גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
157 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון, מנהרות הכותל, מערכות, מעברה, מפד"ל, מצליח מאזוז, מקובל, מרדכי שרעבי, מרדכי גור, משפטים, משרד העבודה, משרד הדתות, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מגילת אסתר, מועצה אזורית מרום הגליל, מוהל, אספרנטו, ארגמון קהה קוצים, ארון קודש, ארון הברית, אליעזר מלמד, אבן השתייה, אוצרות בית המקדש, אולפנת צפירה, איל דודסון, איטלקית, נאבל, נפגע פעולת איבה, נשיא מדינת ישראל, נוטריון, סמיכה לרבנות, סורבון, ערבית, עליית הנוער, עלייה לארץ ישראל, עברית, עבודות יזומות, עדית זרטל, עורך דין, עובדיה הדאיה, עובדיה יוסף, פרישות (יהדות), פיגוע דריסה, צרפת, צרפתית, צדקה, צה"ל, צוואה, ..., ציונות, ציונות דתית, קק"ל, קבלה, קורס קצינים, קול ישראל, קודש הקודשים, רש"י, רב, רב הכותל, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, רבש"ץ, רומנית, שמחה רז, שמואל רבינוביץ, שער יפו, שר שלום ג'רבי, שר הדתות, שלמה גורן, שלום, שואת יהודי תוניסיה, שוחט, שכונת שמואל הנביא, תאונת דרכים, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילין, תפילין דרבנו תם, תפילין דשימושא רבא, תרפ"ד, תלמוד תורה, תלפיות, תוניס, תוניסיה, תוניסיה הצרפתית, תכלת, תיאטרון רחוב, תיקון חצות, לאדינו, לטינית, ט"ו באב, ט"ו בשבט, טלית, טורקית, זרח ורהפטיג, זיהוי מקום המקדש, חצר המטרה, חרדים ספרדים, חרדים לאומיים, חליסה, חטיבת הצנחנים, חורבן בית המקדש, חינוך ממלכתי דתי, חיפה, חיל הרגלים, חידוש מצוות התכלת, חיים בן עטר, בתי ספר חקלאיים בישראל, בית המקדש, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת ע"ש הרב גץ, ביזרטה, גרמנים, גרמנית, גרמניה הנאצית, גרנובל, גומחה (אדריכלות), דברי שיר, דו ערכיות, ה'תרפ"ד, ה'תש"ט, ה'תש"ז, ה'תש"ג, ה'תש"ו, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ה, האר"י, האינתיפאדה הראשונה, הסוכנות היהודית, העלייה ההמונית, הר הרצל, הר הבית, הרבנות הראשית לישראל, הרובע היהודי, הבחירות לכנסת החמישית, הגליל העליון, ותיקין, כ"ג באלול, כניסה להר הבית (הלכה), כרם בן זמרה, יצחק חיים פרץ, ירושלים, ישראל, ישראל אביחי, ישיבת המקובלים בית אל, יהדות רפורמית, יהושע פיטוסי, יוסף משה שכטר, יידיש, 15 באוגוסט, 18 בספטמבר, 1924, 1949, 1968, 1973, 1986, 1995. להרחיב מדד (107 יותר) »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנהרות הכותל
תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומנהרות הכותל · ראה עוד »
מערכות
מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומערכות · ראה עוד »
מעברה
מפת המעברות בישראל שרון, 1950 מעברה ליד נהריה, 1952 עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958 גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומעברה · ראה עוד »
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומפד"ל · ראה עוד »
מצליח מאזוז
הילולת הרב מצליח מזוז, שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש. הרב חיים כדיר מצליח מאזוז (כ"ו בחשוון ה'תרע"ב, 17 בנובמבר 1911 - כ"א בטבת ה'תשל"א, 18 בינואר 1971) היה רב בולט בתוניסיה, ששימש כדיין בתוניס, וייסד בה את ישיבת כסא רחמים, בראשה עמד עד שנרצח.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומצליח מאזוז · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומקובל · ראה עוד »
מרדכי שרעבי
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומרדכי שרעבי · ראה עוד »
מרדכי גור
מרדכי ("מוֹטה") גוּר (גורבן) (6 במאי 1930 – 16 ביולי 1995) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר ישראלי, אשר כיהן כרמטכ"ל העשירי (1974–1978) וחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מטעם מפלגת העבודה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומרדכי גור · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומשפטים · ראה עוד »
משרד העבודה
משרד העבודה הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל מקום המדינה ועד לשנת 1977, שבה אוחד עם משרד הסעד לשם הקמת משרד העבודה והרווחה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומשרד העבודה · ראה עוד »
משרד הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומשרד הדתות · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומגילת אסתר · ראה עוד »
מועצה אזורית מרום הגליל
מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומועצה אזורית מרום הגליל · ראה עוד »
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ומוהל · ראה עוד »
אספרנטו
אֶסְפֶּרַנְטוֹ (במקור Lingvo Internacia, "לינגווֹ אינטרנָצִייה" - שפה בינלאומית) היא שפה מתוכננת ושפת עזר בינלאומית שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפתו השנייה של כל אדם בעולם, לצד שפת האם שלו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואספרנטו · ראה עוד »
ארגמון קהה קוצים
#הפניה ארגמון קהה-קוצים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וארגמון קהה קוצים · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וארון קודש · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וארון הברית · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואבן השתייה · ראה עוד »
אוצרות בית המקדש
תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון). מימין נראה שולחן הפנים, יחד עם חצוצרות הכסף, ומשמאל המנורה. על פי המקרא, אוצרות בית המקדש היו כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן אבני חן ומתכות יקרות (כגון כסף וזהב) שהיו בו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואוצרות בית המקדש · ראה עוד »
אולפנת צפירה
אולפנת בני עקיבא צפירה היא אולפנא אזורית שש-שנתית השוכנת במושב צפריה ומסונפת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואולפנת צפירה · ראה עוד »
איל דודסון
ד"ר איל דודסון (נולד ב-1965) הוא היסטוריון ישראלי, מרצה בכיר בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג ובמכללת אורות ישראל, בה עמד בראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואיל דודסון · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ואיטלקית · ראה עוד »
נאבל
נאבל (בערבית: نابل, תעתיק: נאביל; בצרפתית: Nabeul) היא עיר בחופה המזרחי של תוניסיה, בצידו הדרומי של חצי האי כף בון.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ונאבל · ראה עוד »
נפגע פעולת איבה
האנדרטה המרכזית לזכר נפגעי פעולות האיבה והטרור בהר הרצל בירושלים בישראל, נפגע פעולת איבה או חלל פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ונפגע פעולת איבה · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נוטריון
פלמי קוינטן מסייס נוטריון הוא עורך דין שהוסמך על ידי משרד המשפטים לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ונוטריון · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וסורבון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וערבית · ראה עוד »
עליית הנוער
הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועליית הנוער · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועברית · ראה עוד »
עבודות יזומות
#הפניה עבודות דחק.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועבודות יזומות · ראה עוד »
עדית זרטל
עִדית זֶרְטַל (באנגלית: Idith Zertal; נולדה ב-12 בנובמבר 1945) היא היסטוריונית, חוקרת תרבות, מסאית ומתרגמת ישראלית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועדית זרטל · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועורך דין · ראה עוד »
עובדיה הדאיה
הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועובדיה הדאיה · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פרישות (יהדות)
פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ופרישות (יהדות) · ראה עוד »
פיגוע דריסה
היעה האופני ששימש לפיגוע הדריסה בירושלים ב-2 ביולי 2008 אוטובוס שהתהפך במהלך פיגוע דריסה בירושלים ב-4 באוגוסט 2014 מחסום כנגד פיגועי דריסה שהוצב בתחנת אוטובוס בעכו, סמוך לתחנת הרכבת, סתיו 2014. פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של אנשים הנקרים בדרכו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ופיגוע דריסה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וצרפתית · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וצדקה · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וצה"ל · ראה עוד »
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וצוואה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וציונות · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וציונות דתית · ראה עוד »
קק"ל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וקק"ל · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וקבלה · ראה עוד »
קורס קצינים
בית הספר לקצינים ינואר 1955, הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין סוקר משמר כבוד בסיום קורס קצינים בבה"ד 1 בצה"ל, קורס קצינים הוא הקורס העיקרי (קיימים חריגים) המקנה לחיילים דרגות קצונה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וקורס קצינים · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וקול ישראל · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וקודש הקודשים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורב · ראה עוד »
רב הכותל
כותל. משרת רב הכותל נוצרה בתקופת המנדט הבריטי לשם ניהול ענייני היהודים באזור הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורב הכותל · ראה עוד »
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
#הפניה רב הכותל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורב הכותל המערבי והמקומות הקדושים · ראה עוד »
רבש"ץ
רכז ביטחון שוטף צבאי (בראשי תיבות: רבש"ץ נכתב גם:רבש"צ) הוא האחראי על אבטחת יישוב בשגרה ובחירום עד הגעת כוחות צה"ל או משטרה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורבש"ץ · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ורומנית · ראה עוד »
שמחה רז
שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931) הוא סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושמחה רז · ראה עוד »
שמואל רבינוביץ
שמואל רבינוביץ' (משמאל) עם ניקי היילי ומרדכי (סולי) אליאב, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל, יוני 2017 הרב שמואל בן ציון רבינוביץ (נולד בכ"ז באדר ב' תש"ל, 4 באפריל 1970) הוא הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים, בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים, ומוכר בציבור כ"רב הכותל".
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושמואל רבינוביץ · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושער יפו · ראה עוד »
שר שלום ג'רבי
#הפניה שר-שלום ג'רבי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושר שלום ג'רבי · ראה עוד »
שר הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושר הדתות · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושלמה גורן · ראה עוד »
שלום
שָׁלוֹם במובן המדיני הוא מצב של יחסים דיפלומטיים בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושלום · ראה עוד »
שואת יהודי תוניסיה
בתקופת השואה בין השנים 1940–1943 סבלו יהודי תוניסיה מהשלטון הנאצי באופן ישיר ועקיף.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושואת יהודי תוניסיה · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושוחט · ראה עוד »
שכונת שמואל הנביא
#הפניה שמואל הנביא (שכונה).
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ושכונת שמואל הנביא · ראה עוד »
תאונת דרכים
מכוניות המעורבות בתאונה קלה מכונית המעורבת בתאונה בבת ים טקסט.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותאונת דרכים · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותפילין · ראה עוד »
תפילין דרבנו תם
#הפניה סדר הפרשיות בתפילין#דעת רבנו תם קטגוריה:תפילין.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותפילין דרבנו תם · ראה עוד »
תפילין דשימושא רבא
#הפניה שימושא רבא#תפילין ד'שימושא רבא'.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותפילין דשימושא רבא · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותרפ"ד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותלפיות · ראה עוד »
תוניס
תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותוניס · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותוניסיה · ראה עוד »
תוניסיה הצרפתית
הפרוטקטורט הצרפתי בתוניסיה או בפשטות: תוניסיה הצרפתית (בצרפתית: Protectorat Français de Tunisia), היה מנדט מדיני של האימפריה הקולוניאלית הצרפתית בשטחה של תוניסיה המודרנית החל משנת 1881, במקביל לשליטתה באלג'יריה, מרוקו וחלקים מאפריקה שמדרום לסהרה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותוניסיה הצרפתית · ראה עוד »
תכלת
China National Tea Museum בהאנגג'ואו בירת ג'ג'יאנג הצבע תכלת או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותכלת · ראה עוד »
תיאטרון רחוב
שחקן תיאטרון רחוב בכיכר דאם באמסטרדם תיאטרון רחוב הוא סוג של הופעה תיאטרלית המוצגת במרחב ציבורי, ללא קהל ספציפי המשלם על מנת לראות את ההופעה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותיאטרון רחוב · ראה עוד »
תיקון חצות
תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ותיקון חצות · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ולאדינו · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ולטינית · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וט"ו באב · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וט"ו בשבט · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וטלית · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וטורקית · ראה עוד »
זרח ורהפטיג
משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וזרח ורהפטיג · ראה עוד »
זיהוי מקום המקדש
זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »
חצר המטרה
חצר המטרה הייתה בית כלא בירושלים בתקופת בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחצר המטרה · ראה עוד »
חרדים ספרדים
חרדים ספרדים הם תת-ענף בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם, חצי האי האברי (ספרד ופורטוגל), הבלקן ושאר דרום אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחרדים ספרדים · ראה עוד »
חרדים לאומיים
ישיבת מרכז הרב בית המדרש בישיבת הר המור חרדים־לאומיים (בראשי תיבות חרד"לים) או תורניים (לעיתים תורניים לאומיים), הוא כינוי לחלק מהדתיים לאומיים, או כקבוצה נפרדת מהם המתאפיינים בשמרנות ובהקפדה הלכתית גבוהה ביחס לאחרות בתוך הציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחרדים לאומיים · ראה עוד »
חליסה
חליסה (בערבית: الحليصة - "אֶלְחָלִיצֶה") היא שכונה בחיפה התחתית, ממזרח לעיר התחתית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחליסה · ראה עוד »
חטיבת הצנחנים
'''סיכת הלוחם החדשה בחטיבת הצנחנים'''חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש ומהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחטיבת הצנחנים · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חינוך ממלכתי דתי
חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי משנת 1953 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים-דתיים", ובראשי תיבות ממ"ד, לעומת החינוך ה"כללי" החילוני.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחינוך ממלכתי דתי · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחיפה · ראה עוד »
חיל הרגלים
חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צה"ל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחיל הרגלים · ראה עוד »
חידוש מצוות התכלת
ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחידוש מצוות התכלת · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וחיים בן עטר · ראה עוד »
בתי ספר חקלאיים בישראל
גינת גן ירק במסגרת חינוך לעבודה חקלאית קוצרים החיטה שזרעו בלימוד נושא הלחם. בתי ספר חקלאיים בישראל הוקמו במטרה להכשיר בני נוער להתיישבות העובדת במושבות, במושבים ובקיבוצים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ובתי ספר חקלאיים בישראל · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ובית המקדש · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת ע"ש הרב גץ
מיקומו של בית הכנסת במנהרות הכותל, סמוך לשער וורן בית הכנסת ע"ש הרב גץ הוא בית כנסת הממוקם במנהרות הכותל מתחת לרובע המוסלמי, 97 מטר מהמקום המשוער של קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ובית הכנסת ע"ש הרב גץ · ראה עוד »
ביזרטה
ביזרטה (בערבית: بنزرت, בתעתיק מדויק: בִּנְזַרְת) היא העיר הצפונית ביותר ביבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וביזרטה · ראה עוד »
גרמנים
גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וגרמנים · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גרנובל
גְרֶנוֹבְּל (בצרפתית: Grenoble) היא עיר בדרום-מזרח צרפת, לרגלי הרי האלפים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וגרנובל · ראה עוד »
גומחה (אדריכלות)
פסל מוצב בתוך גומחה בארמון האינווליד, פריז באדריכלות, גומחה (נישה, בלעז) היא חלק ממבנה או אלמנט בפני עצמו, המגדיר מרחב צר באופן ברור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וגומחה (אדריכלות) · ראה עוד »
דברי שיר
מייסד דברי שיר רן שריד באירוע פתיחת חנות הדגל של החברה בתחנה מרכזית ירושלים דברי שיר - תרבות יהודית מקורית היא חברה שהוקמה בשנת תשס"ה (2005), ועוסקת בהוצאה לאור, בשיווק, במכירה ובעידוד תרבות יהודית, וזאת באמצעות רשת חנויות, מרכזי הפצה, דוכנים ועמדות מכירה הפרוסים ברחבי הארץ בנוסף.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ודברי שיר · ראה עוד »
דו ערכיות
#הפניה דו-ערכיות.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ודו ערכיות · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תש"ז · ראה עוד »
ה'תש"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תש"ג · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשמ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תשמ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וה'תשנ"ה · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והאר"י · ראה עוד »
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה הראשונה (בערבית: الانتفاضة الفلسطينية الأولى, תעתיק מדויק: אלאנתפאצ'ה אלפלסטיניה אלאולא) הייתה התקוממות אלימה ברובה של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והאינתיפאדה הראשונה · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העלייה ההמונית
העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והעלייה ההמונית · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והר הרצל · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והר הבית · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והרובע היהודי · ראה עוד »
הבחירות לכנסת החמישית
תוצאות הבחירות לכנסת החמישית הבחירות לכנסת החמישית התקיימו ב-15 באוגוסט 1961, ג' באלול ה'תשכ"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת החמישית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והבחירות לכנסת החמישית · ראה עוד »
הגליל העליון
250px ממוזער הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ והגליל העליון · ראה עוד »
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וותיקין · ראה עוד »
כ"ג באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וכ"ג באלול · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כרם בן זמרה
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון, מצפון לצפת, ושייך למועצה אזורית מרום הגליל.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וכרם בן זמרה · ראה עוד »
יצחק חיים פרץ
הרב יצחק חיים פרץ (נולד בכ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח, 26 במרץ 1938) הוא רבה של רעננה וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ויצחק חיים פרץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וישראל · ראה עוד »
ישראל אביחי
הרב ישראל אביחי (נולד בכ"ה באייר תש"כ - 22 במאי 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וישראל אביחי · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהושע פיטוסי
חזית בית הכנסת ויז'ניץ תוניס בצפת הרב פרג'י יהושע פיטוסי (נקרא גם ישועה, וכן פיתוסי. ה'תרס"ט – כ"ט בסיוון ה'תשל"א; 1909–1971) היה דיין, רבה הספרדי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ויהושע פיטוסי · ראה עוד »
יוסף משה שכטר
הרב יוסף משה שכטר, (י"ט בחשוון ה'תרע"ח, 4 בנובמבר 1917, מישקולץ, הונגריה – כ"ט בחשוון ה'תשל"ז, 22 בנובמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ויוסף משה שכטר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ויידיש · ראה עוד »
15 באוגוסט
15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו15 באוגוסט · ראה עוד »
18 בספטמבר
18 בספטמבר הוא היום ה־261 בשנה (262 בשנה מעוברת), בשבוע ה־38 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו18 בספטמבר · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1924 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1949 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1968 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1973 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1986 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר יהודה גץ ו1995 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_יהודה_גץ
