אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

יצחק אבינרי

מַדָד יצחק אבינרי

יצחק אבינרי (רבילְסְקִי; כ"ז בתמוז ה'תר"ס, 24 ביולי 1900 – ט"ז באלול תשל"ז, 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית. [1]

תוכן עניינים

  1. 100 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), משמר (עיתון), משקל (בלשנות), משה רבילסקי, משה שרת, מלחמת העולם הראשונה, מטבע לשון, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מילון, אנציקלופדיה, ארץ ישראל, את (מילת יחס), אליעזר זוסיא פורטוגל, אברהם אבן-שושן, אברהם יצחק הכהן קוק, אודסה, אישום, נשיא מדינת ישראל, ספרית פועלים, סקולני, על המשמר, עברות, פנחס מינקובסקי, פריז, פלשתינה (א"י), פירוש רש"י למקרא, פירוש רש"י לתלמוד, פיוט, קואופרציה, קונקורדנציה, קייב (מחוז), ראשי תיבות, רש"י, רחוב אלנבי, רב-מכר, רוביק רוזנטל, שאול ברקלי, ת"ש, תפוז, תרנהוד, תרע"ז, תרע"ד, תרפ"ז, תרפ"ח, תרפ"ד, תרפ"ו, תרצ"א, תרצ"ט, תרצ"ב, תרצ"ג, ... להרחיב מדד (50 יותר) »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומסדה (הוצאת ספרים)

משמר (עיתון)

#הפניה על המשמר.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומשמר (עיתון)

משקל (בלשנות)

המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומשקל (בלשנות)

משה רבילסקי

#הפניה משה אבינרי.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומשה רבילסקי

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומשה שרת

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומלחמת העולם הראשונה

מטבע לשון

#הפניה ניב (ביטוי).

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומטבע לשון

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומחברות לספרות (הוצאת ספרים)

מילון

מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ומילון

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואנציקלופדיה

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וארץ ישראל

את (מילת יחס)

טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואת (מילת יחס)

אליעזר זוסיא פורטוגל

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול; א' בחשוון תרנ"ח, 18 בדצמבר 1897, סקולן – כ"ט באב ה'תשמ"ב, 18 באוגוסט 1982, ארצות הברית) היה מייסד חסידות סקולען ואדמו"רה הראשון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואליעזר זוסיא פורטוגל

אברהם אבן-שושן

אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואברהם אבן-שושן

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואברהם יצחק הכהן קוק

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואודסה

אישום

#הפניה כתב אישום.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ואישום

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ונשיא מדינת ישראל

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וספרית פועלים

סקולני

סקולֶנִי או בהיגוי רומני סְקוּלֶן (ביידיש: סקולען) הוא קומונה ממחוז אונגני שבמולדובה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וסקולני

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ועל המשמר

עברות

001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ועברות

פנחס מינקובסקי

פנחס מינקובסקי (1859–1924) היה חזן ומלחין יהודי יליד אוקראינה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופנחס מינקובסקי

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופריז

פלשתינה (א"י)

#הפניההמנדט הבריטי.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופלשתינה (א"י)

פירוש רש"י למקרא

#הפניה פירוש רש"י לתורה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופירוש רש"י למקרא

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופירוש רש"י לתלמוד

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ופיוט

קואופרציה

קוֹאוֹפֶּרַצְיָה היא שיטה כלכלית, אידאולוגיה ופילוסופיה חברתית-כלכלית המעמידה במרכז המערכת הכלכלית צורת ארגון המבוסס על שיתוף באמצעי הייצור או בכוח הקנייה של חברי הארגון, תוך שוויון בין החברים הן בהשקעה והן בפירותיה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וקואופרציה

קונקורדנציה

מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וקונקורדנציה

קייב (מחוז)

מחוז קייב (באוקראינית: Київська область) הוא מחוז במרכז אוקראינה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וקייב (מחוז)

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וראשי תיבות

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ורש"י

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ורחוב אלנבי

רב-מכר

רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ורב-מכר

רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ורוביק רוזנטל

שאול ברקלי

שאול אהרן בַּרְקָלִי (כ"ג באב ה'תרנ"ז, 21 באוגוסט 1897- כ"ג באב ה'תש"ל, 25 באוגוסט 1970) – בלשן עברי, מחנך וסופר.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ושאול ברקלי

ת"ש

#הפניה ה'ת"ש.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ות"ש

תפוז

תפוז בצלחת פירות פרח התפוז ילדה עם תפוזים מלא הסל, ציור משנת 1887 תפוז (ראשי תיבות של תפוח זהב) הוא מין של עץ מסוג הדרים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותפוז

תרנהוד

#הפניה תרנגול הודו.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרנהוד

תרע"ז

#הפניה ה'תרע"ז.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרע"ז

תרע"ד

#הפניה ה'תרע"ד.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרע"ד

תרפ"ז

#הפניה ה'תרפ"ז.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרפ"ז

תרפ"ח

#הפניה ה'תרפ"ח.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרפ"ח

תרפ"ד

#הפניה ה'תרפ"ד.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרפ"ד

תרפ"ו

#הפניה ה'תרפ"ו.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרפ"ו

תרצ"א

#הפניה ה'תרצ"א.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרצ"א

תרצ"ט

#הפניה ה'תרצ"ט.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרצ"ט

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרצ"ב

תרצ"ג

#הפניה ה'תרצ"ג.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרצ"ג

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותרצ"ד

תש"ל

#הפניה ה'תש"ל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותש"ל

תש"ג

#הפניה ה'תש"ג.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותש"ג

תש"ד

#הפניה ה'תש"ד.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותש"ד

תשל"ז

#הפניה ה'תשל"ז.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותשל"ז

תשל"ד

#הפניה ה'תשל"ד.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותשל"ד

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותל אביב-יפו

תחביר

תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותחביר

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותחדיש

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותחום המושב

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ותחיית הלשון העברית

לשוננו

לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ולשוננו

לירה ארץ-ישראלית

לירה ארץ-ישראלית (בראשי תיבות: לא"י) היה הכינוי הרווח בעברית של המטבע שהיווה הילך חוקי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן השם הרשמי של המטבע במדינת ישראל עד 17 באוגוסט 1948.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ולירה ארץ-ישראלית

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וזלמן שזר

חסידות סקולען

חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וחסידות סקולען

חוקר

#הפניה מחקר.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וחוקר

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וחיים נחמן ביאליק

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וברלין

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ובלשנות

ביטאון

#הפניה כתב עת.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וביטאון

ביום

#הפניה ביומה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וביום

גדוד מגיני השפה

כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וגדוד מגיני השפה

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ודבר (עיתון)

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ודואר היום

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ודוד קלעי

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ודוד בן-גוריון

המשקיף

עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והמשקיף

המשביר המרכזי

550px המשביר המרכזי הוא גוף כלכלי של ההסתדרות הכללית שנועד לרכישה ואספקת ציוד בתחומי הקמעונאות, החקלאות והציוד הטכני וההנדסי לחברי אגודות צרכניות ומשקים חקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים ומשקים אחרים, בהם כפרי נוער, קואופרטיבים לבניין ותעשייה וכדומה) וזאת ברווח נמוך מאוד, על מנת לסייע למפעל ההתיישבות ולתמוך בפועלים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והמשביר המרכזי

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והאקדמיה ללשון העברית

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והארץ

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והאימפריה הרוסית

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והצפירה

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והצופה

הלשון העברית

#הפניה עברית.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והלשון העברית

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והגימנסיה העברית "הרצליה"

הדאר

שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והדאר

הוצאת יזרעאל

#הפניה ש. שרברק#הוצאת יזרעאל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והוצאת יזרעאל

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי והיברובוקס

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וועד הלשון העברית

ודייק

ודייק, או בשמו המלא: וְדַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון, הוא ספר לימוד דקדוק עברי מקובל מאת יעקב בהט ומרדכי רון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וודייק

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וכתיב

יעקב נאכט

מכתב שקיבל מנחום סוקולוב הרב ד"ר יעקב נאכט (י' בטבת ה'תרל"ב, 9 בינואר 1872 – 21 בינואר 1959, י"ג בשבט ה'תשי"ט) היה רב ברומניה ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ויעקב נאכט

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ויפו

יצחק אפשטיין

יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ויצחק אפשטיין

יצחק פרץ (בלשן)

פרופ' יצחק (אַיזיק) פרץ (פרציקוביץ) (Aizik Percikovic) (8 במאי 1899 – 6 באפריל 1967; כ"ח אייר תרנ"ט – כ"ה באדר ב' תשכ"ז) היה בלשן ומורה בתחום השפה העברית יליד לטביה.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ויצחק פרץ (בלשן)

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי וישראל

יואב קרני

יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ויואב קרני

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ו1922

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ו24 ביולי

30 באוגוסט

30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת יצחק אבינרי ו30 באוגוסט

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אבינרי

, תרצ"ד, תש"ל, תש"ג, תש"ד, תשל"ז, תשל"ד, תל אביב-יפו, תחביר, תחדיש, תחום המושב, תחיית הלשון העברית, לשוננו, לירה ארץ-ישראלית, זלמן שזר, חסידות סקולען, חוקר, חיים נחמן ביאליק, ברלין, בלשנות, ביטאון, ביום, גדוד מגיני השפה, דבר (עיתון), דואר היום, דוד קלעי, דוד בן-גוריון, המשקיף, המשביר המרכזי, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האימפריה הרוסית, הצפירה, הצופה, הלשון העברית, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדאר, הוצאת יזרעאל, היברובוקס, ועד הלשון העברית, ודייק, כתיב, יעקב נאכט, יפו, יצחק אפשטיין, יצחק פרץ (בלשן), ישראל, יואב קרני, 1922, 24 ביולי, 30 באוגוסט.