תוכן עניינים
66 יחסים: HebrewBooks, מסכת מכות, מסכת בבא בתרא, מסכת הוריות, מסכת יומא, משל, מהדורה, מוסד הרב קוק, אמוראים, אפריקה, ארמית, ארבעת השבויים, איטליה, ספר חפץ, ספר המקצועות, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סוגיא, ערבית, עשיר, עברית, עוז והדר, פרשנות התלמוד הבבלי, פוסק, פירוש רש"י לתלמוד, צרפת, צבי גרונר, קירואן, רמב"ן, ראשונים, רס"ג, רש"י, רשב"ם, רב, רב ניסים גאון, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רי"ף, ש"ס וילנה, שמואל בן חפני, שמואל הנגיד, שפה, שלמה יהודה רפפורט, שלשלת הקבלה (ספר), תרגום, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוניסיה, תוספות, ... להרחיב מדד (16 יותר) »
- גאונים
- ילידי 990
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וHebrewBooks
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומסכת מכות
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומסכת בבא בתרא
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומסכת הוריות
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומסכת יומא
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומשל
מהדורה
מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומהדורה
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ומוסד הרב קוק
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ואמוראים
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ואפריקה
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וארמית
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וארבעת השבויים
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ואיטליה
ספר חפץ
#הפניה חפץ בן יצליח#ספר חפץ.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וספר חפץ
ספר המקצועות
ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וספר המקצועות
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וסדר מועד
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וסדר נשים
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וסדר נזיקין
סוגיא
#הפניה סוגיה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וסוגיא
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וערבית
עשיר
#הפניה עושר.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ועשיר
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ועברית
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ועוז והדר
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ופרשנות התלמוד הבבלי
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ופוסק
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ופירוש רש"י לתלמוד
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וצרפת
צבי גרונר
ברוך צבי גרונר (22 בדצמבר 1938, כ"ט בכסלו ה'תרצ"ט - 15 במרץ 2012, כ"א באדר ה'תשע"ב) היה חוקר של ספרות הגאונים וההלכה, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון לנדר.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וצבי גרונר
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וקירואן
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורמב"ן
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וראשונים
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורס"ג
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורש"י
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורשב"ם
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורב
רב ניסים גאון
רב ניסים בר יעקב (סביבות 990 ד'תש"ן –1062 ד'תתכ"ב) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבת קירואן.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורב ניסים גאון
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורב שרירא גאון
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורב האי גאון
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ורי"ף
ש"ס וילנה
#הפניה ש"ס וילנא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וש"ס וילנה
שמואל בן חפני
#הפניה רב שמואל בן חפני גאון.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ושמואל בן חפני
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ושמואל הנגיד
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ושפה
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ושלמה יהודה רפפורט
שלשלת הקבלה (ספר)
שלשלת הקבלה הוא ספר שחובר על ידי רבי גדליה אבן יחיא (1526–1587), החיבור עוסק בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתולדות עם ישראל.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ושלשלת הקבלה (ספר)
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ותרגום
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ותלמוד ירושלמי
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ותוניסיה
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ותוספות
חושיאל בן אלחנן
מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 – תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וחושיאל בן אלחנן
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ובעלי התוספות
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ובחיי בן אשר
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וגמרא
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וגאונים
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וגניזת קהיר
האי גאון
#הפניה רב האי גאון.
לִרְאוֹת רבנו חננאל והאי גאון
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל והערוך
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
לִרְאוֹת רבנו חננאל והיסטוריה
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וכתב יד (מקור)
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
לִרְאוֹת רבנו חננאל ויעקב נחום אפשטיין
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וישראל מ' תא-שמע
ישיבת קירואן
ישיבת קירואן (בערבית: يشيفا القيروان) הייתה ישיבה בעיר קירואן, בתוניסיה שבחבל איפריקיה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל וישיבת קירואן
יהושע אבן שועיב
רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ויהושע אבן שועיב
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ויוונית
1055
הקמת כנסייה ומנזר בטיהאן שבהונגריה.
לִרְאוֹת רבנו חננאל ו1055
ראה גם
גאונים
- אהרן בן מאיר
- אהרן גאון
- בוסתנאי בן חנינאי
- ביבוי הלוי
- גאונים
- דודאי בן נחמן
- דניאל בן עזריה
- הלכות גדולות
- חושיאל בן אלחנן
- חזקיה בן דוד
- חנינאי כהנא בן הונא גאון
- חנן מאישקיא
- יהודאי גאון
- יעקב הכהן מנהר פקוד
- ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
- ישיבת פומבדיתא
- כהן צדק בן איבומאי גאון
- מצליח הכהן גאון
- מר בר רב הונא
- מר עוקבא (גאונים)
- נחמיה בן כהן צדק
- נחשון גאון
- נטרונאי בן נחמיה
- צמח בן חיים
- צמח בן פלטוי
- רב אבא גאון
- רב אחא משבחא
- רב דוסא בן סעדיה
- רב האי גאון
- רב יצחק (פירוז שבור)
- רב מרי בר רב דימי
- רב נטרונאי גאון
- רב ניסים גאון
- רב סעדיה גאון
- רב עמרם גאון
- רב פלטוי גאון
- רב שינוי
- רב שמואל בן חפני גאון
- רב שרירא גאון
- רבנו חננאל
- שמעון קיירא
- שר שלום גאון
- תשובות הגאונים