הצורה הנפוצה ביותר של חומר לכתיבה בתרבויות העתיקות של מצרים, יוון ורומא.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופפירולוגיה · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופרופסור · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופרושים · ראה עוד »
פלך גרודנה
#הפניה פלך גרודנו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופלך גרודנה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופילוסופיה · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ופילולוגיה · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וציונות · ראה עוד »
קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »
קביעות
קביעוּת (באנגלית: Tenure) היא מעמד של שכיר שהעסקתו היא בחוזה שאינו מוגבל בזמן, ואשר ניתן לבטלו רק בהינתן תנאים יוצאי דופן כגון התנהגות שלילית במיוחד של העובד, מצב חירום כלכלי או הפסקת פעילות כוללת של המעסיק.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וקביעות · ראה עוד »
קוברין
פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וקוברין · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ושמואל ספראי · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ושטעטל · ראה עוד »
תאודור מומזן
כריסטיאן מתיאס תאודור מוֹמזֶן (בגרמנית: Christian Matthias Theodor Mommsen; 30 בנובמבר 1817 – 1 בנובמבר 1903) היה היסטוריון גרמני, אחד מהמשפיעים והחשובים בהיסטוריונים של רומא העתיקה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותאודור מומזן · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותנאים · ראה עוד »
תרס"א
#הפניה ה'תרס"א.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותרס"א · ראה עוד »
תש"י
#הפניה ה'תש"י.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותש"י · ראה עוד »
תשי"ג
#הפניה ה'תשי"ג.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותשי"ג · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותלפיות · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ותחום המושב · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וליטא · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וט"ו בשבט · ראה עוד »
בן-ציון דינבורג
#הפניה בן-ציון דינור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ובן-ציון דינבורג · ראה עוד »
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וברלין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ובלארוס · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ודתיים לאומיים · ראה עוד »
דורון מנדלס
פרופ' דורון מנדלס דצמבר 2015 דורון מנדלס (נולד ב-21 בדצמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ודורון מנדלס · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והמשנה · ראה עוד »
המושבה הגרמנית (ירושלים)
המושבה הגרמנית בירושלים היא שכונה במרכז-מערב העיר, בסמוך למתחם התחנה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והמושבה הגרמנית (ירושלים) · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאימפריה הרומית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקיסרות הרומית
#הפניה האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והקיסרות הרומית · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והר הצופים · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והתלמוד · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והלכה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והברית החדשה · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והבית השני · ראה עוד »
הגלות
#הפניה גלות (יהדות).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והגלות · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וההגנה · ראה עוד »
הומרוס
הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והומרוס · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי המסע של ח'אלד בן אל-וליד אל סוריה מפת המערכה המוסלמית עד לקרב הירמוך מפת המערכה המוסלמית לאחר קרב הירמוך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון: דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והכיבוש הערבי של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון והיסטוריון · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ווינה · ראה עוד »
כ"ח באדר
האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וכ"ח באדר · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ויצחק בער · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו גפני
ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו לשעבר של המרכז האקדמי שלם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וישעיהו גפני · ראה עוד »
ישראלים
ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וישראלים · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
חָדָשׁ!!: גדליה אלון וישיבה קטנה · ראה עוד »
יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית
פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס (ביוונית: Ιουστινιανός), הידוע יותר בתור יוסטיניאנוס הראשון ויוסטיניאנוס הגדול (11 במאי 483 – 14 בנובמבר 565), היה קיסר האימפריה הביזנטית החל מ-1 באוגוסט 527 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ויוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ויוון העתיקה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ויידיש · ראה עוד »
17 במרץ
17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו17 במרץ · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1901 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1913 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1917 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1922 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1925 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1931 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1936 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1950 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1953 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו1970 · ראה עוד »
4 בפברואר
4 בפברואר הוא היום ה-35 בשנה, בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלון ו4 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גדליה_אלון
