תוכן עניינים
74 יחסים: Geni, מאיר שמעון גשורי, מנחם מנדל מקוצק, מנחם נחום עפשטיין, מרדכי יוסף אלעזר ליינר, מרדכי יוסף ליינר, מלחמת העולם השנייה, מופנמות ומוחצנות, מוזיקה, מי השלוח, אברהם יצחק הכהן קוק, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אורי מסטרליסק, אולם (בית המקדש), אוטבוצק, אוהל (קבר), איזביצה, ספר הזוהר, ספריא, סגולה (מאגיה), עץ חיים (ספר), עקיבא איגר, עלייה לארץ ישראל, פנקס הקהילה, פסיכולוגיה, פולין הקונגרסאית, צדיק, קבלה, רפואה, רדזין פודלסקי, ריובייץ, שמחת תורה, שמחה בונים מפשיסחה, שמואל שלמה ליינר, שלמה זלמן שרגאי, שיר השירים, תנועת החסידות, לובלין, לודמיר, לודז', ליטא, טומשוב לובלסקי, טישובצה, ז' בטבת, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות קוצק, חסידות גור, חסידות וורקא, חלם, ... להרחיב מדד (24 יותר) »
Geni
Geni הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וGeni
מאיר שמעון גשורי
מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומאיר שמעון גשורי
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומנחם מנדל מקוצק
מנחם נחום עפשטיין
רבי מנחם נחום עפשטיין הידוע בכינויו ר' נחום מקוברין (תר"ו, 1846 – א' באב תרע"ח, 1918) היה המייסד והאדמו"ר של חסידות קוברין-ביאליסטוק.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומנחם נחום עפשטיין
מרדכי יוסף אלעזר ליינר
רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (כ"ז בשבט תרל"ג, 1873 – כ"ו בשבט תרפ"ט, 1929) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ראדזין.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומרדכי יוסף אלעזר ליינר
מרדכי יוסף ליינר
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומרדכי יוסף ליינר
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומלחמת העולם השנייה
מופנמות ומוחצנות
מופנמות ומוחצנות (באנגלית: Extraversion and introversion) הוא אחד מהצירים המרכזיים של אפיון אישיות בתאוריות תכונות רבות בתחום הפסיכולוגיה של האישיות.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומופנמות ומוחצנות
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומוזיקה
מי השלוח
מי השלוח הוא ספרו של רבי מרדכי יוסף ליינר מייסד חסידות איזביצה, בו נכתבו עיקרי הגותו, תפיסותיו ותורותיו.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ומי השלוח
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואברהם יצחק הכהן קוק
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואדמו"ר
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואהרן סורסקי
אורי מסטרליסק
רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואורי מסטרליסק
אולם (בית המקדש)
המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואולם (בית המקדש)
אוטבוצק
אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואוטבוצק
אוהל (קבר)
אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואוהל (קבר)
איזביצה
אנדרטה לזכר יהודי איזביצה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון איזביצה (בפולנית: Izbica; ביידיש: איזשביצא) היא עיירה קטנה הנמצאת בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין, בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ואיזביצה
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וספר הזוהר
ספריא
ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וספריא
סגולה (מאגיה)
סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וסגולה (מאגיה)
עץ חיים (ספר)
עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ועץ חיים (ספר)
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ועקיבא איגר
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ועלייה לארץ ישראל
פנקס הקהילה
פנקס קהילת פרנקפורט על האודר פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ופנקס הקהילה
פסיכולוגיה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ופסיכולוגיה
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ופולין הקונגרסאית
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וצדיק
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וקבלה
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ורפואה
רדזין פודלסקי
רדזין פודלסקי (בפולנית: Radzyń Podlaski) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, על גדות נהר ביאלקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ורדזין פודלסקי
ריובייץ
ריובייץ (בפולנית: Rejowiec; ביידיש: רייוויץ) הוא כפר במחוז חלם שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, ואשר בו פעל גטו גדול בתקופת השואה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וריובייץ
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ושמחת תורה
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ושמחה בונים מפשיסחה
שמואל שלמה ליינר
רבי שמואל שלמה ליינר (י"ח בשבט תרס"ט, 9 בפברואר 1909 – סיוון תש"ב, מאי 1942) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ושמואל שלמה ליינר
שלמה זלמן שרגאי
ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".
לִרְאוֹת יעקב ליינר ושלמה זלמן שרגאי
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ושיר השירים
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ותנועת החסידות
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ולובלין
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ולודמיר
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ולודז'
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וליטא
טומשוב לובלסקי
טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).
לִרְאוֹת יעקב ליינר וטומשוב לובלסקי
טישובצה
טישובצה (בפולנית: Tyszowce; ביידיש: טישעוויץ) היא עיירה במחוז טומשוב לובלסקי שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וטישובצה
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וז' בטבת
חסידות איזביצה ראדזין
חסידות איזביצה-ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחסידות איזביצה ראדזין
חסידות קוצק
קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחסידות קוצק
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחסידות גור
חסידות וורקא
וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחסידות וורקא
חלם
חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחלם
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחז"ל
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וחיים ויטאל
בית פשיסחה
בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ובית פשיסחה
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ובית הקברות היהודי בוורשה
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וגרשון חנוך הניך ליינר
דרוסקינינקאי
אנדרטה לזכר יהודי דרוסקינינקאי שנספו בשואה, האנדרטה היא פרי עבודתו של ישראל מונטויליסקי, יליד העיר, זכר לבני משפחתו שנספו בשואה. האנדרטה מוצבת בבית העלמין הדרום בחולון דרוסקינינקאי (בפולנית: Druskieniki) היא העיר הדרומית ביותר בליטא, לא רחוק מגבולות פולין ובלארוס.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ודרוסקינינקאי
ה'תרל"ח
יואל משה סלומון.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וה'תרל"ח
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת יעקב ליינר והאימפריה הרוסית
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
לִרְאוֹת יעקב ליינר והקדמה
התמדה (לימוד תורה)
התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.
לִרְאוֹת יעקב ליינר והתמדה (לימוד תורה)
ההיכל
ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וההיכל
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר והוצאה לאור
כ"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וכ"ז בשבט
כ"ז בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וכ"ז בחשוון
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וכתב עת תורני
כתבי האר"י
כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וכתבי האר"י
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות)
ירוחם מאיר ליינר
תאריך לידה.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וירוחם מאיר ליינר
ירוחם ליינר
רבי ירוחם ליינר (בכתיב יידי - ליינער; ה' בסיוון תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) היה אדמו"ר בארצות הברית מבית חסידות איזביצה ראדזין, חוקר תורני, ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת יעקב ליינר וירוחם ליינר
יהודה אריה לייב לוין
יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918 – כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ויהודה אריה לייב לוין
יהודה לייב איגר
רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".
לִרְאוֹת יעקב ליינר ויהודה לייב איגר
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ויידיש
12 במאי
12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ו12 במאי
14 באוגוסט
14 באוגוסט הוא היום ה-226 בשנה (227 בשנה מעוברת), בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יעקב ליינר ו14 באוגוסט