גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
220 יחסים: מנהג (יהדות), מסכת סנהדרין, מסכת סופרים, מסכת תענית, מסכת יומא, מעמד הר סיני, מרדכי בן הלל, מרים הנביאה, משנה, משנה ברורה, משה, משה קורדובירו, משה הררי, מלחמת העולם השנייה, מגפת הקורונה, מגילת תענית, מגילת תענית בתרא, מדרש תנחומא, מהרי"ל, מהרי"ט, מכת בכורות, מי שברך, א' באב, א' בניסן, א' בכסלו, אסתר המלכה, ארבעה טורים, ארון הברית, אשכנזים, אלול, אליעזר מלמד, אחשוורוש, אחז, אברהם בן דוד מפושקירה, אבלות (יהדות), אגרות הראי"ה, אהרון, אירופה, נפתלי רוטנברג, נחמיה, נבואה, נבוכדנצר השני, נדב ואביהוא, נוסח הספרדים, ניסן, ספר מלכים, ספר תורה, ספר תורה שנפל, ספר זכריה, ספר ירמיהו, ..., סלוניקי, סליחות, סיום מסכת, עמוס, עננו, עשרת הרוגי מלכות, עשרת ימי תשובה, עשרה בטבת, עלות השחר, עלי הכהן, עלילת הדם בבלואה, עזרא הסופר, עור, עינויים, פניני הלכה, פרשת משפטים, פרשת אמור, פרשת שמות, פרשת תצווה, פרשת תרומה, פרשת השבוע, פורים, פילגש בגבעה, צאת הכוכבים, צדקה, צדקיהו, צום, צום גדליה, קבלה, קהילה, רמ"א, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, ראבי"ה, רחיצה, רב אחא משבחא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבנו תם, רבי עקיבא, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן תרדיון, רבי ישמעאל, שמואל, שנה מעוברת, שני וחמישי, שנים עשר המרגלים, שקיעת החמה, שלמה קלוגר, שלום שרעבי, שליח ציבור, שבעה עשר בתמוז, שבעים הזקנים, שבת, שבתי כהן, שבט בנימין, שבטי ישראל, שולחן ערוך, שיבת ציון, תנ"ך, תענית אסתר, תענית בה"ב, תפילת מנחה, תפילת אבינו מלכנו, תפילת עננו, תפילת שמונה עשרה, תפילת ועננו, תפילין, תרגום השבעים, תרגום התורה ליוונית, תשמיש המיטה, תשעה באב, תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תורת ישראל, לבוב, ליטאים (זרם), ט' באדר, ט' בטבת, ז' באדר, ז' בתשרי, ז' בחשוון, ז'יימליס, ח' בטבת, ח' בכסלו, חמשת העינויים, חנוכה, חצות היום (הלכה), חשוון, חתם סופר, חטא העגל, חזרת הש"ץ, חגי ישראל ומועדיו, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש השני, חודש אייר, חודש חשוון, חיים יוסף דוד אזולאי, בצורת, ברוך בן נריה, בה"ג, בין השמשות (יהדות), בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית הלל ובית שמאי, בית הכנסת האיטלקי (ירושלים), ביכורים, ג' בתשרי, גאונים, גזרות אדריאנוס, גזירות ת"ח ת"ט, גדליהו בן אחיקם, ד'תתקל"א, דאורייתא, דרבנן, דת, ה' בשבט, ה' בתשרי, ה' בכסלו, ה'תקע"ד, ה'תר"ע, ה'תרל"ז, המנורה, האקדמיה ללשון העברית, הסיגוף ביהדות, הרב קוק, הלוח העברי, הלכה, הלכות גדולות, הוצאת זרע לבטלה, הידברות (ארגון), כ"ז בסיון, כ"ח באייר, כ"ח בכסלו, כ"ג בסיון, כ"ג בשבט, כ"ה בסיוון, כ"ו בניסן, כ' בסיוון, כלבו (ספר), כוונה (יהדות), י"ז באלול, י"ח באב, י"ג באדר, י' באייר, י' בניסן, יממה, ימי בין המצרים, ירמיהו, ירבעם בן נבט, ירושלים, ישעיהו, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יחסי מין, יהדות, יהדות אשכנז, יהושע בן נון, יהויקים, יואל, יום הקדיש הכללי, יום הכיפורים, יום כיפור, יום כיפור קטן, יוסף שאול נתנזון, 1171. להרחיב מדד (170 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: תענית ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תענית ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: תענית ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תענית ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תענית ומסכת יומא · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: תענית ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תענית ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
מרים הנביאה
מִרְיָם הנביאה היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
חָדָשׁ!!: תענית ומרים הנביאה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תענית ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: תענית ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: תענית ומשה · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: תענית ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: תענית ומשה הררי · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: תענית ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מגפת הקורונה
335x335 פיקסלים מגפת הקורונה הייתה מגפה עולמית של מחלת נגיף הקורונה.
חָדָשׁ!!: תענית ומגפת הקורונה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: תענית ומגילת תענית · ראה עוד »
מגילת תענית בתרא
#הפניה מגילת תענית#מגילת תענית בתרא.
חָדָשׁ!!: תענית ומגילת תענית בתרא · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: תענית ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: תענית ומהרי"ל · ראה עוד »
מהרי"ט
#הפניה יוסף מטראני.
חָדָשׁ!!: תענית ומהרי"ט · ראה עוד »
מכת בכורות
מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.
חָדָשׁ!!: תענית ומכת בכורות · ראה עוד »
מי שברך
מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.
חָדָשׁ!!: תענית ומי שברך · ראה עוד »
א' באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וא' באב · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: תענית וא' בניסן · ראה עוד »
א' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: תענית וא' בכסלו · ראה עוד »
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
חָדָשׁ!!: תענית ואסתר המלכה · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: תענית וארבעה טורים · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: תענית וארון הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תענית ואשכנזים · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תענית ואלול · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: תענית ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: תענית ואחשוורוש · ראה עוד »
אחז
אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה היה מלך יהודה אשר שלט בממלכת יהודה במשך תקופה של כמעט 20 שנה, לאחר שלטונם של עוזיהו סבו ויותם אביו ולפני שלטונו של חזקיהו בנו.
חָדָשׁ!!: תענית ואחז · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: תענית ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: תענית ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אגרות הראי"ה
#הפניה אגרות הראיה.
חָדָשׁ!!: תענית ואגרות הראי"ה · ראה עוד »
אהרון
#הפניה אהרן.
חָדָשׁ!!: תענית ואהרון · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: תענית ואירופה · ראה עוד »
נפתלי רוטנברג
נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949) הוא רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה במקורות היהודיים.
חָדָשׁ!!: תענית ונפתלי רוטנברג · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תענית ונחמיה · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: תענית ונבואה · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: תענית ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נדב ואביהוא
"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר.
חָדָשׁ!!: תענית ונדב ואביהוא · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: תענית ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תענית וניסן · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית וספר מלכים · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: תענית וספר תורה · ראה עוד »
ספר תורה שנפל
תפלה לסליחה על הפלת ספר תורה, המאה הי"ט דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.
חָדָשׁ!!: תענית וספר תורה שנפל · ראה עוד »
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
חָדָשׁ!!: תענית וספר זכריה · ראה עוד »
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תענית וספר ירמיהו · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: תענית וסלוניקי · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: תענית וסליחות · ראה עוד »
סיום מסכת
נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.
חָדָשׁ!!: תענית וסיום מסכת · ראה עוד »
עמוס
עָמוֹס הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה־8 לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: תענית ועמוס · ראה עוד »
עננו
#הפניה תפילת עננו.
חָדָשׁ!!: תענית ועננו · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: תענית ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: תענית ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: תענית ועשרה בטבת · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: תענית ועלות השחר · ראה עוד »
עלי הכהן
עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.
חָדָשׁ!!: תענית ועלי הכהן · ראה עוד »
עלילת הדם בבלואה
עלילת הדם בבלואה (ידועה בשם גזירת בלוייש) התרחשה בעיר בלואה (Blois; בכתיב של אותה תקופה: בלוייש) שבצרפת בשנת 1171 (ד'תתקל"א).
חָדָשׁ!!: תענית ועלילת הדם בבלואה · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: תענית ועזרא הסופר · ראה עוד »
עור
עור אנושי עוֹר הוא מעטפת גופם החיצונית של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: תענית ועור · ראה עוד »
עינויים
אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.
חָדָשׁ!!: תענית ועינויים · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: תענית ופניני הלכה · ראה עוד »
פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת משפטים · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת אמור · ראה עוד »
פרשת שמות
יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב. הציור אינו נאמן לסיפור המקראי, התיבה הונחה במיקום עם צמחי סוף כך שהייתה נסתרת, התיבה צופתה בזפת וחימר, הבגדים אינם בגדי התקופה ועוד. פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת שמות · ראה עוד »
פרשת תצווה
#הפניה פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת תצווה · ראה עוד »
פרשת תרומה
שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת תרומה · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: תענית ופרשת השבוע · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: תענית ופורים · ראה עוד »
פילגש בגבעה
...וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם עַד הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת וְיָדֶיהָ עַל הַסַּף. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ קוּמִי וְנֵלֵכָה וְאֵין עֹנֶה...שפסל מאת ג'יאצ'ינטו ויגני, 1847. פִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה הוא סיפור מקראי המופיע בספר שופטים (פרקים י"ט–כ"א) וחותם את הספר.
חָדָשׁ!!: תענית ופילגש בגבעה · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: תענית וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: תענית וצדקה · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תענית וצדקיהו · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: תענית וצום · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: תענית וצום גדליה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: תענית וקבלה · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: תענית וקהילה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: תענית ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תענית ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: תענית וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: תענית וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: תענית וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: תענית וראבי"ה · ראה עוד »
רחיצה
#הפניה רחצה.
חָדָשׁ!!: תענית ורחיצה · ראה עוד »
רב אחא משבחא
ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786 רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תק"כ (760)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל.
חָדָשׁ!!: תענית ורב אחא משבחא · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: תענית ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: תענית ורבנו תם · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: תענית ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי חנינא סגן הכהנים
קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.
חָדָשׁ!!: תענית ורבי חנינא סגן הכהנים · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: תענית ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: תענית ורבי ישמעאל · ראה עוד »
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
חָדָשׁ!!: תענית ושמואל · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: תענית ושנה מעוברת · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: תענית ושני וחמישי · ראה עוד »
שנים עשר המרגלים
#הפניה חטא המרגלים.
חָדָשׁ!!: תענית ושנים עשר המרגלים · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: תענית ושקיעת החמה · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תענית ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: תענית ושלום שרעבי · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: תענית ושליח ציבור · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: תענית ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבעים הזקנים
שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.
חָדָשׁ!!: תענית ושבעים הזקנים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: תענית ושבת · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: תענית ושבתי כהן · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: תענית ושבט בנימין · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: תענית ושבטי ישראל · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: תענית ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תענית ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: תענית ותנ"ך · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: תענית ותענית אסתר · ראה עוד »
תענית בה"ב
תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.
חָדָשׁ!!: תענית ותענית בה"ב · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: תענית ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת אבינו מלכנו
ימים הנוראים פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו" "אבינו מלכנו שמע קולנו" גרסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר. "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה יהודית הכוללת כארבעים בקשות ותחינות, אשר כולן פותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו".
חָדָשׁ!!: תענית ותפילת אבינו מלכנו · ראה עוד »
תפילת עננו
תפילת עננו היא קטע אותו מוסיפים לברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה בחמשת הצומות: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.
חָדָשׁ!!: תענית ותפילת עננו · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: תענית ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת ועננו
תפילת וַעֲנֵנוּ ("וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם") היא תפילה מיוחדת הנאמרת בתפילת העמידה, על ידי עדות אשכנז בעת עצירת גשמים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית ותפילת ועננו · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: תענית ותפילין · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: תענית ותרגום השבעים · ראה עוד »
תרגום התורה ליוונית
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסי כתב יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום התורה ליוונית הוא סיפור המוזכר בתלמוד לפיו תלמי השני מלך מצרים העתיקה ציווה על שבעים ושנים מחכמי ישראל שיתרגמו עבורו את התורה ליוונית, על מנת שיוכל להבין את הכתוב בה.
חָדָשׁ!!: תענית ותרגום התורה ליוונית · ראה עוד »
תשמיש המיטה
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: תענית ותשמיש המיטה · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: תענית ותשעה באב · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: תענית ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תענית ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: תענית ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: תענית ותהילים · ראה עוד »
תורת ישראל
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: תענית ותורת ישראל · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: תענית ולבוב · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: תענית וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ט' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וט' באדר · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: תענית וט' בטבת · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: תענית וז' באדר · ראה עוד »
ז' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וז' בתשרי · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: תענית וז' בחשוון · ראה עוד »
ז'יימליס
ז'יימליס (בליטאית: Žeimelis; ביידיש: זיימל) היא עיירה בצפון ליטא במחוז שאולאי סמוך לגבול עם לטביה.
חָדָשׁ!!: תענית וז'יימליס · ראה עוד »
ח' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: תענית וח' בטבת · ראה עוד »
ח' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: תענית וח' בכסלו · ראה עוד »
חמשת העינויים
חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.
חָדָשׁ!!: תענית וחמשת העינויים · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: תענית וחנוכה · ראה עוד »
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
חָדָשׁ!!: תענית וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: תענית וחשוון · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: תענית וחתם סופר · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: תענית וחטא העגל · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: תענית וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: תענית וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
חָדָשׁ!!: תענית וחורבן בית ראשון · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: תענית וחורבן בית שני · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: תענית וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חודש אייר
#הפניה אייר.
חָדָשׁ!!: תענית וחודש אייר · ראה עוד »
חודש חשוון
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: תענית וחודש חשוון · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: תענית וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בצורת
וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.
חָדָשׁ!!: תענית ובצורת · ראה עוד »
ברוך בן נריה
איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.
חָדָשׁ!!: תענית וברוך בן נריה · ראה עוד »
בה"ג
#הפניה הלכות גדולות.
חָדָשׁ!!: תענית ובה"ג · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: תענית ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: תענית ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: תענית ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
בית הכנסת האיטלקי (ירושלים)
בית הכנסת האיטלקי המכונה גם בית הכנסת כמנהג בני רומה או בית הכנסת האיטלקי של קונליאנו ונטו הוא בית כנסת הממוקם ברחוב הלל 25 בירושלים.
חָדָשׁ!!: תענית ובית הכנסת האיטלקי (ירושלים) · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית וביכורים · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וג' בתשרי · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: תענית וגאונים · ראה עוד »
גזרות אדריאנוס
#הפניה גזירות אדריאנוס.
חָדָשׁ!!: תענית וגזרות אדריאנוס · ראה עוד »
גזירות ת"ח ת"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
חָדָשׁ!!: תענית וגזירות ת"ח ת"ט · ראה עוד »
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
חָדָשׁ!!: תענית וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »
ד'תתקל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וד'תתקל"א · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: תענית ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: תענית ודרבנן · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: תענית ודת · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: תענית וה' בשבט · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וה' בתשרי · ראה עוד »
ה' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וה' בכסלו · ראה עוד »
ה'תקע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וה'תקע"ד · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: תענית וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תרל"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וה'תרל"ז · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: תענית והמנורה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תענית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הסיגוף ביהדות
הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.
חָדָשׁ!!: תענית והסיגוף ביהדות · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: תענית והרב קוק · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: תענית והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: תענית והלכה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: תענית והלכות גדולות · ראה עוד »
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
חָדָשׁ!!: תענית והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »
הידברות (ארגון)
הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".
חָדָשׁ!!: תענית והידברות (ארגון) · ראה עוד »
כ"ז בסיון
#הפניה כ"ז בסיוון.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ז בסיון · ראה עוד »
כ"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ח באייר · ראה עוד »
כ"ח בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ח בכסלו · ראה עוד »
כ"ג בסיון
#הפניה כ"ג בסיוון.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ג בסיון · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
כ"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וכ"ו בניסן · ראה עוד »
כ' בסיוון
סליחות ליום כ' בסיוון, שנתקנו על ידי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, תש"ו.
חָדָשׁ!!: תענית וכ' בסיוון · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: תענית וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כוונה (יהדות)
כוונה היא מחשבה פנימית של האדם, המניעה אותו לבצע פעולות או מעשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: תענית וכוונה (יהדות) · ראה עוד »
י"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וי"ז באלול · ראה עוד »
י"ח באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: תענית וי"ח באב · ראה עוד »
י"ג באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית וי"ג באדר · ראה עוד »
י' באייר
שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.
חָדָשׁ!!: תענית וי' באייר · ראה עוד »
י' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: תענית וי' בניסן · ראה עוד »
יממה
צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.
חָדָשׁ!!: תענית ויממה · ראה עוד »
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
חָדָשׁ!!: תענית וימי בין המצרים · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: תענית וירמיהו · ראה עוד »
ירבעם בן נבט
עגלי זהב. איור משנת 1372.יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: תענית וירבעם בן נבט · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: תענית וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: תענית וישעיהו · ראה עוד »
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תענית וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
חָדָשׁ!!: תענית ויחסי מין · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: תענית ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תענית ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: תענית ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהויקים
יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.
חָדָשׁ!!: תענית ויהויקים · ראה עוד »
יואל
#הפניה יואל הנביא.
חָדָשׁ!!: תענית ויואל · ראה עוד »
יום הקדיש הכללי
#הפניה עשרה בטבת#יום הקדיש הכללי קטגוריה:אירועים בחודש טבת קטגוריה:קדיש.
חָדָשׁ!!: תענית ויום הקדיש הכללי · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תענית ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: תענית ויום כיפור · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: תענית ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: תענית ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
1171
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תענית ו1171 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תענית
