סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כליפא בן מלכא

מַדָד כליפא בן מלכא

ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18. [1]

69 יחסים: מאיר בניהו, מסכת אבות, מצבה, מקנס, מרוקו, משה עמאר (פרופסור), משה חלמיש, משורר, מחזור תפילה, מגורשים (יהדות מרוקו), מוסד הרב קוק, אנתולוגיה, אספי, ארבעה טורים, אברהם בן דוד מפושקירה, אגאדיר, איטלקית, ספרדית, עסק משפחתי, ערבית, עד נוסח, עובדיה יוסף, פאס, פיוט, פייטן, קבלה, רמב"ם, רב, רי"ף, שמואל הצרפתי, שאלות ותשובות, שבתאות, שולחן ערוך, תפ"ח, תק"ל, תלמיד חכם, תושבים (יהדות מרוקו), ליטורגיה, חז"ל, חגבים, חיים בן עטר, חיים יוסף דוד אזולאי, בעל המאור, בלשנות, ג' באלול, דוד פארדו, דוד בן ברוך, דיין (הלכה), ה'ת"ם, המאה ה-17, ..., המאה ה-18, הקהילה היהודית באמסטרדם, הלכה, הגהה, הושענא רבה, כתב יד (העתק), יעקב חיים סופר, ישיבת המקובלים בית אל, יהדות מרוקו, יהדות ספרד, יהדות פאס, יהודה בן עטר, יוסף קארו, יוסף בן נאים, 1660, 1665, 1713, 1760, 1773. להרחיב מדד (19 יותר) »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומאיר בניהו · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומסכת אבות · ראה עוד »

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומצבה · ראה עוד »

מקנס

מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس; בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ; בצרפתית: Meknès; בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומקנס · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומרוקו · ראה עוד »

משה עמאר (פרופסור)

הרב פרופ' אמריטוס משה עמאר (נולד ב-1946) הוא מומחה לפאליאוגרפיה עברית של ימי-הביניים ויושב ראש מכון "אורות יהדות המגרב".

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומשה עמאר (פרופסור) · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומשה חלמיש · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומשורר · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומחזור תפילה · ראה עוד »

מגורשים (יהדות מרוקו)

מגורשים (נקראים גם: קאסטיליאנוס) הוא כינוי ליהודים שחיו במרוקו ומוצא אבותיהם ממגורשי ספרד.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומגורשים (יהדות מרוקו) · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אנתולוגיה

אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ואנתולוגיה · ראה עוד »

אספי

אָסָפִי (כך בערבית ספרותית: آسَفي; בערבית המקומית ובברברית: آسْفي/ⴰⵙⴼⵉ – אָסְפִי; בפורטוגלית: Safim – סָאפִים; בצרפתית: Safi – סָאפִי) היא עיר במערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי, דרומית לקזבלנקה ומערבית למרקש.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ואספי · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וארבעה טורים · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אגאדיר

אגאדיר (בערבית: أغادير, תעתיק מדויק: אע׳אדיר; בבֶּרְבֵּרית: ⴰⴳⴰⴷⵉⵔ ובפי בני המקום גדירי) היא עיר מרכזית בדרום-מערב מרוקו, לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, ממש צפונית לנקודה שבה נהר סוּס זורם לאוקיינוס, וכ-510 קילומטרים דרומית לקזבלנקה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ואגאדיר · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ואיטלקית · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וספרדית · ראה עוד »

עסק משפחתי

עסק משפחתי הוא עסק הנמצא בשליטתה של משפחה אחת.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ועסק משפחתי · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וערבית · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ועד נוסח · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ועובדיה יוסף · ראה עוד »

פאס

פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ופאס · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ופיוט · ראה עוד »

פייטן

#הפניה פיוט.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ופייטן · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וקבלה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ורמב"ם · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ורב · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ורי"ף · ראה עוד »

שמואל הצרפתי

רבי שמואל הצרפתי (ה'ת"כ 1660– ה'תע"ג 1713) היה ראש ישיבה, דיין ומורה צדק בעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ושמואל הצרפתי · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ושבתאות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ושולחן ערוך · ראה עוד »

תפ"ח

#הפניה ה'תפ"ח.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ותפ"ח · ראה עוד »

תק"ל

#הפניה ה'תק"ל.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ותק"ל · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ותלמיד חכם · ראה עוד »

תושבים (יהדות מרוקו)

תושבים היה כינוים של יהודי מרוקו שמוצאם אינו ביהדות ספרד אלא מהקהילה היהודית הקדומה במרוקו.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ותושבים (יהדות מרוקו) · ראה עוד »

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וליטורגיה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וחז"ל · ראה עוד »

חגבים

#הפניהחגבאים.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וחגבים · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בעל המאור

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ובעל המאור · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ובלשנות · ראה עוד »

ג' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וג' באלול · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד בן ברוך

רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ודוד בן ברוך · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'ת"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וה'ת"ם · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והמאה ה-18 · ראה עוד »

הקהילה היהודית באמסטרדם

תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית) תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והקהילה היהודית באמסטרדם · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והלכה · ראה עוד »

הגהה

הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והגהה · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא והושענא רבה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויהדות פאס · ראה עוד »

יהודה בן עטר

הרב יהודה אבן עטר (אלול ה'תט"ו, 1655 - י"ט בסיוון ה'תצ"ג, 22 במאי 1733), היה אב בית דין ודיין בערים פאס ומקנס שבמרוקו, פרשן מקרא, ומרבניה הגדולים של המדינה.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויהודה בן עטר · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף בן נאים

רבי יוסף בן-נאיים (ט' באלול ה'תרמ"ב – ט"ז בשבט ה'תשכ"א; 24 באוגוסט 1882 – 2 בפברואר 1961) היה רב, סופר, חוקר וביבליוגרף ממרוקו.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ויוסף בן נאים · ראה עוד »

1660

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ו1660 · ראה עוד »

1665

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ו1665 · ראה עוד »

1713

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ו1713 · ראה עוד »

1760

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ו1760 · ראה עוד »

1773

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כליפא בן מלכא ו1773 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כליפא_בן_מלכא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »