אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

קוונטיזציה ראשונה

מַדָד קוונטיזציה ראשונה

קוונטיזציה ראשונה של מערכת פיזיקלית הוא טיפול סמי-קלאסי במכניקת הקוונטים, שבאמצעותו מערכות פיזיקליות מיוצגות על ידי פונקציית גל, אך סביבתן (לדוגמה, בור פוטנציאל, או שדה אלקטרומגנטי) מטופלים באופן קלאסי. [1]

תוכן עניינים

  1. 30 יחסים: מסה, מצב עצמי, מצב קוונטי, מרחב הילברט, משוואת שרדינגר, מטען חשמלי, מכניקת הקוונטים, מכניקה קלאסית, ארווין שרדינגר, אלקטרון, אטום המימן, אופרטור הרמיטי, אינווריאנטה, ספין (פיזיקה), ערך עצמי, פרמיון, פונקציית גל, פיזיקה סמי-קלאסית, קריסת פונקציית הגל, קוונטיזציה (פיזיקה), קוונטיזציה שנייה, שדה אלקטרומגנטי, תורת הקוונטים, חוק קולון, בסיס (אלגברה), בור פוטנציאל, בוזון, המילטוניאן, וקטור (פיזיקה), ורנר הייזנברג.

  2. מכניקת הקוונטים

מסה

מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומסה

מצב עצמי

#הפניהמצב קוונטי.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומצב עצמי

מצב קוונטי

מצב קוונטי הוא אוסף פרמטרים של מערכת במכניקת הקוונטים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומצב קוונטי

מרחב הילברט

מרחב הילברט הוא מרחב מכפלה פנימית שהוא מרחב מטרי שלם ביחס לנורמה שמשרה המכפלה הפנימית שלו, בדרך כלל מממד אינסופי.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומרחב הילברט

משוואת שרדינגר

משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומשוואת שרדינגר

מטען חשמלי

180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומטען חשמלי

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומכניקת הקוונטים

מכניקה קלאסית

המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ומכניקה קלאסית

ארווין שרדינגר

אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; 12 באוגוסט 1887 - 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי נודע בתרומתו למכניקת הקוונטים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וארווין שרדינגר

אלקטרון

אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ואלקטרון

אטום המימן

אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר, ובו שני גופים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ואטום המימן

אופרטור הרמיטי

במתמטיקה, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו).

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ואופרטור הרמיטי

אינווריאנטה

#הפניה שמורה (מתמטיקה).

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ואינווריאנטה

ספין (פיזיקה)

הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וספין (פיזיקה)

ערך עצמי

באלגברה ליניארית, ערך עצמי (eigenvalue) של טרנספורמציה ליניארית או של מטריצה הוא סקלר כלשהו, המסומן לרוב כ-\lambda, כך שקיים וקטור שונה מווקטור האפס (הנקרא וקטור עצמי) שהפעלת הטרנספורמציה עליו, או הכפלתו במטריצה, מכפילה אותו באותו סקלר.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וערך עצמי

פרמיון

פרמיון (בכתיב לטיני: Fermion, על שם אנריקו פרמי) הוא חלקיק שהספין שלו אינו שלם אלא "חצי שלם" - 1/2 או 3/2 או 5/2 וכן הלאה, וזאת בניגוד לבוזונים, להם יש ספין שלם.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ופרמיון

פונקציית גל

פונקציית גל היא פתרון של משוואת גלים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ופונקציית גל

פיזיקה סמי-קלאסית

פיזיקה סמי-קלאסית, או בפשטות סמי-קלאסיות, מתייחסת לתאוריה פיזיקלית שבה חלק אחד של המערכת מתואר ונלמד על ידי חוקי מכניקת הקוונטים ושאר החלקים על ידי חוקי המכניקה הקלאסית.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ופיזיקה סמי-קלאסית

קריסת פונקציית הגל

קריסת פונקציית הגל- היא אחד משני תהליכים בהם מערכות קוונטיות נוהגות על פי חוקי מכניקת הקוונטים, על פי פרשנויות מסוימות של מכניקת הקוואנטים (ובפרט פרשנות קופנהגן).

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וקריסת פונקציית הגל

קוונטיזציה (פיזיקה)

בפיזיקה, קוונטיזציה (קְוַנְטִיזַצְיָה) (באנגלית: Quantization) הוא התהליך שבו נבנית מכניקת הקוונטים ממכניקה קלאסית או תורת שדות קוונטית מתוך תורת שדות קלאסית.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וקוונטיזציה (פיזיקה)

קוונטיזציה שנייה

בתורת הקוונטים, קוונטיזציה שנייה היא פורמליזם לניתוח מערכות קוונטיות מרובות גופים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וקוונטיזציה שנייה

שדה אלקטרומגנטי

גל אלקטרומגנטי השראה אלקטרומגנטית שדה אלקטרומגנטי הוא שדה פיזיקלי המורכב משדה חשמלי ומשדה מגנטי.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ושדה אלקטרומגנטי

תורת הקוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ותורת הקוונטים

חוק קולון

חוק קולון קובע כי מטענים דומים, בין אם חיוביים או שליליים, דוחים זה את זה. מטענים הפוכים, כלומר שלילי וחיובי, מושכים זה את זה. בכל המקרים גודל הכוחות הפועלים על שני המטענים זהה.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וחוק קולון

בסיס (אלגברה)

בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ובסיס (אלגברה)

בור פוטנציאל

גרף של פוטנציאל (כלשהו). נקודת המינימום המוקפת ב"הרים" נקראת '''בור פוטנציאל'''. בפיזיקה, בור פוטנציאל הוא אזור סביב מינימום מקומי של אנרגיה פוטנציאלית.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ובור פוטנציאל

בוזון

בוזונים הם חלקיקים נושאי כוח שהספין שלהם הוא מספר שלם (בניגוד לפרמיונים).

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ובוזון

המילטוניאן

הֶמילטוניאן היא פונקציה המהווה אפיון שלם של מערכת פיזיקלית: באמצעות ההמילטוניאן וחוקי הפיזיקה אפשר לגזור את משוואות התנועה של המערכת הפיזיקלית המתוארת על ידי ההמילטוניאן.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה והמילטוניאן

וקטור (פיזיקה)

וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה ווקטור (פיזיקה)

ורנר הייזנברג

ורנר קרל הייזנברג (בגרמנית: Werner Karl Heisenberg; 5 בדצמבר 1901 – 1 בפברואר 1976) היה פיזיקאי גרמני, ממניחי היסודות למכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932.

לִרְאוֹת קוונטיזציה ראשונה וורנר הייזנברג

ראה גם

מכניקת הקוונטים

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קוונטיזציה_ראשונה