תוכן עניינים
101 יחסים: מקבציאל (קובץ תורני), משנה, משה זכות, משורר, מלמד, מזרחים, מהרי"ט אלגאזי, א' בניסן, אמסטרדם, ארץ ישראל, אלוהים, אלכסנדריה, אליעזר פאפו (חוקר ספרות), אחרון של פסח, אב"ד, אברהם אזולאי, אברהם פינסו, ניסן, סארייבו, ספרות חז"ל, ספרי, ספליט, סרייבו, סטרא אחרא, סדר העבודה, סוגיה, סימנים (תלמוד), סימנים (הלכה), עלים לתרופה (עלון), פרנס, פרפרזה, פרי חדש, פוסק, פורים קטן, ראש ישיבה, רש"י, רב, רבי עובדיה מברטנורא, שמואל אבוהב, שאלות ותשובות, שניות לעריות, שלמה אברהם רוזאניס, שלמה שלם, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שבתי ונטורה, שבועות, שד"ר, שולחן ערוך, שירת הבקשות, תע"ח, ... להרחיב מדד (51 יותר) »
- ילידי 1719
- נפטרים ב-1792
- רבני יישובים
מקבציאל (קובץ תורני)
#הפניה מקבציאל (מאסף תורני).
לִרְאוֹת דוד פארדו ומקבציאל (קובץ תורני)
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומשנה
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומשה זכות
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומשורר
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומלמד
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומזרחים
מהרי"ט אלגאזי
#הפניה יום-טוב אלגאזי.
לִרְאוֹת דוד פארדו ומהרי"ט אלגאזי
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וא' בניסן
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואמסטרדם
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וארץ ישראל
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואלוהים
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואלכסנדריה
אליעזר פאפו (חוקר ספרות)
אליעזר פאפו (נולד ב-25 באפריל 1969 בסרייבו) הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית וראש מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואליעזר פאפו (חוקר ספרות)
אחרון של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואחרון של פסח
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואב"ד
אברהם אזולאי
רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואברהם אזולאי
אברהם פינסו
הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה, שחי בשנותיו האחרונות בירושלים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ואברהם פינסו
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת דוד פארדו וניסן
סארייבו
#הפניה סרייבו.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסארייבו
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
לִרְאוֹת דוד פארדו וספרות חז"ל
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
לִרְאוֹת דוד פארדו וספרי
ספליט
ספליט (בקרואטית: Split; בלטינית: Spalatum; ביוונית: Ασπάλαθος; באיטלקית: Spalato) היא העיר המרכזית בדלמטיה ובירת המחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וספליט
סרייבו
נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסרייבו
סטרא אחרא
סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסטרא אחרא
סדר העבודה
#הפניה אמירת סדר העבודה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסדר העבודה
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסוגיה
סימנים (תלמוד)
נתינת סימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסימנים (תלמוד)
סימנים (הלכה)
ארנק ייחודי, מהווה סימן סימנים בהלכה הם אמצעי בירור במקום ספק.
לִרְאוֹת דוד פארדו וסימנים (הלכה)
עלים לתרופה (עלון)
#הפניה עלים לתרופה (עלון שבת).
לִרְאוֹת דוד פארדו ועלים לתרופה (עלון)
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ופרנס
פרפרזה
פרפרזה (מיוונית: Παράφρασις) הוא ניסוח מחודש של משפט מקורי.
לִרְאוֹת דוד פארדו ופרפרזה
פרי חדש
#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.
לִרְאוֹת דוד פארדו ופרי חדש
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת דוד פארדו ופוסק
פורים קטן
#הפניה פורים#פורים קטן קטגוריה:פורים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ופורים קטן
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וראש ישיבה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ורש"י
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ורב
רבי עובדיה מברטנורא
#הפניה עובדיה מברטנורא.
לִרְאוֹת דוד פארדו ורבי עובדיה מברטנורא
שמואל אבוהב
הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושמואל אבוהב
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושאלות ותשובות
שניות לעריות
שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושניות לעריות
שלמה אברהם רוזאניס
שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושלמה אברהם רוזאניס
שלמה שלם
הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושלמה שלם
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שבתי ונטורה
רבי דוד שבתי ונטורה (ה'תצ"ב, 1732 בערך – לפני תקנ"ט, 1799) היה רב ופוסק הלכה בדלמטיה, רבה של העיר ספליט (בכינויה היהודי: איספלטרו).
לִרְאוֹת דוד פארדו ושבתי ונטורה
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושבועות
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושד"ר
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת דוד פארדו ושולחן ערוך
שירת הבקשות
שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.
לִרְאוֹת דוד פארדו ושירת הבקשות
תע"ח
#הפניה ה'תע"ח.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותע"ח
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותפילת נעילה
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותפילה
תצ"ח
#הפניה ה'תצ"ח.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותצ"ח
תק"א
#הפניה ה'תק"א.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותק"א
תק"נ
#הפניה ה'תק"ן.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותק"נ
תקמ"א
#הפניה ה'תקמ"א.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקמ"א
תקמ"ב
#הפניה ה'תקמ"ב.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקמ"ב
תקמ"ד
#הפניה ה'תקמ"ד.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקמ"ד
תקל"ג
#הפניה ה'תקל"ג.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקל"ג
תקל"ד
#הפניה ה'תקל"ד.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקל"ד
תקל"ה
#הפניה ה'תקל"ה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקל"ה
תקכ"ח
#הפניה ה'תקכ"ח.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקכ"ח
תקי"א
#הפניה ה'תקי"א.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותקי"א
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותרביץ
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותלמוד
תלמיד חבר
תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותלמיד חבר
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותוספתא
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ותורה
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת דוד פארדו ולבוב
ליוורנו
#הפניה ליבורנו.
לִרְאוֹת דוד פארדו וליוורנו
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת דוד פארדו וטבריה
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וטורקיה
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וז' באדר
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת דוד פארדו וחברון
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וחיים בן עטר
חיים דוד קורינאלדי
הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר בשנת תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.
לִרְאוֹת דוד פארדו וחיים דוד קורינאלדי
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת דוד פארדו וחיים יוסף דוד אזולאי
בלקן
#הפניה חבל הבלקן.
לִרְאוֹת דוד פארדו ובלקן
בלגרד
בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ובלגרד
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ובית הקברות בהר הזיתים
בית הקברות הר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ובית הקברות הר הזיתים
ד"ה
#הפניה דיבור המתחיל.
לִרְאוֹת דוד פארדו וד"ה
דוברובניק
דוברובניק (בקרואטית: Dubrovnik;; בלטינית: Rausium ואחר-כך Ragusium; באיטלקית: Ragusa) היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי פופולרי בדרום דלמטיה שבקרואטיה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ודוברובניק
דוד הלחמי
הרב יעקב דוד ויסברוד - הלחמי (כ"ח בחשון ה'תרע"ב, 8 בנובמבר 1912 – ט"ז באדר תשס"ז, 6 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ודוד הלחמי
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
לִרְאוֹת דוד פארדו והמבשר (יומון)
המהרי"ט אלגאזי
#הפניה יום-טוב אלגאזי.
לִרְאוֹת דוד פארדו והמהרי"ט אלגאזי
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת דוד פארדו והאימפריה העות'מאנית
הקדוש ברוך הוא
#הפניה אלוהים (יהדות).
לִרְאוֹת דוד פארדו והקדוש ברוך הוא
הרפובליקה של ונציה
הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.
לִרְאוֹת דוד פארדו והרפובליקה של ונציה
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וונציה
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת דוד פארדו וכתובה
כולל (היישוב הישן)
כולל היה כינוי להתארגנות הכלכלית, העדתית, החברתית והדתית בארץ ישראל של חבורת יהודים יוצאי עיר או ארץ משותפת בימי היישוב הישן.
לִרְאוֹת דוד פארדו וכולל (היישוב הישן)
יעקב כהן (ש"ס)
יעקב כהן (24 בדצמבר 1947, י"א בטבת ה'תש"ח – 29 בדצמבר 2018, כ"א בטבת ה'תשע"ט) היה איש ציבור חרדי, ממייסדי מפלגת ש"ס וסגן ראש עיריית ירושלים מטעמה.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויעקב כהן (ש"ס)
יצחק אייזיק מקומרנה
#הפניה יצחק אייזיק ספרין.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויצחק אייזיק מקומרנה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת דוד פארדו וירושלים
ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה
ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה הוקמה בשנת ה'תק"ז (1747) ברחוב הקראים בעיר העתיקה של ירושלים, מעזבונו של ר' אברהם נתן מרשיד.
לִרְאוֹת דוד פארדו וישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה
יהדות בלגרד
בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויהדות בלגרד
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויהודים
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויום הכיפורים
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויום-טוב ליפמן הלר
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת דוד פארדו ויורה דעה
ראה גם
ילידי 1719
- אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג
- גאורג לודוויג, נסיך הולשטיין-גוטורפ
- דוד פארדו
- דומניקו לורנצו פונציאני
- לאופולד מוצרט
- לודוויג התשיעי, רוזן הסן-דרמשטאדט
- סופיה דורותיאה, נסיכת פרוסיה
- פרנסואה גאסטון דה לוי
- קתרינה ויזאני
- תומאס גייג' (גנרל)
נפטרים ב-1792
- אולריקה לואיזה, נסיכת זולמס-בראונפלס
- אנטוניו רוזטי
- ארט שומאן
- ג'ון בורגוין
- ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט
- ג'ון פול ג'ונס
- ג'ושוע ריינולדס
- גוסטב השלישי, מלך שוודיה
- גיום לה ז'נטיל
- דוד בן חסין
- דוד גורמישווילי
- דוד פארדו
- דוד פרנקו-מנדס
- דניס פונביזין
- האנה סנל
- הנרי לורנס
- ויליאם הואר
- יוזף מרטין קראוס
- לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- לגל דה קרמר
- מוחמד אבן עבד אל-והאב
- מולאי יזיד
- מריה לואיסה, נסיכת ספרד
- מריה תרזה לואיזה מסבויה, נסיכת למבל
- פרדריק נורת'
- רוברט אדם
- ריצ'רד ארקרייט
- רנה-ניקולא דה מופו
- שלמה מקרלין
רבני יישובים
- אברהם הלל
- איגנץ ציגלר
- אפרים קרליבך
- אריאל בראלי
- ברכיה מניקולא
- דב בר מייזלש
- דוד אופנהיים
- דוד משאש
- דוד פארדו
- השיל מקראקא
- חיים ברלין
- יהושע הירשהורן
- יום-טוב ליפמן הלר
- יונתן בנימין מרקוביץ'
- יונתן שטייף
- יוסף חיים זוננפלד
- יוסף צבי דינר
- יחיא קאפח
- יעקב יוסף (חריף)
- יעקב צבי מקלנבורג
- יצחק אבולעפיה (פני יצחק)
- יצחק לומברוזו
- ישראל אנטון צולי
- מאיר אריק
- מלבי"ם
- משה מינץ
- נתן נטע שפירא
- סידי פרג' חלימי
- צבי קורץ
- רנה גוטמן
- רפאל אייפרס
- שלמה אליעזר אלפנדרי
- שמעון יעקב גליקסברג
- שמעון סופר (מכתב סופר)