סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבן גמליאל דיבנה

מַדָד רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה. [1]

95 יחסים: משנה, משנה תורה להרמב"ם, מוחמד, מינות (יהדות), אנטיוכיה, אפרודיטה, אפיקורס, אשתורי הפרחי, אלעזר בן עזריה, אליעזר בן הורקנוס, אבו הוריירה, אביי, אימא שלום, איסיים, נפילת אפיים, נרווה, נשיא הסנהדרין, נידוי (הלכה), סנהדרין, ערב הסעודית, עשרת הרוגי מלכות, עשיר, עזרא הסופר, עכו, פסח, פרושים, פרובינקיה יודיאה, פשתן, צדוקים, ציון (כתב עת), קרבן, קריאת שמע, קברי צדיקים ביהדות, קידוש בכורות, קידוש החודש, רב הונא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל (פירושונים), רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אליעזר, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, רבי יהושע, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה הנשיא, שבעה (אבלות), תנאים, תנורו של עכנאי, ..., תענית, תפילת ערבית, תפילת שמונה עשרה, תפילה (יהדות), תשעה באב, תוספתא, לוד, טרחא יתירה, טבי, טיטוס, חנניה בן אחי רבי יהושע, חורבן בית שני, ברכת המינים, בית מרחץ, בית המקדש השני, בית הלל ובית שמאי, בית כנסת, גנאלוגיה, דומיטיאנוס, דוסא בן הרכינס, המאה ה-13, המאה ה-2, המאה הראשונה, המרד הגדול, השושלת הפלאבית, התרבות ההלניסטית, הלל הזקן, הלכה, הטמנה (שבת), הגדה של פסח, כפתור ופרח, כהן, יעקב (שליח יחיאל מפריז), ירושלים, ישמעאל כהן גדול, יבנה, יהודים-נוצרים, יום הכיפורים, 115, 120, 1315, 66, 80, 85, 96. להרחיב מדד (45 יותר) »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה להרמב"ם

#הפניה משנה תורה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ומשנה תורה להרמב"ם · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ומוחמד · ראה עוד »

מינות (יהדות)

ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ומינות (יהדות) · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואנטיוכיה · ראה עוד »

אפרודיטה

אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואפרודיטה · ראה עוד »

אפיקורס

#הפניה אפיקורוס (יהדות).

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואפיקורס · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

אלעזר בן עזריה

#הפניה רבי אלעזר בן עזריה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואלעזר בן עזריה · ראה עוד »

אליעזר בן הורקנוס

#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

אבו הוריירה

עבד א-רחמן בן סַחְ'ר א-דַּוְסִי (בערבית: عبد الرحمن بن صخر الدوسي) הידוע בשם אבו הוריירה (أبو هريرة) היה אחד מהצחאבה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואבו הוריירה · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואביי · ראה עוד »

אימא שלום

אימא שלום חייתה בדור השני לתנאים, בין חורבן בית שני למרד בר כוכבא, והיא מהנשים המעטות המוזכרות בשמן בתלמוד.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואימא שלום · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ואיסיים · ראה עוד »

נפילת אפיים

#הפניה תחנון#נפילת אפיים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ונפילת אפיים · ראה עוד »

נרווה

מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 8 בנובמבר 30 – 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ונרווה · ראה עוד »

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »

נידוי (הלכה)

בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ונידוי (הלכה) · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וסנהדרין · ראה עוד »

ערב הסעודית

צילום לווין של חצי האי ערב מלכה של ערב הסעודית איור משנת 1750 של מסגד הנביא במדינה ומסגד אל-חראם במכה, שני המסגדים הראשונים בחשיבותם באסלאם, הנמצאים בתחומי ערב הסעודית הממלכה הערבית הסעודית (בערבית חג'אזית:, אַלְמַמְלַכַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סֻּעוּדִּיַּה; בקיצור: ٱلسَّعُودِيَّة, (אל)סַּעוּדִיַּה; שם חוץ רשמי: ערב הסעודית, العرب السّعوديّة) היא תאוקרטיה אסלאמית והמדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וערב הסעודית · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשיר

#הפניה עושר.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ועשיר · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ועכו · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ופסח · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ופרושים · ראה עוד »

פרובינקיה יודיאה

מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »

פשתן

שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ופשתן · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וצדוקים · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וציון (כתב עת) · ראה עוד »

קרבן

#הפניה קורבן.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וקרבן · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וקריאת שמע · ראה עוד »

קברי צדיקים ביהדות

תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »

קידוש בכורות

ביהדות, מצוות קידוש הבכורות היא מצווה שניתנה לבני ישראל ביציאת מצרים ועיקרה הוא הקדשת בכורות האדם והבהמה לאל.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וקידוש בכורות · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וקידוש החודש · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורב הונא · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן גמליאל (פירושונים)

גמליאל.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבן גמליאל (פירושונים) · ראה עוד »

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

רבי אליעזר

#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי אליעזר · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבי יהושע

#הפניה רבי יהושע בן חנניה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי יהושע · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

שבעה (אבלות)

#הפניה שבעה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ושבעה (אבלות) · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותנאים · ראה עוד »

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותנורו של עכנאי · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותענית · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותשעה באב · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ותוספתא · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ולוד · ראה עוד »

טרחא יתירה

בהלכות שבת וחג, נאסרה טרחא יתירה, הכוללת בתוכה שני איסורים: איסור לעשות מלאכה הנצרכת לצורך החג באופן שמעורבת בו גם טרחא מיותרת לצורך החול, והן טרחא מרובה, גם אם היא לצורך החג.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וטרחא יתירה · ראה עוד »

טבי

טבי היה עבדו הכנעני של רבן גמליאל, והוזכר בתלמוד בכמה מקומות.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וטבי · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וטיטוס · ראה עוד »

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וחורבן בית שני · ראה עוד »

ברכת המינים

ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וברכת המינים · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ובית מרחץ · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ובית כנסת · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וגנאלוגיה · ראה עוד »

דומיטיאנוס

טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ודומיטיאנוס · ראה עוד »

דוסא בן הרכינס

#הפניה רבי דוסא בן הרכינס.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ודוסא בן הרכינס · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה הראשונה

#הפניההמאה ה-1.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והמאה הראשונה · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והמרד הגדול · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והלל הזקן · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והלכה · ראה עוד »

הטמנה (שבת)

קנקן תה מכוסה במטמן אין לראות באמור ייעוץ הלכתי בהלכות שבת, הטמנה היא כיסוי כלי ובו תבשיל חם בחומר מבודד לפני כניסת השבת, על מנת לצמצם כמידת האפשר את איבוד חום התבשיל או אף להגביר מעט את חומו (ובכך למעשה ממשיך בישול איטי) עבור המאכלים המיועדים ליום השבת.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והטמנה (שבת) · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה והגדה של פסח · ראה עוד »

כפתור ופרח

שער הספר, וונציה 1548 כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וכפתור ופרח · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וכהן · ראה עוד »

יעקב (שליח יחיאל מפריז)

רבי יעקב היה יהודי מצרפת, בן המאה ה-13 (תקופת בעלי התוספות), בחוג של יחיאל מפריז.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ויעקב (שליח יחיאל מפריז) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וירושלים · ראה עוד »

ישמעאל כהן גדול

#הפניה רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה וישמעאל כהן גדול · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ויבנה · ראה עוד »

יהודים-נוצרים

"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ויהודים-נוצרים · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ויום הכיפורים · ראה עוד »

115

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו115 · ראה עוד »

120

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו120 · ראה עוד »

1315

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו1315 · ראה עוד »

66

ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו66 · ראה עוד »

80

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו80 · ראה עוד »

85

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו85 · ראה עוד »

96

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבן גמליאל דיבנה ו96 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רבן גמליאל, גמליאל דיבנה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבן_גמליאל_דיבנה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »